נשים סובלות יותר מהמחלות הנפוצות האלה. זו הסיבה

יום האישה הגיע, ואיתו המון כתבות על נשים שעשו את זה בגדול, מסרים שאמורים להיות מעצימים והמון פרסומות לדברים שאנחנו לא צריכות. מכיוון שאצלנו במדור יש מקום לחוקרות, מדעניות, רופאות ונשות צוות רפואי בכל השנה, החלטנו לוותר השנה על כתבה שמתייחסת לנשים מצליחות כאל עניין נדיר (כי זה לא), ולדבר על נושא שנשים באמת צריכות להכיר.

יש לא מעט מצבים רפואיים נפוצים שמשפיעים אחרת, ולרוב יותר, על נשים. למעשה, ההורמונים הנשיים עלולים להפוך אתכן לפגיעות יותר למחלות שונות, ובעיקר אלו שמקורן במערכת החיסון של הגוף. שלוש רופאות (ראיתן מה עשינו כאן?) מספרות על שלוש מחלות שפוגעות יותר בנשים.

"מחלות מפרקים דלקתיות קיימות בכל קבוצות הגיל", מסבירה פרופ' מרב לידר, מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא, "ולכל קבוצת גיל דלקת המפרקים האופיינית לה". פרופ' לידר הוסיפה כי דלקת מפרקים מאופיינת בכאב המתגבר דווקא במנוחה. "חולות רבות מתעוררות משינה עם כפות ידיים נוקשות המלוות לעיתים בירידה זמנית בתחושה, בשעה שדווקא פעילות בדרך כלל מקלה או משחררת את המפרק", הסבירה, "לכן, החמרה במנוחה היא אחד הסממנים המובהקים של דלקת במפרקים. מאפיין נוסף שחשוב להכיר הוא הנטייה לפתח דלקת כוללת של המפרקים, הגידים והרקמה הרכה באצבעות היד או הרגל, מצב הגורם להתנפחות עם מראה של 'נקניקיה' המלווה בכאב עז".

למה נשים מגיבות לזה אחרת?
נשים נוטות לסבול יותר ממחלה "פריפרית" המערבת מפרקים רבים באופן סימטרי בכפות הידיים והרגליים, בשעה שגברים נוטים יותר לסבול ממחלה המערבת את עמוד השדרה או מפרקים פריפריים בודדים. בנוסף, נשים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (דלקת מפרקים נלוות לאנשים הסובלים מפסוריאזיס בעור) סובלות יותר מעייפות וחרדה, מגיבות פחות טוב לטיפולים השונים וסובלות מירידה משמעותית יותר באיכות חייהן לעומת גברים.

"מערכת החיסון שלנו מושפעות מכל שינוי הקורה בגופנו, ואחד השינויים אליהם מערכת החיסון רגישה יותר מכל הוא השינוי ביחס בין אסטרוגן (ההורמון הנקבי) לבין טסטוסטרון (ההורמון הזכרי)", הסבירה פרופ' לידר, "באופן כללי, נכון לומר כי נשים מושפעות מאוד משינויים הורמונליים לאורך כל חייהן, בשעה שגברים עוברים שינויים הרבה פחות דרמטיים, ועל כן רגישות היתר".

איך מטפלים?
הטיפולים הקיימים היום לדלקות המפרקים רבים ומראים יעילות טובה. ישנן תרופות הניתנות בכדורים שתפקידן לאזן את פעילות מערכת החיסון, להוריד דלקת באיטיות לאורך זמן וביעילות. לאחרונה התווספו לארסנל הטיפולים תרופות ביולוגיות חדשות, ולכן יש מגוון רחב מאוד של טיפולים אפשריים.

"כולנו הרגשנו כאב ראש מתישהו, אבל מיגרנה היא כאב בעל אופי שונה - ומי שחוותה מיגרנה תדע לזהות זאת", מסבירה פרופ' שלומית יוסט, מנהלת היחידה לניורואונקולוגיה ורופאה בכירה במרפאת כאב ראש בבית החולים בלינסון. מיגרנה היא למעשה מחלה שמתבטאת בכאב ראש התקפי, מלווה בבחילות והקאות ורגישות לאור ורעש.

"מיגרנה היא מחלה מאוד נפוצה, והיא מופיעה אצל נשים פי שלושה מאשר בגברים", אמרה פרופ' יוסט, "מיגרנה אמנם אינה מסוכנת, אך יש לה השפעה גדולה מאוד על איכות החיים והיכולת לתפקד בבית ובעבודה. קשה מאוד לתפקד באופן רגיל, תחת כאבי ראש עזים, המלווים ברגישות לאור ורעש והמוחמרים במאמץ פיזי" . ללא טיפול, התקף מיגרנה עלול להימשך שעות ואף מספר ימים.

