הקריירה, הבית, הילדים, החיים עצמם: עומס המטלות בלתי נגמר גורם לנשים רבות לשכוח את הדבר הכי חשוב - הבריאות שלהן. לכן, החלטנו לציין את יום האישה השנה בסימן מודעות למחלות שנוטות לתקוף בעיקר נשים.
פערי שכר, מחסור במשרות מתאימות לאמהות ותחושת בדידות: מצב הנשים בישראל
יש לא מעט מצבים רפואיים נפוצים שמשפיעים אחרת, ולרוב יותר, על נשים. למעשה, ההורמונים הנשיים עלולים להפוך נשים לפגיעות יותר למחלות שונות, ובעיקר אלו שמקורן במערכת החיסון של הגוף. אז שוחחנו עם כמה רופאים מובילים וביקשנו לשמוע מהם התסמינים הייחודיים שצריכים להדליק נורת אזהרה, לכל אישה. הנה התשובות שלהם.
תסמונות קושינג
תסמונת קושינג אנדוגנית (Endogenous Cushing's syndrome) היא מחלה נדירה שאמנם לא תוקפת רק נשים, אך מספר הנשים המאובחנות בה גדול פי שלושה מגברים. המטופלות נמצאות בסיכון מוגבר לתחלואה ואפילו לתמותה מוקדמת, אם המחלה לא מאובחנת ומטופלת בזמן וכראוי. בין התסמינים הבולטים לעין ניתן למצוא עלייה ניכרת במשקל, סימני מתיחה בצבע ורוד או סגול, ושיעור יתר, הכולל הופעה של שיעור באזורים גלויים כמו הפנים והצוואר וירידה בצפיפות העצם.
מרבית המטופלות ידווחו לרוב על עייפות, חולשת שרירים, דיכאון, חרדה, וכאבי ראש. במקרים רבים, תסמינים הללו יקושרו באופן שגוי לשינויים הורמונליים, גיל הבלות או לידות. "אבחון המחלה בזמן הוא קריטי, מכיוון שמצב החולה עשוי להידרדר אם המחלה לא מטופלת מוקדם, ועשויה להתבטא בהופעת זיהומים קשים ונטייה לקרישיות בכלי הדם, עד כדי סיכון החיים", הסביר פרופ' אילן שמעון, אנדוקרינולוג מומחה ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם, במרכז הרפואי רבין.
לופוס
לופוס, הידועה גם בשמה "זאבת", היא מחלה כרונית אוטואימונית נדירה, שבה מערכת החיסון מייצרת נוגדנים עצמיים שעלולים לתקוף את כל מערכות הגוף כאילו הן זרות. ד"ר אשרת טייר-שיפמן, ראומטולוגית בכירה ומנהלת מרפאת לופוס במרכז הרפואי מאיר, מסבירה כי המחלה יכולה להיות קלה אצל אנשים מסוימים, אך קשה ואפילו מסכנת חיים אצל אחרים, ומאופיינת במהלך של התלקחויות שביניהן עשויה להיות הפוגה.
שכיחות המחלה באוכלוסייה הוא כ-1 ל- 2,000, אך היא שכיחה פי 9 בנשים, בעיקר בגיל הפוריות. מגוון התסמינים הוא רחב, והמחלה יכולה להיות שונה מאוד בין חולה לחולה. התסמינים השכיחים כוללים עייפות, חום, כאבים במפרקים ופריחה. במקרים חמורים יותר מעורבים גם האברים הפנימיים כולל קרומי הריאות והלב, כליות, מוח ועוד.
אחד האתגרים בהתמודדות עם מחלת הלופוס הוא בזמן הריון, שכן המחלה עלולה להתלקח במהלך ההריון וגם לאחריו. בנוסף, למחלה עלולה להיות השפעה על תקינות ההיריון, הן מבחינת האם והן מבחינת העובר. מרבית הנשים עם לופוס משיגות הריון מוצלח, שתלוי במידה רבה בתכנון מועד ההריון והתאמת הטיפול בשיתוף הראומטולוג המטפל. קיים טיפול תרופתי ללופוס, המותאם אישית בהתאם לחומרת המחלה, האיבר המעורב והעדפות המטופלת. בשנים האחרונות, נכנסו מספר טיפולים ביולוגיים לטיפול בלופוס, המאפשרים התאמת טיפול מדויקת אף יותר.
