הקיץ כבר די בשיאו, ואיתו גם תחושת הצמא וסכנת ההתייבשות. אחד הסימנים שמעידים על כך שאנחנו זקוקים להוספת נוזלים לגוף הוא תחושת יובש בפה. לרוב, שתייה של כוס מים תסגור לכם את הפינה, אך אם לא הצלחתם לרוות - ייתכן ויש כאן בעיה גדולה יותר.
יובש ממושך בפה יכול להעיד על הפרעה בהפרשת הרוק. זו ההפרעה שנחשבת לנפוצה מאוד, ושכיחותה עולה עם הגיל. למעשה, כ-30 אחוזים מבני ה-65 ומעלה סובלים ממנה. "תחושת יובש פה נקראת גם קסרוסטומיה (Xerostomia) והיא יכולה להיגרם ממצבים פיזיולוגיים כמו בזמן מתח ולחץ, כאשר לא שותים מספיק או חלילה מתייבשים, אך זה גם יכול להיות סימן לכך שקיימת בעיה בתפקוד של בלוטות הרוק וכתוצאה מכך חלה ירידה בקצב הפרשת הרוק", מסבירה ד"ר איילת זלוטוגורסקי, מומחית לרפואת הפה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג.
רוק הרבה יותר הכרחי משנראה לכם
"הרוק הוא נוזל החיוני לשמירה על בריאות הפה ועל התפקוד התקין שלו", מסבירה ד"ר זלוטוגורסקי, "הוא חיוני לבליעת מזון, לחישת טעמי המזון שאנו אוכלים, לתחושה כללית נעימה בפה, להגנה על הרקמות הרכות מפני פציעה מכנית (למשל, של אוכל קשה), להגנה מפני זיהומים שונים וכמובן, לשמירה על בריאות השיניים והחניכיים".
הרוק מורכב מלפחות 99 אחוזים מים ועד אחוז אחד של מרכיבים שונים, בעיקר חלבונים ומלחים שונים, המקנים לו את תכונותיו הייחודיות. "לירידה בהפרשת רוק ולהתפתחות יובש בפה, יש השלכות משמעותיות על בריאות הפה, על התפקוד הכללי ועל איכות החיים", מבהירה ד"ר זלוטוגורסקי.
ישנן סיבות רבות לפגיעה בתפקוד בלוטות הרוק ולהתפתחות יובש פה, בהן נטילת תרופות מסוימות (הגורם השכיח ביותר, בעיקר בקרב מבוגרים), טיפולי הקרנות לאזור הראש-צוואר בחולים אונקולוגיים, מחלות אוטואימוניות, כמו סינדרום ע"ש סיוגרן, דלקת מפרקים שיגרונית וזאבת, מחלות זיהומיות כמו הפטיטיס C ואיידס, סוכרת בלתי מאוזנת, פרקינסון ועוד.
אף שבעיית יובש הפה אכן הופכת ליותר נפוצה ושכיחה עם ההזדקנות, מחקרים מראים שלגיל עצמו אין השפעה משמעותית על קצב ייצור הרוק והרכבו. למעשה, הירידה בהפרשת הרוק קשורה בעיקר לעלייה בשיעור התחלואה במחלות שונות ולעלייה במספר התרופות הניטלות מדי יום, והן אלו שהופכות שכיחות יותר עם השנים.
ד"ר זלוטוגורסקי הוסיפה כי ירידה מתמשכת בהפרשת הרוק עלולה לגרום למספר בעיות בריאותיות ותפקודיות ולפגיעה ניכרת באיכות החיים, כגון: קושי ביכולת ללעוס ולבלוע מזון באופן תקין ומתוך כך, עלולים להיווצר חסרים תזונתיים ובעיות במערכת העיכול, קושי בדיבור שעלול לגרום לקשיים חברתיים או תעסוקתיים, זיהומים חוזרים בחלל הפה ועלייה בסיכון לעששת ולמחלות חניכיים.
מתי צריך לראות רופא?
" כאשר אדם חש יובש בפה באופן קבוע ומתמשך ושתיית מים ונוזלים אחרים בכמות מספקת, בהתאם לגילו ולמצב הרפואי, אינה פותרת את הבעיה, מומלץ לפנות למומחה ברפואת הפה", אמרה ד"ר זלוטוגורסקי. באמצעות בחינת הרקע הרפואי של המטופל, התרופות שהוא נוטל באופן קבוע ובדיקות דם מסוימות, יחד עם בדיקה מקיפה של אזור הראש והצוואר וחלל הפה, ניתן לאבחן האם יש או אין ירידה משמעותית בהפרשת הרוק בפה ולאתר את הגורמים לתחושת היובש.
"לעיתים, יש צורך גם בבדיקות נוספות ומסוגים שונים המסייעות לבחון יותר במדויק את המבנה והגודל של בלוטות הרוק, האם אופן התפקוד שלהן תקין או לקוי, האם יש שינויים דלקתיים בבלוטות עצמן או עדות להפרעות חסימתיות בצינוריות ההפרשה שלהן", הוסיפה.
לאחר שנקבעת האבחנה, ניתן להתאים דרכים לטיפול או להקלה על היובש בפה, בהתאם לשיקולים הספציפיים לכל מטופל. במצבים מסוימים, ניתן לרשום תרופות שמעודדות הפרשת רוק ולפעמים דווקא שינוי בתרופה שאדם נוטל באופן קבוע, אם הדבר אפשרי, יביא לשיפור משמעותי בתחושת היובש.
"כשהבעיה מתמשכת ואינה פתירה, חשיבות רבה ניתנת להתאמת כלים להקלה על הקושי שנוצר באיכות החיים של המטופל/ת ולצמצום הופעת סיבוכים המשניים ליובש בפה, כמו נטייה להופעת זיהומים בפה, הפרעות בתחושת טעם ועוד", אמרה ד"ר זלוטוגורסקי, "חשוב במיוחד לשים דגש על מניעת עששת ומחלות חניכיים. בשל המועדות התדירה לסיבוכים משניים, אנשים הסובלים מירידה משמעותית בכמות הרוק המופרש באופן מתמשך וכרוני, צריכים להיות במעקב תקופתי קבוע של מומחה ברפואת הפה".