השנים האחרונות ככל הנראה יירשמו בדפי ההיסטוריה הגלובלית כתקופה מאתגרת ומורכבת שהשפיעה על רבים מאזרחי העולם בצורה כזאת או אחרת. מחקר שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת המדעי The Lancet הראה לדוגמה כי שיעור האנשים שסובלים מחרדה ודיכאון ברחבי העולם עלה בשנת 2020 בשיעור בלתי נתפס של כמעט 30 אחוזים, בהשוואה לשנים שלפני פרוץ מגיפת הקורונה.
נתונים אחרים ופסימיים לא פחות מראים כי הטיפולים המוכרים לתופעות הנפוצות האלו אולי לא יעילים כמו שחשבו בעבר. מחקר שפורסם באפריל 2022 בכתב העת Plos One הציג נתונים שנאספו במשך שנתיים על מיליון בני אדם שאובחנו עם דיכאון, שכמעט 60 אחוזים מהם טופלו בנוגדי דיכאון. המסקנות העגומות הראו כי נטילה ממושכת של תרופות אלו לא באמת הובילה לשיפור מובהק ומשמעותי בבריאות הנפשית ובאיכות החיים לאורך זמן. ובאופן די מדהים, השיפור שכן נמדד בקרב המטופלים בתרופות, היה דומה לזה של אלו שבכלל לא נטלו אותן.
ובעוד שדיכאון וחרדה הן כאמור תופעות גלובליות מדאיגות, נראה כי כאן בישראל יש עוד גורמים ייחודיים ורבים שעלולים להגביר עוד יותר את גובה הלהבות. השירות הצבאי, המצב הביטחוני, יוקר המחיה, חוסר היציבות הפוליטית - כל אלו עלולים לגרום לרבים מהאזרחים להרגיש שהם חיים על ספינה רעועה שלא ברור אם ומתי תתייצב.
דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפורו של עידן שגב, קצין במגלן, שהשתתף בשורה של מבצעים במלחמת לבנון השנייה והרגיש איך הוא ופקודיו המשיכו לשאת את המטענים הנפשיים גם שנים רבות אחרי סוף המלחמה. "זה סיפור קשה, אבל לא מיוחד", הוא אומר, "כי כשהתחלתי לחקור את התחום ראיתי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאומרים שכ-30 אחוזים מהישראלים צורכים תרופות לחרדה ולדיכאון".
גם שגב טופל במשך שנים בתרופות, שלדבריו גרמו לפגיעה משמעותית באיכות חייו ובבריאותו. "היו תקופות שהייתי עולה המון במשקל, לפעמים גם 15 קילו בזמן קצר. גם סבלתי מבעיות בתפקוד המיני. אלו דברים שלא מאפשרים לקיים זוגיות וגם מורידים את הביטחון. לכאורה, לא מדובר בתופעות קטסטרופליות, אבל קשה מאוד לחיות איתן והן הרבה יותר נפוצות משחושבים".
"המועקה יורדת. פתאום אתה מרגיש שבאמת נכנס חמצן לריאות"
הרבה אנשים מנסים (ומצליחים) להסתיר את ההתמודדות עם דיכאון וחרדה ומשתדלים לנהל חיים פחות או יותר שגרתיים לצידם. גם שגב השתדל שלא לתת לעצמו לשקוע, ודחף את עצמו לפתח קריירה כאיש עסקים וכאיש פרסום ושיווק. בעבודתו הוא בחר להתמקד בתוספי תזונה לשיפור הבריאות הגופנית והנפשית ולדבריו התאהב מיד בתחום, אולי מתוך שאיפה שאלו יסייעו גם לו להרגיש טוב יותר.
במסגרת עבודתו, הוא נחשף לתוסף בשם NOVELLEXE שפותח במעבדה הפסיכוביולוגית של האוניברסיטה הפתוחה במרכז הרפואי הדסה עין-כרם, תוסף שלימים הפך בעבורו להרבה יותר מאמצעי לשיפור הבריאות. "מהרגע הראשון התחברתי למוצר. בהתחלה לקחתי אותו כי רציתי לראות איך הוא באמת משפיע עליי. עם הזמן הרגשתי שהחרדה יורדת, הדיכאון יורד והמועקה יורדת. פתאום אתה מרגיש שבאמת נכנס לך חמצן לריאות ואתה יכול לתפקד בצורה נורמלית, כמו שהיית רגיל בעבר".
כיום עידן עומד בראש חברתNOVELSENSE , שמסייעת בשיווק ובהפצה של התוסף. הוא חבר לד"ר רביד דורון, מנהל המחלקה הפסיכוביולוגית באוניברסיטה הפתוחה ומי שמוביל את העבודה האקדמית בתחום.