למה נשים מגיבות לזה אחרת?
"המנגנון של מיגרנה עדיין לא ברור לנו באופן מלא. מיגרנה שכיחה יותר בנשים, ואנו מאמינים שהסיבה לכך טמונה בשינויים הורמונליים שעוברות הנשים", הסבירה פרופ' יוסט, "ראייה אחת לכך היא שבגיל הילדות שיעור הסובלים ממיגרנה זהה בין שני המינים, ורק בגיל ההתבגרות אנו רואים עלייה במספר הנשים שסובלות ממיגרנה, ביחס לגברים. עובדה נוספת שתומכת בכך היא שבתקופת ההיריון ישנה הקלה במיגרנה, ולעומת זאת סביב המחזור החודשי הרבה נשים מרגישות החמרה. בנוסף, בגיל המעבר נשים רבות שסבלו ממיגרנה כל שנות הפוריות חשות הטבה בכאב הראש. כל אלה מביאים אותנו לחשוב שיש קשר כלשהו למצב ההורמונלי".

איך מטפלים?
הטיפולים במיגרנה מתחלקים לטיפולים אקוטיים ומניעתיים. טיפול אקוטי הינו טיפול בזמן הכאב עצמו על מנת להקל על הסבל. הטיפול בכאב אקוטי הינו במשככי כאב המוכרים לנו מכאבים במקומות אחרים כגון פרצטמול או תרופת ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים. בנוסף, ישנן תרופות ייעודיות לכאב של מיגרנה, כגון טריפטנים.

טיפול מונע ניתן על מנת למנוע הופעת התקפים או להוריד את תדירותם ועוצמתם. טיפול זה ניתן באופן קבוע ומשתמשים בו בדרך כלל עבור נשים שסובלות מפגיעה משמעותית באיכות החיים למרות טיפול אקוטי מיטבי. למניעת מיגרנה משתמשים מתרופות להורדת לחץ דם (חוסמי בטא), תרופות נוגדות פרכוסים ותרופות נוגדות דיכאון. לאחרונה נכנסה קבוצה חדשה, טיפולים ביולוגיים המכילים נוגדנים ל-CGRPK, חלבון שמהווה נדבך משמעותי ביצרת מיגרנה.

"טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון שלנו, שאמורה להגן מפני חיידקים ווירוסים, מתבלבלת ופונה כנגד הגוף עצמו", מסבירה ד''ר הדר קולב מומחית בנוירולוגיה, נוירו אימונולוגיה וטרשת נפוצה ביחידה לנוירו אימונולוגיה ומרפאת טרשת נפוצה, המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). טרשת נפוצה פוגעת בחומר שומני הנקרא מיאלין ועוטף את שלוחות העצבים. הפגיעה יכולה להיות בכל מקום במערכת העצבים, ולכן התסמינים עלולים להיות שונים מאדם לאדם, וכך גם התסמינים.

"התסמינים השכיחים ביותר לטרשת נפוצה הם הפרעות תחושתיות, ירידה בתחושה, עקצוצים שונים, הפרעות בראייה, בהליכה וביציבות וחולשה כללית", הסבירה ד"ר קולב, "טרשת נפוצה אמנם לא מקצרת את תוחלת החיים אך היא יכולה להשפיע רבות על איכות החיים של הסובלים ממנה".

למה נשים מגיבות לזה אחרת?
הגורם לטרשת איננו ידוע, נמצאו מספר גורמי סיכון לטרשת נפוצה או להתקדמות המחלה, ובכלל זה עישון, חסר ויטמין D, השמנת יתר וכן שינויים הורמונליים. "אין לנו תשובה חד משמעית לשאלה מדוע נשים פגיעות יותר מגברים, אך הסטטיסטיקה מובהקת ביחס של 1-3 לרעת הנשים, זאת בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות", אמרה ד"ר קולב.

גם במקרה הזה, בקרב ילדים הלוקים במחלה לא נמצא ההבדל בשכיחות המחלה בין המינים, ולכן יש להניח שישנו קשר הורמונלי המבוסס על השינוי ברמת הורמוני המין הגורם לנשים להיות רגישות יותר לטרשת נפוצה. "ניתן גם לראות כי החל מהטרימסטר השני להריון יש ירידה בשכיחות ההתקפים, ואילו לאחר ההיריון עולה הסיכוי להתלקחות המחלה, אולם זה כמובן תלוי גם במידת פעילות המחלה ותדירות ההתקפים טרם היריון", הוסיפה ד"ר קולב.

איך מטפלים?
הגישה הטיפולית בטרשת נפוצה היום מדגישה את חשיבות חלון ההזדמנויות הטיפולי בתחילת המחלה, שלב בו קיימת פעילות דלקתית משמעותית, אבל התפקוד הקוגנטיבי והפיזי שמור יחסית. ד"ר קולב. הסבירה כי מחקרים מהשנים האחרונות הראו כי טיפול יעיל ומוקדם בשלב הדלקתי בתחילת המחלה יכול להביא להשתלטות על ההתקפים בטווח הקצר וגם להוריד את הסיכוי להתקדמות המחלה בהמשך.

"כיום יש מגוון של טיפולים הפועלים באמצעות מנגנונים שונים. נהוג לחלק את התרופות לקבוצות בהתאם למידת יעילותן בהפחתת תדירות ההתקפים הקלינים והדמייתים ובהתאם לאופן נטילתם - זריקות עצמיות, כדורים, או עירויים הניתנים לווריד", הסבירה, "התרופות מתערבות בדרכים שונות בפעילות מערכת החיסון ומפחיתות או משנות את התגובה החיסונית הלא תקינה שפוגעת בגוף".