איך אפשר להיות מוכנים למחלה שמגיעה בלי התראה?

טרשת נפוצה היא מחלה שגורמת לנזק במערכת העצבים המרכזית - המוח וחוט השדרה. כשמדובר בטרשת נפוצה, התגובה האוטואימונית של מערכת החיסון היא כנגד חומר בשם מיאלין. פגיעה במיאלין יכולה לגרום להפרעות תקשורת בין תאי העצב ולתסמינים רבים, שיכולים להופיע בצורות שונות. תסמינים של טרשת נפוצה תלויים במיקום הפגיעה במערכת העצבים ובחומרת המחלה. הופעת תסמין חדש או חזרה של תסמין ישן נחשבת כהתקף, שיכול להמשך כ-24 שעות ועד מספר שבועות. תסמינים של טרשת נפוצה מופיעים, בדרך כלל, באזור מסוים של הגוף וכוללים פגיעה בראייה, הפרעות בתחושה, בחולשה של שרירים, הפרעה בקורדינציה של תפקוד מוטורי ולפעמים גם פגיעה קוגניטיבית. רק לעתים רחוקות מתרחשים התקפים שמערבים מספר אזורים של הגוף באותו זמן. טרשת נפוצה היא מחלה שמתאפיינת בהתקפים והפוגות (תקופות שקטות ונטולות תסמינים). מרבית החולים בטרשת נפוצה חווים התקפים בתדירות משתנה ותקופות שקטות ביניהם (הפוגות).

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית, הטרוגנית כזו שמלווה את המטופלים לאורך חייהם ומשתנה בין מטופל למטופל, ולכן חשוב מאוד לתכנן את הטיפול בה לאורך זמן, לבנות תכנית טיפולית בצורה אסטרטגית ולקחת בחשבון שיקולים שקשורים לטיפול, למטופל ולמחלה. שוחחנו עם פרופ' דימיטריוס קרוסיס, נוירולוג בכיר ומנהל המרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי הדסה, אשר סקר את השיקולים לבחירת טיפול במחלה כרונית מסוג זה, ובמיוחד כאשר האופציות התרופתיות מגוונות ובעלות מנגנוני פעולה שונים, וטען "שכאשר רצים מרתון צריך לבנות תוכנית לטווח הארוך עם אפשרויות לאלטרנטיבות ו"תכניות מגירה" במקרה הצורך"

ביטוייה של טרשת נפוצה שונים באופן משמעותי בין המטופלים, גם מבחינת תדירות התקפי המחלה ועוצמתם, וגם מבחינת האזורים בגוף שמושפעים מהפגיעה במערכת העצבים. לאור זאת, יש צורך להתאים לכל מטופל את הטיפול התרופתי המתאים לו ביותר. לדברי פרופ' קרוסיס, כיום ישנם מגוון טיפולים תרופתיים לטרשת נפוצה, דבר "המאפשר בחירת טיפול מותאם אישית לצרכיי כל מטופל, ועוד יותר חשוב - מאפשר לבנות תכנית ארוכת טווח".

כאשר רופא בוחר את אופי הטיפול המתאים למטופל עם טרשת נפוצה הוא בוחן מספר פרמטרים: עוצמת המחלה, מנגנון הפעולה של התרופה, בטיחות הטיפול, המעקב שדרוש לבצע, וכן הסבילות וההיענות של המטופל לצורת מתן הטיפול (כדורים, זריקות, עירוי).

לדברי פרופ' קרוסיס, הפרמטר הראשון שעומד לנגד עיניו הוא עוצמת הטיפול. הטיפולים הקיימים כיום לטרשת נפוצה מחולקים לטיפולים עם יעילות בינונית וכאלה עם יעילות גבוהה. "הגישה המקובלת עד עכשיו הייתה להתחיל עם טיפול מתון ורק אם לא רואים תגובה, לעבור לטיפולים חזקים יותר. בשנים האחרונות חל שינוי בגישה ברוב העולם, מכוון שנהיה ברור שהנזק המצטבר עלול להיות קשה ולעיתים בלתי הפיך, ולכן אין לנו זמן לבזבז - חייבים לפעול חזק כמה שיותר מוקדם, כדי למנוע הצטברות נזקים לטווח הארוך".

לדבריו, אף שישנה העדפה לטיפולים בעוצמה חזקה כבר מהשלב ההתחלתי של המחלה, חשוב לבחור את החולים המתאימים לכך. "ישנם בהחלט חולים עם מחלה יחסית קלה וסממנים פרוגנוסטים טובים שעבורם הטיפולים הקלים יחסית, יתנו מענה קליני טוב אבל אצל מטופלים עם מחלה פעילה יותר, מומלץ להתחיל בטיפול בעל עוצמה חזקה".

