הגילויים והבשורות הבריאותיות הגדולות של 2015

2015 היתה רצופה בפריצות דרך מדעיות ובשורות רגולטוריות ומחקריות, ששינו את האופן שבו אנשים תופשים את בריאותם. מהן החשובות שבהן ואיזה אימפקט היה להן? הסיכום המלא לפניכם.

הבשורה שעשתה הכי הרבה רעש בתחום הסרטן בשנה החולפת ואולי בכלל בשנים האחרונות, הגיעה באוקטובר מארגון הבריאות העולמי (WHO) – וטילטלה רבים מצרכני ויצרני הבשר ברחבי העולם. בהודעה שפירסמה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של הארגון, הוכרז על כך שקיים קשר בין צריכת בשר – בעיקר בשר מעובד – לבין סרטן המעי הגס.

ההודעה הגיעה אחרי ש-22 מדענים בכירים סקרו 800 מחקרים מ-20 השנים האחרונות, העוסקים בקשר שבין בשר לסרטן. הסוכנות קשרה בין בשר מעובד לבין סרטן המעי הגס בדרגת הוודאות הגבוהה ביותר, ולכן קיטלגה אותו בקבוצה 1 של חומרים מסרטנים (יחד עם חומרים כמו סיגריות ואסבסט). בשר אדום סווג בקבוצה A2 – חומרים שככל הנראה מסרטנים.

רופאים בכל העולם אמנם מיהרו להנמיך את הלהבות – שהרי מזה שנים ידוע הקשר שבין בשר לסרטן – אך הציבור בכל זאת מיהר להיבהל, ולהדיר רגליו ממחלות הבשר (לפחות לכמה ימים). מה שקשה היה יותר להסביר לציבור הרחב הוא שהסיווג של בשר מעובד בקבוצה 1, כלל אינו אומר שכל החומרים שנמצאים בה מסרטנים באותה מידה. משמעות הסיווג היא שהם מסרטנים באותה רמת ודאות. עישון, למשל, מעלה את הסיכון לסרטן הריאות פי עשרה, ואילו בשר מעובד – ב-18%. "הסיווג מתאר את חוזק ההוכחה המדעית לכך שחומר מסוים הוא גורם סרטן, ולא את מידת מסוכנותו", כתבו ב-IARC, אך לא נראה שהמסר המעט מורכב הזה חילחל מטה.

"בזמנו, גם אזהרות על מסוכנותן של סיגריות לא יצאו ביום אחד. יש גופים מסחריים רבים שמעמידים קשיים מול דוחות מסוג זה של WHO", אומר ד"ר גלעד ויינר, בעל מעבדה המתמחה באימונותרפיה מותאמת אישית בבית החולים איכילוב. "אבל בניגוד לסיגריות – בשר, במיוחד זה שאינו מעובד, הוא מזון לגיטימי עם תועלות בריאותיות. גם מי שיוכל דג טונה יום ולילה יצבור רעלים ויחלה. זה הכל עניין של מינונים. ההודעה של WHO חשובה, אך אין צורך להיכנס להיסטריה".

שיטת האימונותרפיה – העוסקת בגיוס מערכת החיסון לתקיפת תאי סרטן – הוכיחה בשנה האחרונה כמה פריצות דרך מרשימות בתחום הטיפול בסרטן. השיטה הוסיפה להשתכלל ב-2015, וראיה בולטת לכך הגיעה בנובמבר בדמותה של התינוקת הבריטית ליילה ריצ'רדס.

המקרה של ליילה – שעמדה על סף מוות והחלימה מסרטן הדם בתוך כמה חודשים – סוקר בהרחבה במדיה מרכזיים ברחבי העולם. יש לכך סיבה טובה: ליילה היא המטופלת הראשונה אי פעם שהתנסתה בטכנולוגיה חדשה של אימונותרפיה, המבוססת על פיתוח רפואי אחר בשם "עריכת הגנום" – Genome Editing.

