סימני אזהרה שהורים למתבגרים פשוט חייבים לשים אליהם לב

אף הורה לא רוצה לחשוב שהילד שלו עלול לפגוע בעצמו, אבל נתונים שנחשפים לאחרונה מראים שיש סיבה אמיתית לדאגה.ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם מסבירה כיצד ניתן לזהות ולהתמודד עם פגיעות עצמיות בקרב בני נוער

קרן נאור
10/06/2022

הקורונה הולכת ונעלמת מחיינו, המסיכות הוסרו, לפחות לעת עתה, והחיים לכאורה חוזרים למסלולם. אבל בני הנוער בישראל עדיין מתאוששים מהסגרים, הזומים והמסיכות, ובמובנים רבים הריחוק החברתי רק הולך מחמיר. לאחרונה נחשפו נתונים נוספים שמגלים עלייה במצוקה, החמרה במצבי הסיכון והקצנה במצב הנפשי של בני הנוער בישראל.

עוד בוואלה!

כיצד ניתן לזהות הפרעות אכילה בילדים ובני נוער?

לכתבה המלאה

הדוח השנתי של עמותת עלם שפורסם לאחרונה, חושף נתונים מפתיעים ומטלטלים; 1,432 בני נוער וצעירים ניסו לפגוע בעצמם בשנה האחרונה, פי 1.5 בהשוואה לשנת 2019. פי 1.5 דיווחו על שימוש בסמים, פי 1.3 על שימוש באלכוהול, ופי 2.2 סבלו מהפרעות אכילה.

כל המצוקות הן חמורות ומדאיגות ביותר. אך מתוכן, קיימים מספר מצבים שעונים להגדרה של פגיעות עצמיות והרס עצמי, מצבים שלנו כהורים, כמחנכים, כאנשי טיפול, חשוב במיוחד להיות ערניים לגביהם. כל אלמנט שמדליק אור אדום הוא תמרור אזהרה לאורך הדרך - וחשוב לפעול בהקדם.

1. חתכים, קעקועים עצמאיים ואלימות עצמית

שרוולים ארוכים, קעקועים שנעשים באופן עצמאי, חתכים באזורים נסתרים - אלו רק חלק מהדוגמאות לפגיעות עצמיות שבני נוער עושים או מחביאים וחושבים שאף אחד לא יודע. פגיעות עצמיות הן "כלי" עבור בני הנוער, דרכו הם יכולים להתמודד עם מצבי חיים קשים ולהביע תחושות, כגון:

• להעביר את הכאב הרגשי לכאב ממשי

• להכאיב לעצמם כחלק משנאה עצמית, אשמה ו/או הלקאה עצמית

• לחוות תחושת "היי", קטרזיס

פגיעות עצמיות הן "כלי" עבור בני נוער. נערה עצובה(צילום: ShutterStock)

אם נחפש טוב, בדרך כלל נמצא סיבה, סיפור חיים, מצב מצוקה או טראומה כלשהי, שבגיל ההתבגרות ההצפה של אותה סיבה או טראומה היתה כה גדולה, והיא זו שהובילה למעשה, על מנת להפיג את עוצמותיה. אם לא נדע לחפש את הפגיעות העצמיות אז כנראה שלא נמצא אותן.

2. שימוש בסמים ואלכוהול

בעוד המציאות מזמינה את הנוער לחזור לשגרה הקודמת של לפני הקורונה, מתבגרים רבים מוצאים את עצמם כבר חודשים רבים במצב של אדישות, חוסר מוטיבציה ללמידה ולהתפתחות. הסגרים, החרדות, הלחץ הכלכלי בבית ותנאי אי הוודאות, העצימו התנהגויות סיכוניות ובריחה לחומרים המטשטשים את הקשיים והלחצים שהקורונה יצרה. מאחר ובזמן הקורונה, מרבית המסגרות לא פעלו כרגיל, יותר בני נוער החלו להיפגש בגינות ובפארקים באופן לא מפוקח, במרחבים ללא גבולות ובלי דמויות בוגרות ומכוונות.

עלייה דרמטית במצבי הסיכון ושימוש בחומרים ממכרים(צילום: ShutterStock)

התוצאה הייתה עליה דרמטית במצבי הסיכון ושימוש בחומרים ממכרים, בעיקר אלכוהול, והשלכותיה ניכרות עד היום. כתוצאה מכך, אנו רואים בחודשים האחרונים התגברות של השיח בנושאים של דיכאון ואובדנות. בנוסף, בני נוער שהחלו לשתות אלכוהול בזמן הקורונה מוצאים את עצמם היום במעגל של תלות וממשיכים לצרוך אלכוהול, לעיתים ברמה שפוגעת בתפקוד שלהם בצורה משמעותית.