סרטן רירית הרחם
סרטן רירית הרחם הוא גידול שמקורו בתאים ממאירים המתפתחים מתאי רירית הרחם. סרטן זה הינו הסרטן הגינקולוגי הנפוץ ביותר בארה"ב, והסרטן הגניקולוגי השני בשכיחותו בעולם. מרבית הנשים המאובחנות עם סרטן זה הן נשים מעל גיל 50 שנמצאות בגיל המעבר או לאחר הפסקת המחזור, כאשר הגיל הממוצע לגילוי סרטן רירית הרחם הוא 60.
פרופ' תמר ספרא. מנהלת המרכז לסרטן האישה בבית החולים איכילוב, מסבירה כי ברוב המקרים סרטן רירית הרחם יאובחן בשלבים מוקדמים עקב סימפטומים נראים לעין (דימום נרתיקי), אך ב-15 עד 20 אחוזים מהנשים, המחלה תאובחן בשלבים מתקדמים. הטיפול במחלה תלוי בשלב האבחון, התקדמות המחלה ובגורמי סיכון נוספים. הטיפול הראשוני במחלה הוא ניתוח, שבו נקבע שלב המחלה ולפיו נעשית החלטה על הטיפול המתאים שעשוי לכלול כימותרפיה, קרינה, אימונותרפיה וביולוגיה.
חשוב מאוד לאתר את סרטן הרחם מוקדם, כאשר אחוזי ההחלמה גבוהים מאוד. "אנחנו קוראים לנשים להיבדק רוטינית אצל גניקולוג כדי לאתר מחלה מוקדמת. גם בשלבים מתקדמים ישנה אפשרות לריפוי או להארכת חיים משמעותית ולכן חשוב מאוד לאבחן ולטפל", אמרה פרופ' ספרא. חשוב לציין כי בשנים האחרונות אושרו תרופות אימונותרפיות וביולוגיות לטיפול בסרטן מפושט או חוזר שהוכחו כיעילות.
אוסטאופורוזיס
אוסטאופורוזיס הוא מצב של בריחת סידן ודלדול העצם המוביל להיחלשות מבנה העצם. המחלה אינה מורגשת ומתפתחת ללא כאבים. בשל היחלשות מבנה העצם, עולה הסיכון לשבר. המחלה נפוצה בעיקר אצל נשים לאחר הפסקת המחזור, אך יכולה להתפתח גם אצל גברים ונשים יותר צעירות. אף ש-70 אחוזים מהשברים האוסטאופורוטיים הם בנשים, ולמרות המודעות הגוברת למחלה, רק אחת מכל ארבע נשים תעבור בירור וטיפול כנדרש והמחלה סובלת מתת אבחון.
מכל ד"ר שלומית קורן מנהלת המכון האנדוקרינולוגי בבי"ח שמיר (אסף הרופא) מסבירה כי אחת מכל שלוש נשים, מעל גיל 50, תסבול משבר אוסטאופורוטי. שבר אוסטאופורוטי הוא שבר שהתרחש כתוצאה מטראומה בדרגה נמוכה, בניגוד לנפילה מסולם למשל, שהיא בדרגת טראומה גבוהה. לשבר אוסטאופורוטי יכולות להיות השלכות לא פשוטות, בהן אשפוז, ניתוח אורטופדי ולעיתים שיקום ממושך הגוררים אובדן ימי עבודה ועלות כלכלית. כמו כן עלולים להיגרם סבל וכאבים, ואף ירידה או הגבלה בתנועה ובתפקוד. בנוסף, מחקרים בעולם מצביעים על נתון מדאיג: אצל מטופלים אחרי שבר צוואר ירך, שבר אוסטאופורוטי נפוץ, קיימת תמותה של 20 אחוזים בשנה הראשונה לאחר השבר.
ההנחיות היום הן כי כל אישה מעל גיל 60 צריכה לגשת לבדיקת צפיפות עצם, שכלולה בסל הבריאות, או נשים צעירות יותר אם הן בקבוצת הסיכון - מסת גוף (BMI) מתחת ל-20, שבר בעבר, רקע משפחתי של אוסטאופורוזיס, עישון, צריכה מוגברת של אלכוהול, או שימוש כרוני בתרופות כגון סטרואידים, העלולות לפגוע בצפיפות העצם.