פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הלחם שאתם אוכלים מרעיל אתכם

      בשורות גרועות לאוהבי הלחם. מחקרים מראים כי החלבונים המצויים בחיטה עלולים להזיק לכל בני האדם, גם אם הם לא רגישים לגלוטן. האם מדובר בטרנד בריאותי או במגמה מצילת חיים?

      כריך עם כוסברה (ShutterStock)
      אולי כדאי להתחיל לוותר על הלחם? (צילום: shutterstock)

      היום, יותר מתמיד, נדמה כי המושג "ללא גלוטן" מופיע בכל מקום – החל מתפריטי מסעדות, דרך המדפים בסופר ואפילו על מוצרי קוסמטיקה. שוק מוצרי ה"ללא גלוטן" צובר תאוצה, והערכות מצביעות על מגמה הולכת ומתרחבת של שווי השוק בעולם כולו וכמובן גם בישראל.

      עוד בנושא:
      האם רגישות לגלוטן באמת קיימת?
      האם דיאטה ללא גלוטן עובדת?
      טיפים מיוחדים להורים לילדים חולי צליאק

      למרות התרחבות המגמה, לאחרונה נשמעים קולות הטוענים כי מדובר בטרנד חולף, שלא רק שהגיע למימדים עצומים, אלא גם נחשב ליקר במיוחד. הבעיה העיקרית, כך טוענים המתנגדים, היא שלא רק שאנחנו משלמים סכומים גבוהים עבור מוצרים ללא גלוטן, אלא שאנחנו עושים זאת ללא סיבה רפואית אמיתית. על פי הממצאים, רק כאחוז אחד מאוכלוסיית ארה"ב סובל מצליאק, שהיא מחלה הפורצת כתוצאה מצריכת מאכלים המכילים גלוטן, ו-1 מכל 16 אמריקאים סובלים מ"רגישות לגלוטן ללא צליאק", שהפכה למחלה מאובחנת בשנים האחרונות.

      אם באמת מדובר באחוזים נמוכים באוכלוסיה שבאמת צריכים לרכוש את מוצרי ה"ללא גלוטן", מה יכול להסביר את המשיכה העצומה לתנועה הזו?

      כשליש מהאמריקאים נמנעים מגלוטן
      נתונים נוספים, שאולי יוכלו לשפוך אור על המגמה, מצביעים על כשליש מאוכלוסיית ארה"ב הנמנעת או מנסה להימנע מגלוטן. בנוסף, חיפוש מהיר באינטרנט של המילים "ללא גלוטן" מעלה למעלה משמונה מיליון אתרים העוסקים בתחום. רבים מהאתרים הללו כוללים עיסוק ועדויות על שיפור בריאותי בעקבות אימוץ דיאטה נטולת גלוטן, במגוון רחב של בעיות רפואיות הכוללות בין היתר כאבי ראש, כאבי פרקים, הפרעות בעור, אפילפסיה, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז ונדודי שינה.

      אם נחזור לטענה שמדברת על מספר נמוך מאוד של חולים שאכן צריכים להימנע מגלוטן, האם זה אומר שיתר האנשים שחשו שיפור במצב הרפואי בעקבות דיאטת נטולת גלוטן, פשוט נהנים מאפקט פלצבו? במילים אחרות, האם ייתכן שאחוז גבוה כל כך של אנשים שהחליטו להתנזר מגלוטן מעידים על שיפור בריאותי רק כי הם מאמינים כל כך שההתנזרות מגלוטן תשפר את מצבם הבריאותי? נשמע קצת לא סביר.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      גלוטן מרכיב את החלק הארי של החלבון בחיטה (צילום: shutterstock)

      המדע מתוקף היותו מדע, חייב לבחון את האפשרות שמשהו מתחולל בגופו של אדם, לאחר שהחליט להימנע משימוש במוצרי חיטה, בזמן שהוא אינו רגיש כלל למוצרים אלה. בעוד גלוטן מרכיב את החלק הארי של החלבון בחיטה, ומצוי גם בשעורה, שיפון, כוסמין וכדומה, חושפים מחקרים שונים כי החיטה מייצרת למעלה מ-23,000 חלבונים שונים, שכל אחד מהם יכול לגרום לתגובה דלקתית שעלולה לפגוע בבריאותינו. אחד מאותם חלבונים הוא wheat germ agglutinin (WGA), שהוא למעשה רעל צמחי, הנמצא בעיקר בזרע ובקליפה של החיטה, ונושא עימו חלבונים רבים הנמצאים במערכת העיכול, בדרכו אל מערכת הדם.

