פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נכנסים לכם לצלחת: טרנד תזונתי או מדע אמיתי?

      בשר אדום מסוכן? שומן באמת לא בריא? למה צריך להפחית צריכת מלח? ומה בעצם הבעיה עם גלוטן? טל ניר אוחיון, הדיאטנית שלנו, מפרידה בין עובדות מדעיות לטענות שאינן מבוססות

      נכנסים לכם לצלחת: טרנד תזונתי או מדע אמיתי?
      צילום: מאצ'י הוף, עריכה: ניר חן

      בווידיאו: המומחים מזהירים מצריכת בשר מעובד

      היום, בניגוד לעבר וכחלק מהרצון שלנו להיות בריאים אנו מקדישים זמן רב למחשבה על סוגי האוכל השונים. תאוריות שונות וחדשניות מספקות לנו מידע לגבי הרכבת תפריט בריא ודיאטטי, אך עדיין רבים מאיתנו מבולבלים ונמצאים במעגל אינסופי של עלייה וירידה במשקל. מדע התזונה ממשיך להתקדם ולהתפתח ובעוד שחלק מהתאוריות נחקרו רבות והן נשענות על טענות מדעיות, חלקן אינן מבוססות. הנה כמה דוגמאות:

      הימנעות משומנים ומעבר למוצרים דיאטטיים ודלי שומן

      השומנים נמנים על אבות המזון הנחוצים לגופנו והם צריכים להיות חלק מהתפריט היומי שלנו. לשומנים יש תפקידים רבים ומגוונים: הם משמשים מקור להפקת אנרגיה, מאפשרים ספיגה של ויטמינים שונים, מסייעים בהגנה על רקמות ואיברים מפני פגיעות פיזיות ועוד.

      בעשורים האחרונים התגלה הקשר בין צריכתם להשמנה ולתחלואה ולכן ארגוני הבריאות בעולם ממליצים להמעיט באכילתם. רבים מאיתנו מחליפים את המוצרים עתירי השומן במוצרים דיאטטיים, אך רוב המוצרים המעובדים המוגדרים כדיאטטיים, דלים או נטולי שומן לא מהווים בהכרח אפשרות בריאה עבורנו. אם תקראו את רשימת הרכיבים, תגלו שהם מכילים גם כאלה שאינם מועילים לנו.

      מיונז דל שומן הוא דוגמה טובה לכך. כמויות השומן מופחתות וכך גם כמות הקלוריות, עובדה שעוזרת לנו לשמור על משקל תקין. אך כשכמויות השומן יורדות, כמות הסוכר גדלה ביחס למוצר הרגיל, והוא הופך מתוק יותר. בנוסף, מספר החומרים המשמרים עולה ונוספים גם חומרי טעם וריח. כדי לשמור על תפריט מאוזן, הגבילו צריכה של שומנים רוויים ושומנים מסוג טראנס (הנמצאים בחמאה, מאפים ועוד) ושלבו מזונות המכילים רב-שומנים וחד-שומנים, לא רוויים (כגון אבוקדו, שמן זית, טחינה ועוד).

      פחמימות או שומנים: מה יותר גרוע לדיאטה?

      אישה מסתכלת על אוכל (ShutterStock)
      הגבלת הקלוריות לבדה איננה מספיקה (אילוסטרציה: ShutterStock)

      ספירת קלוריות – קריטריון חשוב, אך לא היחידי

      בבניית תפריט מאוזן, ספירת כמות הקלוריות עוזרת לנו לחשב את גודל המנות אותן נאכל במשך היום, והיא גם מסייעת לנו לבחור בין סוגי המזון השונים. במידה ונשמור על מאזן קלורי תקין, נוכל לשמור על משקל יציב ובריא וכך למנוע השמנה. אבל הגבלת הקלוריות לבדה איננה מספיקה. קיימים פקטורים אחרים כגון מידת התאבון, דרך העיכול, זמן האכילה ומקור האוכל, שמשפיעים גם הם על כמות המזון הנצרכת בסך הכללי.

