פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כל הסיבות לא לאכול מוצרי חלב בשבועות

      מוצרי חלב משווקים כמזון בריאות וכמעט כל המידע אליו אנו נחשפים ביחס אליהם מגיע מתאגידי חלב. לקראת שבועות - חג החלב הלאומי - הדיאטנית טל חייקין שוברת כמה מיתוסים על חלב ובריאות

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      זה לא חג החלב, זה חג הקציר (אילוסטרציה: Shuterstock)

      פעילות שיווקית אינטנסיבית של תאגידי החלב הובילה להפיכתו של חג השבועות מחג הקציר לחג החלב. מוצרי חלב משווקים לציבור באגרסיביות כמזון בריאות, וכמעט כל המידע אליו אנו נחשפים ביחס אליהם מקורו בתאגידי חלב. בפועל, מוצרי חלב הם מוצרים מעובדים, המספקים רשימה מצומצמת מאוד של רכיבים תזונתיים חיוניים, ואלו מגיעים בחבילת מזון בעייתית, עשירה בקלוריות, שומן רווי, לקטוז, הורמוני מין, וברב מוצרי החלב - גם הרבה מאוד חומרים משמרים, מלח או סוכר.

      עוד על טבעונות:
      מחי לצומח: מעבר בריא לטבעונות
      10 הדברים שלטבעונים הכי נמאס לשמוע
      איך ממלאים את מאגרי הברזל?

      אם למשל נשווה תפוח אדמה בינוני, בהחלט לא מזון שנתפס כעשיר מבחינה תזונתית, לכוס חלב 3%, נגלה כי בתפוח אדמה יש בדיוק אותה כמות אבץ כמו בכוס חלב, פי 2 יותר מגנזיום, פי 7 יותר ברזל, פי 15 יותר ויטמין C, פי 3 יותר אשלגן, פי 3 יותר פולאט, ועוד. אלא שבניגוד לחלב, תפוח אדמה מכיל סיבים תזונתיים, והוא אינו מכיל לקטוז - שרוב האוכלוסייה בישראל סובלת מאי סבילות אליו - כולסטרול או שומן רווי המעלה את הסיכון למחלות לב.

      הדברים שלא מספרים לכם על מוצרי חלב

      מוצרי חלב הם מקור מרכזי לצריכת שומן רווי בתזונה מערבית. ילד שצורך 3 מוצרי חלב - על פי המלצות תאגידי החלב (כוס חלב, גביע יוגורט 3% ומנת גבינה 5%) - יעבור את רף השומן הרווי המקסימלי המומלץ על ידי ארגון הלב האמריקאי ממוצרי חלב אלו בלבד, וזה עוד לפני שניזון מכל מוצר אחר מהחי.

      חלב ומוצרי חלב הם גם המקור העיקרי להורמונים בתזונה מערבית, והם מספקים כ-70% מהאסטרוגן והפרוגסטרון בתזונה שלנו. הסיבה לכך היא שבמשקים מתועשים כמו בישראל רוב החלב מגיע מפרות בהיריון שרמות ההורמונים בחלבן גבוהות באופן טבעי.

      בתגובה לטענה זו, תאגידי החלב נוהגים להפנות לערכי סף של ארגון הבריאות העולמי מלפני 15 שנה (1999), לפיו אין סכנה בצריכת מינוני ההורמונים שבחלב, אלא שדו"ח מאוחר יותר (משנת 2002) של ועדת מומחים מטעם הקהילה האירופאית שולל את מסקנות הדו"ח האמור, וקובע שאסטרודיול (אחד האסטרוגנים הפוטנטים ביותר המצויים בחלב) הוא מסרטן ודאי, וכי פרוגסטרון עשוי גם הוא להיות מסרטן, ולפיכך לא ניתן לקבוע סף לצריכה בטוחה של הורמונים אלו.

      מחברי הדו"ח הזה מודאגים במיוחד מהשפעות חשיפה של ילדים לפני גיל בגרות מינית להורמונים אלו שעשויים גם במינונים נמוכים לעודד התפתחות מינית מוקדמת ולהעלות את הסיכון להתפתחות סרטנים תלויי הורמונים (כמו למשל סרטן שד וסרטן ערמונית) בטווח הרחוק.