שיקול נוסף שעומד לעיני הרופאים הוא הידע המצטבר על הניסיון העולמי של כל טיפול. ישנם טיפולים שנמצאים בשוק שנים רבות ויש עליהם מידע רב וניסיון מצטבר וזהו שיקול שיש לקחת בחשבון.

בנוסף לעוצמת הטיפול, חשוב לקחת בחשבון פרמטרים נוספים בבחירת תכנית טיפולית, ואחד מהם הוא מנגנון הפעולה של כל טיפול. "היום הטיפולים עבור טרשת נפוצה עובדים במנגנונים שונים, לעיתים משלימים זה את זה, ולעיתים נוגדים זה את זה", מסביר פרופ' קרוסיס, "ולכן התוכנית הטיפולית צריכה להיות מבוססת גם על עוצמת הטיפולים וגם על בסיס מנגנון הפעולה שלהם". כך לדוגמא, ישנם טיפולים שגורמים לדיכוי של מערכת החיסון וישנם כאלה שמווסתים את פעילות מערכת החיסון מבלי לדכא אותה. במידה ויש צורך להחליף טיפול, סוג התרופה הראשון יכול לגרום לעיכוב בהחלפת תרופה, בעוד שאת הסוג השני ניתן להחליף ללא המתנה.

פרופ' קרוסיס מדגיש כי "אנחנו מדברים פה על מחלה שהיא כרונית, וכשרצים מרתון צריך לבנות תכנית לטווח ארוך, ולא רק לטווח הקצר, והמשמעות היא שתמיד צריכה להיות לנו, על בסיס הפרמטרים של העוצמה ומנגנון הפעולה - גם תכנית פעולה לשלב הבא, במידה ואחד מהטיפולים שאנחנו נותנים נכשל".

נושא נוסף שרופאים בוחנים בעת התאמת טיפול לחולה טרשת נפוצה הוא הבטיחות של הטיפול. "התרופות שקיימות היום לטרשת נפוצה לא רק שונות בהיבט מנגנוני הפעולה, אלא גם ברמת הבטיחות שלהם, תופעות הלוואי והסיכונים", אומר פרופ' קרוסיס, "ולכן, באותה בנייה של תכנית ארוכת טווח צריך לקחת בחשבון גם תופעות לוואי וסיכונים לטווח הארוך".

אז, כאשר מחליטים על בחירת הטיפול, יש לקחת בחשבון את כל הפרמטרים אלה - מנגנון הפעולה, יעילות הטיפול והבטיחות", אומר פרופ' קרוסיס, "כאשר מתחילים בטיפולים עם השפעה ארוכת טווח על מערכת החיסון, יש לדאוג שתישמר האפשרות להחליף טיפול במידת הצורך."

"בבניית תכנית מסוג זה צריך תמיד שיהיו נקודות יציאה ו"תוכניות מגירה" טובות, מתוכננות מראש, כדי שלא נגיע למצב בו לרופא לא תהיה יכולת להשתמש בטיפולים אחרים, או למצב שבו הטיפול הבא שיינתן יהיה פחות יעיל או פחות בטיחותי", הוא מדגיש.

גם היענות וסבילות לטיפול הינם גורמים חשובים בכדי למקסם את הצלחת הטיפול, ולכן יש לקחת בחשבון גורם זה בבבניית התוכנית הטיפולית. "הטיפולים כיום ניתנים בצורות שונות כגון - זריקות כדורים ועירויים בתדירות משתנה, כך שניתן להתאים את הטיפול למטופל בהתאם לאורך חייו ויכולתו להתמיד בטיפול לאורך זמן", אומר פרופ' קרוסיס .

שיקול נוסף שיכול להגביל או להגדיל את ההיענות לטיפול הוא הצורך במעקב צמוד וביצוע בדיקות לפני, במהלך ואחרי הטיפול, שמשפיעות על התאמת הטיפול למטופל. ישנם טיפולים שמצריכים מעקב בדיקות צמוד יותר, "וככל שיש פחות צורך במעקב ובבדיקות, אז ההיענות גבוהה יותר". פרופ' קרוסיס מוסיף, כי "זה כמו שאמר היפוקרטס, אבי הרפואה - הסיבה העיקרית לחוסר תגובה לטיפולים היא אי התמדה בטיפול".

"למזלנו לא רק שיש הרבה טיפולים חדשים היום לטרשת נפוצה, אלא שהמחקר בתחום מתקדם ויש עוד תרופות בפיתוח בעלות מנגנונים חדשניים. ומהווים מקור לתקווה ולאופטימיות לגבי עתיד הטיפול במחלה", מסכם פרופ' קרוסיס.

לפרטים נוספים על אודות המחלה ניתן לפנות לאתר https://www.multiple-sclerosis.co.il/

מקט: MSG-44-01-0521