הערות ביקורתית מבני ובנות זוג יכולות לפעמים להוציא אותנו מדעתנו, או לכל הפחות לעורר ויכוחים קולניים. במקרה של ד"ר טוד הנדי, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה הבריטית, זה דווקא עורר השראה למחקר על תופעה שכמעט ולא נחקרה עד כה. "זה קרה אחרי שהפרטנרית שלי אמרה לי שיש לי הרגל מעצבן שאני לא מודע אליו", הוא סיפר בראיון למגזין של האוניברסיטה, "היא בעצם אמרה שתנועות מסוימות שאני עושה כשאני לחוץ מייצרות אצלה המון לחץ כשהיא לידי".
זה, כאמור, היה הטריגר הראשוני שגרם לו לחקור תופעה בשם מיזוקינסיה (Misokinesia), שבתרגום חופשי מבטאת רגישות יתר לתנועות. במילים פשוטות, הסובלים מהתופעה יכולים לחוות לחץ, אי נוחות או אפילו חרדה, כשהם רואים אחרים סביבם מבצעים פעולות שנגרמות, ובכן, מלחץ, אי נוחות או חרדה, כמו לדוגמה הקפצה של הרגל, תיפוף עם היד, משחק בעט או כל "טיק" אחר שהאדם עצמו לא תמיד מודע לנוכחותו ובטח שלא מבין את השפעתו השלילית על אחרים סביבו.
תופעה לא מוכרת שמשפיעה על שליש מהאוכלוסייה
במחקר של ד"ר הנדי וצוותו מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, שפורסם בכתב העת Nature, נחשף כי מיזוקינסיה היא תופעה הרבה יותר נפוצה משהאמינו בעבר. זה היה מחקר העומק הראשון שבחן את התופעה וכלל נתונים על יותר מ-4,100 משתתפים. בין היתר, גילו החוקרים כי אחד מכל שלושה אנשים סובל מהתופעה ברמה כזאת או אחרת.
"התוצאות שלנו תומכות במסקנה שמיזוקינסיה היא לא תופעה שמוגבלת רק לאנשים עם אבחנה קלינית מסוימת, אלא מהווה אתגר חברתי רחב, שלא זכה עד כה להכרה וקיים אצל אנשים רבים באוכלוסייה הכללית", כתבו החוקרים.
לדבריהם, קיים קשר הדוק בין התופעה הזאת לבין תופעה מוכרת יותר שנחקרה רבות בעבר - מיזופוניה. על התופעה ההיא גם אנחנו כבר סיפרנו לכם בהרחבה והיא מתייחסת ללחץ, חרדה וכעס שיכולים להתעורר בתגובה לקולות מסוימים, כמו רעשי לעיסה או אפילו נשימות כבדות. אולם לצד הקשר ההדוק בין שתי התופעות האלו, החוקרים מדגישים כי גם אנשים רבים שאינם סובלים מרגישות לרעשים יכולים לסבול ממיזוקינסיה הקשורה כאמור בגירויים ויזואליים.
ועל אף שמדובר כאמור בתופעה נפוצה, היא מטבע הדברים משפיעה על אנשים שונים בצורות ובעוצמות שונות. "זה יכול לעורר תחושות כמו כעס, חרדה ותסכול, כמו גם פגיעה בהנאה מסיטואציות חברתיות. זה גם יכול להשפיע על היבטים שונים בחיים כמו עבודה ולמידה", הדגיש ד"ר הנדי.
אז למה אנשים לחוצים מסביבנו משפיעים עלינו כל כך?
במסגרת המחקר, החוקרים ערכו סדרה של בדיקות כדי להבין אם מיזוקינסיה נובעת מרגישות חזותית מוגברת, הפרעה שפוגעת ביכולת שלנו לחסום הסחות דעת חזותיות בסביבה הקרובה. לדבריהם, ניסויים קודמים שבוצעו בתחום לא הובילו לתוצאות חד משמעיות וכיום אין ראיות מספקות לכך שמיזוקינסיה נובעת מהפרעה זו או מהפרעות אחרות הקשורות בקשב וריכוז.
בגלל שמדובר בתופעה חדשה, מטבע הדברים, הידע שנאסף סביבה הוא מצומצם ולכן קשה מאוד להסביר לעומק למה היא קיימת ובעיקר למה היא כל כך נפוצה. אחת התיאוריות שהמדענים רוצים לחקור בהמשך כדי להבין אותה יותר קשורה ב"נוירוני המראה" שקיימים במוח של כולנו ומשפיעים מאוד על הלמידה והיכולות החברתיות שלנו.
ועוד כמה דברים שחשוב לדעת על לחץ:
הסטרס ועונשו: 5 תופעות מוזרות שנגרמות על ידי לחץ
כך "תתכנתו" את המוח להתגבר על סטרס ב-4 צעדים
"אלו נוירונים שמופעלים כשאנחנו רואים אנשים אחרים זזים, כמו לדוגמה כשרואים אנשים נפגעים", מסבירה סומיט ג'אסוול (Sumeet Jaswal) מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, שלקחה חלק במחקר, "זה בדיוק מה שגורם לנו להתכווץ או להרגיש כאב אמיתי כשאנחנו רואים אנשים אחרים סובלים".
הנוירונים האלו מאפשרים בין היתר לילדים קטנים לחקות את הסביבה שלהם ובכך ללמוד כישורים חיוניים. הם גם גורמים לנו לעזור לאחרים, לשתף פעולה ולהרגיש חלק מהקהילה שסביבנו. אם התיאוריה הזאת נכונה, אנשים שמתמודדים עם מיזוקינסיה הם דווקא אנשים רגישים יותר, שמזדהים באופן לא מודע עם אנשים לחוצים בסביבה שלהם. "כששפת הגוף של אנשים מעידה שהם חרדים או עצבניים, אז מי שסובלים ממיזוקינסיה עלולים לשקף את זה בעצמם ולהרגיש אותו דבר", אמרה ג'אסוול.
בשלב הזה, חשוב להבין, מדובר בתיאוריה בלבד ואף אחד לא באמת יודע להסביר למה התופעה הזאת קיימת, אבל למחקר הזה יש משמעות אחרת וחשובה לא פחות. אם גם אתם חווים את התחושות האלו, זה אומר שאתם ממש לא לבד. זוהי הוכחה ראשונה מסוגה לכך שמדובר בתופעה נפוצה, שאתם לא צריכים להתבייש בה או להרגיש רע לגביה, גם כשאנשים קרובים מצליחים לעצבן, להלחיץ או אפילו להוציא אתכם מדעתכם.