רופאיה של ליילה עשו לראשונה שימוש אוניברסאלי בתאי מערכת החיסון מסוגT, כך שיתקפו את תאי סרטן הדם (לוקמיה), אבל לא יהיו ספציפיים רק לאדם שלו ניתן הטיפול. עד היום, תאי T נלקחו מגופו של המטופל והותאמו לתקוף אך ורק את הסרטן שלו. במקרה של ליילה – מערכת החיסון לא תיפקדה ולא נותרו תאי T להשתמש בהם. באמצעות הטכניקה של עריכת הגנום, התאים הונדסו כך שלא יזוהו על ידי הגוף כגורם זר.

"ב-2015 ראינו את האימונותרפיה נכנסת לקליניקה והמשכנו את שכלול המנגנונים, שהתגלו כבר לפני עשור", מסביר ד"ר ויינר. "המקרה של התינוקת ליילה הוא דוגמה להפיכה של טכנולוגיה ספציפית לאוניברסאלית – פריצת דרך של ממש. בנוסף, ב-2015 אימונותרפיה הוכיחה יעילות לא רק במלנומה (סרטן העור), אלא גם בסרטן ריאה – על-פי ניסויים קליניים שבוצעו. היא אף צפויה לקבל אישור לשימוש בארה"ב ואירופה לטיפול בסרטן הכליה ושלפוחית השתן. זאת אומרת, אימונותרפיה סוף סוף מגיעה לקליניקה, וממשיכה להשתכלל", אומר ויינר.

טכנולוגיה עדכנית ופורצת הדרך בתחום עריכת הגנום, אומר ויינר, נחשפה ב-2014-2015 ומכונה CRISPR-Cas9. עריכת גנום באמצעות טכנולוגיה אחרת, באה כאמור לידי ביטוי בעת הטיפול בתינוקת ליילה. "ב-2015 ערכו לראשונה גנום של בנאדם, ויש בכך סיכונים מוסריים כבדים, עד כדי שאנשים יחלו לדרוש ייצור של ילדים יפים וחכמים יותר. מדענים סינים ערכו לראשונה גנום של אדם ב-2015 וכך שיבטו עובר. העולם המערבי נחרד מזה וזעק כי זהו ניסוי אסור. מצד שני, זו טכנולוגיה שיש לה היכולת 'למחוק' ולאתחל את מערכת החיסון בגוף. באותו אופן, היא עשויה לאפשר טיפול במחלות נוספות. יש כאן הזדמנות אדירה אך גם חייבים לנקוט אמצעי זהירות".

גילוי פורץ דרך נוסף בתחום הסרטן הוא חיסון למחלת המלריה – שגם עשוי לרפא תשעה מכל עשרה סוגי סרטן. מדובר בחיסון עליו עבדו חוקרים דנים וקנדים ונועד להגן על נשים הרות מפני טפיל המלריה. תוך כדי מחקר, החוקרים גילו במקרה שיש דמיון רב בין חלק מחלבון בתא אליו נקשר טפיל המלריה, לבין החלק הזה בתאי סרטן. התוצאה: הם סינטזו רעלן שיכול להיקשר לחלבון, וראו שברגע שהרעלן חודר לתוך התא – הוא מחסל אותו. כשניסו את החיסון על תאי סרטן אנושיים ובעכברים, הם הצליחו לצמצם ולהעלים גידולים כמעט לגמרי, בכמה סוגי סרטן. "מזה שנים ידוע הדמיון בין השליה לבין סרטן, בשל הגידול המהיר שלהם", אומר ויינר. "האם פיצוח הדמיון הזה חשוב מאוד לחקר הסרטן? לא ברור. הדרך עד לפיתוח תרופה, אם בכלל, עוד ארוכה. ראינו הרבה עכברים שרופאו – היכן שבני אדם ממש לא".

כמו ההודעה על הבשר האדום והמעובד, גם הודעת מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ביוני על כך ששומן טראנס ייאסר לשימוש בתוך שלוש שנים – נתפשה כהחלטה פורצת דרך. בעקבות ההחלטה, צפוי השומן המזיק – שנמצא במאכלים מסוג מרגרינה, מאפים וחטיפים – להיעלם לחלוטין מהמדפים בארה"ב בתוך שלוש שנים.