      דוגמא לכך היא ההשוואה בין אכילת פרוסת לחם מלא ושתיית כוס מיץ ממותק. שתי האפשרויות מספקות לגופנו מספר קלורי דומה (כ-80 קלוריות), אך שתיית מיץ ממותק תגרום לנו לעלייה מהירה של סוכר בדם, עלייה של אינסולין בעקבותיה, ואז שוב ירידה של סוכר שתגרום לנו להתאוות שוב למשהו מתוק. לעומת זאת, אכילת לחם מלא המכיל סיבים תזונתיים, תגרום לנו להרגשת שובע לאורך זמן.

      6 ארוחות קטנות ב-100 קלוריות

      מלח (ShutterStock)
      צריכה עודפת של נתרן עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, שבץ מוחי ומחלות לב (אילוסטרציה: ShutterStock)

      מוסיפים מלח בצלחת – תחשבו פעמיים

      בין אם אתם משתמשים במלח שולחן דק, גס או מלח ים אטלנטי,כדאי לכם למתן את השימוש בו. שכן מלח השולחן שלנו מכיל כמויות גדולות של נתרן. בגלל שצריכה עודפת של נתרן עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם, שבץ מוחי, מחלות לב ועוד, משרד הבריאות בישראל ממליץ להגביל את צריכת הנתרן לכ-2400 מ"ג ביום - השוות בערך לכפית מלח (5-6 גרם). עם זאת, חשוב לציין כי הפחתת המלח השולחני איננה מספיקה. יש גם להמעיט במוצרים המעובדים השונים, כגון אבקות מרק, רטבים מוכנים, אוכל מוכן ודברי מזון נוספים המכילים כמויות גבוהות של נתרן.

      מלח או סוכר: איזו אבקה לבנה מסוכנת לכם יותר?

      לחמים וחיטה (ShutterStock)
      בשנים האחרונות נטען כי תפריט ללא גלוטן מועיל לאוכלוסיה כולה ותורם לירידה במשקל (אילוסטרציה: ShutterStock)

      מה הסיפור עם הגלוטן?

      גלוטן הינו חלבון המצוי באופן טבעי בחיטה, שעורה, שיפון ושיבולת שועל. אנשים החולים במחלת הצליאק (מחלה אוטואימונית) חייבים להימנע מאכילת מזונות המכילים גלוטן, משום שגופם מתייחס לגלוטן כגורם זר ותוקף אותו. בשנים האחרונות נטען כי תפריט ללא גלוטן מועיל לאוכלוסיה כולה ותורם לירידה במשקל, אך לא קיימים מספיק מחקרים המוכיחים את הטענה הזו. כדי לשמור על משקל בריא, חשוב להקפיד על מזון מגוון בשילוב ירקות, פירות וכמובן, פעילות גופנית.

      האם דיאטה נטולת גלוטן עדיפה לכולם?

      סטייק סינטה (ShutterStock)
      להמעיט באכילה. בשר אדום (אילוסטרציה: ShutterStock)

      האם בשר אדום באמת מזיק לנו?

      ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז לפני מספר חודשים כי אכילת בשר אדום ובשר מעובד כגון המבורגר ונקניקים עלולה להעלות את הסיכון לתחלואה בסרטן ולכן יש להמעיט באכילת בשר אדום ובשר מעובד ולהעדיף לצרוך דגים, עוף וקטניות, כחלופה למנה העשירה בחלבון ובברזל. עדיין אן מספיק ראיות להגדרת צריכה נכונה ובטוחה של מוצרי בשר, ולכן ההמלצה הכללית היא הגבלת הבשר המעובד למנה-שתיים בחודש ואת הבשר שאיננו מעובד, לצרוך בכמות שלא תעלה על 1-2 מנות בשבוע.

      לא רק מסרטן: בשר אדום עלול לגרום לשבץ