מחלימים מקורונה? חשוב שלא תעשו את הדבר הבא

רופאים בכל התחומים ממליצים למטופלים עם רוב סוגי המחלות על פעילות גופנית במידה שמתאימה להם, כדי לחזק את הגוף ולשפר את סיכויי ההחלמה. זו עצה נפוצה גם לחולי סרטן, גם לאנשים עם סוכרת ואפילו לסובלים ממחלות הקשורות בתפקודי הריאות. עם זאת, מחקר חדש מציע כי דווקא למתמודדים עם קורונה - אולי כדאי לחכות קצת לפני שחוזרים לשגרת האימונים המוכרת.

במחקר שפורסם בבריטניה, עקבו אחר כ-500 אנשים שסובלים ממה שכיום ידוע כקוביד ארוך (Long Covid). מממצאי המחקר עולה כי כ-75 אחוזים מהמשתתפים דיווחו על החמרה בתסמינים לאחר שביצעו פעילות גופנית אירובית, בעוד שרק שיעור מזערי (0.84 אחוזים מהנשאלים), דיווח על שיפור בעקבות ההתעמלות. שאר המשתתפים העידו על השפעה "מעורבת" או שלא הבחינו כלל בהשפעה כלשהי.

ד"ר מאנאג' סיואן, רופא וחוקר באוניברסיטת לידס, שהוביל את המחקר, הסביר כי לנגיף הקורונה יש מערכת יחסית "לא שגרתית" עם פעילות גופנית, בהשוואה למצבים רפואיים אחרים. לדבריו, בעוד שאפילו לחולי אסתמה ממליצים על פעילות אירובית כדי להפחית את שיעור ההתקפים, דווקא אצל המחלימים מקורונה יכולה להופיע מגמה הפוכה - הפעילות עלולה להוביל לקוצר נשימה חמור ואף לסיבוכים רפואיים משמעותיים. לכן הוא ציין כי "נדרש תכנון זהיר ותוכנית בהתאמה אישית כדי לחזור לפעילות אחרי המחלה".

הסיבוך השכיח ביותר שעלול להופיע אצל מחלימים מקורונה הוא דלקת בשריר הלב, תופעה שנחשבת נפוצה גם אצל חולי קורונה פעילים, בעקבות השפעת הנגיף על הרקמה החיונית הזאת. לכן, המלצת המומחים כיום היא "לחזור להתעמלות לפחות שבעה ימים לאחר היעלמות התסמינים - ולהתחיל בלפחות שבועיים של אימונים בעצימות מינימלית", כך על פי הנחיות שפורסמו בכתב העת British Medical Journal.

במחקר שפורסם בינואר 2022 נבחנה הסברה כי נגיף הקורונה פוגע במיטוכונדריה בתוך תאי הגוף, שמוגדרת כ"תחנת הכוח" של התא ומייצרת את האנרגיה הדרושה לתפקודו התקין. במחקר הזה, ביקשו החוקרים מחולי קורונה לדווש על מכשיר ספינינג, בעוד שהם עוטים מסכה מיוחדת ולובשים מכשירי ניטור שונים. זאת במטרה לבחון בין היתר את תפקוד הריאות והלב שלהם בזמן הפעילות. בעקבות הניסוי, החוקרים אכן זיהו בעיות במיטוכונדריה ברקמות שונות בגופם של המשתתפים. בעיות אלו, לתפיסתם, יכולות להסביר גם תופעות אחרות שמאפיינות את תופעות הקוביד הארוך - כמו עייפות כרונית ובעיות נוירולוגיות.

תיאוריות אחרות שעלו בנושא מציעות כי הקושי לחזור לפעילות גופנית אחרי המחלה עלול לנבוע מהתשישות הכרונית שמייצר המאבק בנגיף, תשישות אשר יכולה להשפיע על הגוף והנפש בדרכים שונות - בין היתר דרך הגברת הסטרס סביב הפעילות הגופנית - וסטרס, כידוע, משפיע גם על הגוף, בדרכים שממש אפשר לראות בבדיקות פיזיולוגיות.

אז האם ההשפעה השלילית הפוטנציאלית של האימונים על ההחלמה מקורונה צריכה לגרום לכם לזנוח את ההרגל הזה? כמובן שלא. להיפך, גם אם לא הייתם פעילים לפני המחלה וגם אם כן, פעילות גופנית במינון שמתאים לכם, עשויה לסייע לחזור לעניינים מהר יותר ולהתגבר על עייפות, דכדוך או חרדה שאולי התעצמו בתקופה הזאת.

בהקשר הזה, ארגון הבריאות העולמי גיבש שורה של המלצות שבין היתר קוראות לכם, כפי שכבר הזכרנו כאן, להתחיל בקטן - כלומר ללכת, לרכב על אופניים או לשחות, בקצב שלכם, תוך שאתם בוחנים כל הזמן איך הפעולות האלו באמת משפיעות עליכם. אם בסוף האימון אתם תשושים מדי, חווים קוצר נשימה או סובלים מדופק מואץ וחריג - תעצרו, תירגעו וחכו קצת לפני שאתחם חוזרים לעניינים.

אם בעבר התעמלתם באופן קבוע, אל תנסו לחזור מיד לשגרת האימונים המוכרת, אלא תתחילו בקטן ואז לאט (לאט!) תגבירו. בחזרה ההדרגתית הזאת, חשוב לשים לב לנורות אזהרה כמו לחצים בחזה, סחרחורת או כאבים חריגים. אם אתם מבחינים בתסמינים האלו, חשוב להפסיק מיד את האימון, להתייעץ עם רופא ולחזור לפעילות רק כשאין חשש שזה יעמיד אתכם בסיכון.