      מה אתם באמת יודעים על קוטג'?

      על כל אלו יש להוסיף שרב הציבור צורך חלב לא בצורת חלב ניגר אלא בצורת גבינות ומעדנים שהם מוצרים מעובדים לכל דבר. מוצרי חלב נפוצים בקרב ילדים כמו גבינה צהובה, קוטג', שוקו ומעדנים מספקים חבילת מזון מפוקפקת במיוחד. קוטג' למשל, עשיר מאוד במלח, ובאופן מפתיע הוא גם דל בסידן. גבינה צהובה עשירה בשומן, מלח, וחומרים משמרים, ושוקו ומעדנים הם ממתקים לכל דבר.

      אין זה פלא שנתוני משרד החקלאות האמריקאי מעלים שילדים כיום מקבלים יותר סוכר ממוצרי חלב מאשר מממתקים. לכן, מאותה סיבה שאף הורה לא ייתן לילדו חטיף צ'יפס כדי שהילד ייהנה מהמינרלים שבתפוח אדמה, אין סיבה לעודד צריכת מוצרי חלב מעובדים בקרב ילדים, על מנת לקבל את אותם רכיבים חיוניים מעטים, שבלאו הכי ניתן למצוא במזונות בריאים יותר.

      בואו נפריך כמה מיתוסים

      מניסיוני כדיאטנית, מטופלים בעקר חוששים לוותר על מוצרי החלב בגלל החלבון והסידן שהם מספקים. אז בואו נפריך כמה מיתוסים: מוצרי החלב אכן עשירים בחלבון, למעשה, הם עשירים כל כך בחלבון עד שילד שצורך שלושה מוצרי חלב ביום, מקבל מהם בלבד חלבון בכמות העולה על כמות החלבון היומית המומלצת. עודף חלבון בתזונה, ובעיקר חלבון מן החי, נמצא קשור בתחלואה והשמנה. מכיוון שבכל מזון בטבע יש חלבון, אין באמת חשש לחסר בחלבון ללא מוצרי חלב.

      האם צריכת חלבון מן החי באמת מסוכנת

      אדממה (ShutterStock)
      אפשר לקבל סידן גם ממקורות טבעיים (אילוסטרציה: Shuterstock)

      ומכאן לסידן: אחד המיתוסים המרכזיים שהשתרשו בציבור הוא שחלב ומוצריו מסייעים בבניית עצמות חזקות ובמניעת אוסטאופורוזיס, אלא שגם מיתוס זה נשלל על ידי ארגון הבריאות העולמי. בשנת 2004 פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח שעוסק בתזונה ומחלות כרוניות. ההמלצות למניעת שברי אוסטאופורוזיס כללו הימנעות מעישון, הפחתת מלח במזון, שמירה על משקל גוף תקין וביצוע פעילות גופנית, חשיפה מספקת לוויטמין D וצריכת ירקות ופירות.

      לא רק שצריכת חלב כלל לא הוזכרה בהמלצות הדו"ח (מוצרי סויה לעומת זאת הוכרו כמסייעים אפשריים בהפחתת הסיכון לשברי אוסטאופורוזיס), גם סידן, על פי הדו"ח הוא שחקן משני בלבד, שעשוי להיות בעל השפעה כאשר צריכת הסידן נמוכה מ-500 מ"ג סידן ביום, חצי מהכמות המומלצת על ידי תאגידי החלב.

      תזונה מאוזנת הכוללת ירקות (בעיקר עליים), ופירות, דגנים מלאים וקטניות (במיוחד חומוס וסויה), אגוזים וזרעים (במיוחד טחינה ושקדים) תספק בנקל את הסידן והחלבון להם זקוק גופנו, ואין עת טובה יותר מחג הקציר להתפכח מהפרסומות שעיצבו את עולמנו לגבי חלב, וליהנות משפע התבואות בו בורכה ארצנו.

      טל חייקין היא דיאטנית קלינית בעלת קליניקה להשמנה וסוכרת. חברה בפורום צמחונות וטבעונות של עמותת הדיאטנים "עתיד"