      בכל הדגנים קיימים רעלים
      כל הדגנים מייצרים רעלים צמחיים שונים, אשר נקשרים באופן סלקטיבי לחלבונים, שנמצאים גם על שטחים של חיידקים, פטריות וחרקים. החלבונים הללו נמצאים בכל ממלכת החי, והם מסוכנים לבריאות האדם. אחד החלבונים ש"נדבקים" בדרך כלל ל-WGA, הוא N-Acetylglucosamine. מדובר בחלבון שמצוי בריכוז גבוה במעטפת של חרקים, אך גם מהווה מרכיב מבני עיקרי בקרב בני אדם במגוון רחב של רקמות, מערכת העיכול ואפילו במערכת כלי הדם, כך שהחיטה יכולה "לסחוב" אותו מהחרקים ישירות אל המערכות הפנימיות שלנו.

      היכולת של ה-WGA להיקשר לחלבונים המרפדים את המעי, מעוררת דאגה בקרב רופאים וחוקרים. כאשר הוא נקשר לחלבונים הללו, הוא יכול להשאיר את התאים במעי חשופים יותר להשפעות המזיקות של תוכן המעיים. ל-WGA יש גם השפעה רעילה ישירה על הלב, המערכת האנדוקרינית המערכת החיסונית ואפילו על המוח. למעשה, החלבון הזה יכול למצוא את דרכו בקלות רבה אל המוח, עד כדי כך שרופאים מנסים להיעזר בו להעברת תרופות לטיפול במחלת האלצהיימר.

      החשש מהיכולות האלה הוא לא רק עבור אותו חלק קטן באוכלוסייה הסובל מרגישות לגלוטן, אלא דאגה המתייחסת לכל בני האדם באשר הם. החוקר הרפואי סאייר ג'י קבע בעבר כי "מה שמייחד את ה-WGA היא היכולת שלו לגרום לנזק ישיר לרוב הרקמות בגוף האדם, ללא קשר לרגישויות גנטיות או לבעיות במערכת החיסונית. זה עשוי להסביר מדוע מצבים דלקתיים או ניוונים כרוניים, עלולים להופיע בקרב צרכני חיטה גם אם הם לא נכללים באוכלוסיות הרגישות לגלוטן".

      מדובר באיום אמיתי
      הנושא של הגלוטן הוא אכן אמיתי ומאיים. זה ברור כי החלבונים הרעילים אשר נמצאים בחיטה, עלולים לגרום להשפעות מזיקות יותר ממה שתואר עד כה על בריאות האדם. מדאיגה במיוחד העובדה כי בפועל, יצרניות בשוק המזון שוקלות מהלך של שינוי גנטי בחיטה, שיביא לעלייה ב-WGA הנמצא בה.

      המחקר המדעי נותן לנו כעת עוד סיבה לשקול מחדש את היתרונות והחסרונות של צריכת הלחם היומית שלנו. האיום על ההשפעות ההרסניות של ה-WGA, רק מתחיל להיחקר ולקבל את הטיפול הראוי לו. אנחנו צריכים לאמץ את הרעיון שאפילו רמות נמוכות של חשיפה ממושכת לכל רעלן שהוא, יכולות להוביל לבעיות בריאותיות חמורות. וזה עלול לאפיין את האיום הנסתר שטמון בצריכת חיטה, עבור כל בן אדם וללא קשר למצבו הרפואי.

      ד"ר דיוויד פרלמוטר הוא נוירולוג מורשה ומחבר הספר "מוח לבן" שיצא בהוצאת דיונון