הסיבה לקביעה הדרמטית היא רצון הרשויות בארה"ב לצמצם את תחלואת האמריקאים ממחלות לב, גורם המוות מספר 1 בארה"ב (ומספר 2 בישראל). שומן טראנס, שהינו שומן מלאכותי ממקור צמחי, ידוע בהשלכותיו הבריאותיות המזיקות, ובתרומתו ליצירת מחלות לב וכלי דם. מתי נראה קביעה דומה בישראל? מומחים מעריכים כי מדובר רק בעניין של זמן. בכל מקרה, רבות מיצרניות המזון בישראל נמנעות כבר כעת משילוב שומן טראנס במוצריהן או הפחיתו משמעותית את מינונו.

מחלת המוח הניוונית אלצהיימר נחקרת מזה שנים, אבל הגורמים לה טרם הובנו באופן מלא. מחקר חדש שפורסם השנה ומגיע מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, סקר מאות מאמרים העוסקים במאפייניהם של חולי אלצהיימר ומיפה לפיהם גורמי סיכון אפשריים למחלה. חשיבותו של המחקר בעדכניותו היחסית.

מסקנת החוקרים: ייתכן שישנם מקדמי סיכון למחלה, שבהם אנו יכולים לשלוט. בין הגורמים שצוינו: השמנת יתר, דיכאון, היצרות עורקים, חולשה, רמת השכלה, עישון וסוכרת. "מתן תשומת לב לתשעת הגורמים שהם מנו עשויה למנוע עד כשני שליש ממקרי האלצהיימר", ציינו החוקרים. זו עדיין אינה פריצת הדרך שחיכינו לה, אך ייתכן שההכרה בגורמי הסיכון למחלה – תוביל בעתיד גם לפיתוחים משמעותיים יותר.

מזה שנים מטיפים רופאים ודיאטנים למטופליהם כי תזונה נכונה אינה מספיקה – ומי שרוצה לרזות, חייב גם להתעמל. אבל מחקר חדש שפורסם באפריל טוען שהאקסיומה הזו שגויה לגמרי. על פי המחקר, לכמות הפעילות הגופנית שאנשים מבצעים אין כמעט כל קשר להשמנה, ואף שספורט חיוני לבריאות – הוא לא מנטרל את השפעתו המזיקה של מזון שמן ועתיר סוכר.

מחבר המחקר, הקרדיולוג ד"ר אסים מלוטרה, הסביר: "ב-30 השנים האחרונות חלה עליה במספר מקרי השמנת היתר בעולם אבל חל שינוי קטן ברמות הפעילות הגופנית באוכלוסייה המערבית. העובדה הזו מטילה את האשמה להרחבת היקף המותנים שלנו ישירות על סוג וכמות הקלוריות הנצרכות. בראיון ל-BBC הוסיף: "אנשים שמנים לא צריכים לעשות כהוא זה של פעילות גופנית כדי לרדת במשקל. הם פשוט צריכים לאכול פחות". כנראה שזה לא פשוט כמו שזה נשמע.

סקס תורם לאושר, אבל רק עד גבול מסוים – כך גילו השנה חוקרים מאוניברסיטת מיססוגה, טורונטו. הטוויסט במחקר נגע למינון יחסי המין. בניגוד למה שניתן היה לצפות, החוקרים מצאו שאנשים שמקיימים יחסי מין פעם בשבוע – מאושרים יותר מאלה שעושים סקס בתדירות גבוהה יותר. סיבה אפשרית לכך: איכות הסקס שלהם טובה יותר.

"על אף שישנו קשר בין סקס לאושר, הוא רלוונטי רק עד לתדירות של פעם בשבוע, לא מעבר לכך", הסבירה לאתר הגרדיאן הבריטי ד"ר איימי מואיז. "זה חשוב לשמור על קשר אינטימי עם בן או בת הזוג, מבלי להרגיש לחץ לעשות סקס לעתים כמה שיותר קרובות. אנשים חושבים שיותר סקס או יותר כסף משמעותם אושר רב יותר – וזה פשוט לא נכון", סיכמה.