"רוב התרופות המוכרות לחרדה ולדיכאון הן מסוג SSRI - ותפקידן להעלות את רמת הסרטונין במוח בצורה הדרגתית", מסביר ד"ר דורון, "רוב התרופות האלו פותחו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ומאז לא היו הרבה חידושים בתחום. אלו תרופות שיכולות להועיל, אך גם לגרום לתופעות לוואי מורכבות. אנחנו ניסינו לחפש אלטרנטיבה שלא תעבוד באותה המתכונת, מה שגרם לנו לפזול לעולם הצמחים, בהתחלה בחוסר אמונה, אבל בהמשך עם הרבה אופטימיות".
ב-2010, ד"ר דורון בחן ביחד עם עמיתיו שילובים שונים של צמחים שמזוהים עם הרפואה הסינית - וראה כי תערובת מסוימת של ארבעה צמחים עשויה לספק יעילות מובהקת בטיפול בדיכאון וחרדה. בהמשך הם זיהו צמח דומיננטי בשם עוזרר, שמשיג את ההשפעה העוצמתית ביותר. מאז נערכו באוניברסיטה הפתוחה מחקרים רבים על עכברים ובעלי חיים נוספים - עד שלבסוף התקבל אישור לבצע גם מחקר בבני אדם.
"אחרי שנים של ניסוי וטעיה, גילינו שהצמח הספציפי הזה סייע לשיפור משמעותי בתסמיני הדיכאון והחרדה, בלי לייצר תופעות לוואי של עלייה במשקל או ירידה בתפקוד המיני. הממצא המעניין ביותר היה שדווקא אנשים שטופלו בפלצבו דיווחו במקרים מסוימים על התופעות האלו אך בהמשך, כשהחלפנו את הפלצבו בתוסף הצמחי, הם דיווחו על שיפור בתופעות. לאורך כל השלבים גם ביצענו כמובן בדיקות דם ובחנו לחץ דם, נשימה ומשקל - וראינו שהצמח לא גרם לשינויים חריגים, שכן נרשמו בקבוצת הפלצבו", סיפר ד"ר דורו.
תוספי תזונה וסמים פסיכודליים: האם זהו הדור הבא של הטיפולים הפסיכיאטריים?
עוזרר, הצמח שנבחן במחקרים המדוברים, הוא צמח שנפוץ באזורים שונים באסיה ובאירופה, כמו גם כאן אצלנו בישראל. אבל רגע לפני שאתם יוצאים לחפש ולקטוף את הצמח עם השם המשונה, נדגיש כי באוניברסיטה הפתוחה בחנו זן ייחודי של עוזרר, שגדל בתנאים מבוקרים ונמצא בתהליך רישום פטנט לטיפול בחרדה ודיכאון.
NOVELLEXE, נדגיש, משווק כיום כתוסף תזונה ולא כתרופה, ומטבע הדברים העובדה הזאת כבר מעוררת חשד טבעי ומובן בקרב אנשים רבים. עם זאת, החוקרים שעומדים מאחורי המיזם מאמינים שמדובר במחקר "פורץ דרך" ושגב אף אומר כי "אין עוד תוסף טבעי שנחקר בצורה רצינית כזאת כדי לספק אלטרנטיבה לטיפול בדיכאון וחרדה".
"המחקרים הקליניים על התוסף הם מחקרי עומק של אוניברסיטה ולא של גוף פרטי שמסדר את הניסויים איך שנוח לו. גם הניסויים בבני אדם נעשים באישור משרד הבריאות וועדת הלסינקי וכמובן שהם מפוקחים על ידי רופאים ופסיכיאטרים. אנחנו מקבלים המון פניות מצד רופאים שמבקשים שנבוא ונדריך את העמיתים שלהם על התוסף, כי הם מבינים שמדובר ברכיב שעבר תהליך בחינה קפדני, ממש כמו תרופה".
כיום מתחדדת ההבנה שדווקא בטיפול בקשיים נפשיים כמו דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז, לחץ נפשי וקשיים בוויסות הרגשי, לפעמים כדאי "לפתוח את הראש" ולחפש דרכים פחות קונבנציונליות להשיג הקלה. זו הסיבה שאצלנו ב"אומת ההייטק" עמלים על פיתוחים רבים ומפתיעים לטיפול בתופעות האלו.
דוגמה נוספת היא חברת חברת PsyRx, המשתמשת במולקולות מפטריות ומצמח בשם איבוגה לטיפול בדיכאון ובהתמכרויות. חברה ישראלית-אמריקאית נוספת בשם NeuroRx מפתחת תרופה לדיכאון שמבוססת על סם הקטמין הפסיכודלי - וזו, מאמינים המומחים, רק יריית הפתיחה במרוץ הזה.
"אנחנו חיים במדינה סופר-לחוצה וחייבים כל הזמן למצוא דרכים חדשות להתמודד עם המצב. אני שומע הערכות שעד 2030, חרדה תהיה אחת האיומים המשמעותיים על בריאות הציבור, כי היא משפיעה עלינו לא רק ברמה הנפשית, אלא ברמה הפיזיולוגית על המון מערכות בגוף. בגלל זה אנחנו חייבים למצוא כלים חדשים שישפיעו על המוח בדרכים שאולי לא היינו מודעים אליהן בעבר", מסכם שגב.