3. הפרעות אכילה

הפרעות אכילה הן פגיעה בגוף, גוף שסוחב טראומה, פגיעה, סיפור. דרך העיסוק בהפרעות האכילה ניתן לא לחשוב על הפגיעה האמיתית ולהמיר את כל המחשבות ביום לענייני האכילה עצמה. כמו הרבה קשיים רגשיים אחרים, השנתיים האחרונות הובילו להחמרה בסימפטומים.

במקביל, לא מעט בני נוער נכנסו לקטגוריה של הפרעות אכילה או בעיות בדימוי גוף בעקבות הקורונה. השהייה הממושכת של בני הנוער בשנתיים האחרונות בזומים וברשתות החברתיות, עודדה השוואות ועיסוק רב בנראות וספיגה של מסרים חברתיים מעוותים המעודדים מודלים חיצוניים בלתי ניתנים להשגה, והיא פגעה בדימוי העצמי וגרמה לעליה בהפרעות האכילה. הדבר מהווה חלק מההשלכות ארוכות הטווח ומנזקי עידן הקורונה.

ההישארות בבית לאורך זמן בלי הרבה עיסוקים, הפכה את האוכל לא פעם להיות עיסוק משמעותי. הפגיעה בשגרה ובתחושת אי הוודאות בשנתיים האחרונות הפכה את האוכל לאמצעי להתמודדות רגשית עם חוסר הוודאות ואי היציבות ולהשגת שליטה מדומה, בתקופה שבה בני הנוער הרגישו שלוקחים להם את חווית השליטה. השלכות אלו ניכרות עד היום.

אז איך אנחנו יכולים לסייע למתבגרים שלנו?

המתבגרים של כולנו בסכנה. בין אם מדובר בבני נוער שכבר חוו קשיים בעבר ואלה הוחמרו בזמן הקורונה, או בין אם מדובר בבני נוער שנכנסו למעגל הסיכון או חווים קשיים רגשיים כפועל יוצא של השנתיים האחרונות. צריך קודם כל להכיר בכך. לא ניתן להשתיק את הקשיים של בני הנוער והם דורשים מענה רגשי. חשוב לזכור שבני נוער מביעים מצוקה בצורה שונה ממבוגרים. הם לא תמיד יודעים להביע את הרגשות שלהם במילים ולתת להם את המקום המתאים. הם גם לא תמיד סומכים על עולם המבוגרים ולא פעם יעדיפו לפנות לקבוצת השווים או לשמור בבטן.

אם אנחנו מזהים משהו, חשוב שנדע לשאול על כך. איך שואלים? בעדינות, בתוך קשר, כשיש אמון. כשאלו מתקיימים בני הנוער ישתפו אותנו. כשהם משתפים הם מצפים מאיתנו לא להיבהל ולא לברוח אלא בעיקר להקשיב. ברור שהדבר הראשון שנרצה לעשות הוא לומר להם להפסיק פגיעה עצמית. אבל, לא תמיד תגובה זו היא יעילה מספיק, שכן הפגיעה העצמית משרתת אותם להרגעה עצמית או לשלל הסיבות שציינו מעלה. אז מה כן?

● קודם להביע דאגה ואמפתיה. לא לנסות לפתור או לחנך אלא להיות שם בשבילם, קשובים ועוטפים

● לחשוב על דרכים ראשוניות לויסות ומתן מענה רגשי ראשוני לא פורמלי - כמו לצייר, לכתוב, לרוץ

● לפנות לגורמים מקצועיים טיפוליים מוסמכים, כל מקרה לגופו (רופא/ת משפחה, פסיכולוג/ית, פסיכיאטר/ית, מרכז גמילה, מרכז להפרעות אכילה וכו')

חשוב לזכור - פגיעות עצמיות בדרך כלל מספרות לנו על בעיה אחרת, שורשית ועמוקה יותר, ורק לאורך זמן ובתוך קשר עמוק, ישתפו אותנו.

המצוקה יכולה להתבטא באופן גלוי ומופגן, או באופן לגמרי מוסתר מענינו המבוגרים. נערה בדיכאון(צילום: Giphy)

יש חשיבות גבוהה, במיוחד בעידן הפוסט קורונה, לשים לב לשינויים חריגים בהתנהגויות בני הנוער, כמו הפרעות בשינה ובאכילה, הסתגרות, דכדוך, אמירות שמצביעות על חוסר תקווה והימצאות במלכוד, אמירות כמו 'אין טעם בחיים', או אמירות מעודנות יותר שמעידות על דיכאון ובדידות עזה והתחושה ש'אף אחד לא יודע מה עובר עליי".

זה יכול להיות דרך התכנסות וירידה כללית בתפקוד, כמו הסתגרות, היעדרויות, עייפות חמורה, ירידה בתקשורת ושינויים במצב החברתי. זה גם יכול להיות דרך החצנה, כמו כעס מופגן, התנהגויות סיכוניות, התנהגות מינית מוחצנת, ירידה או עליה במשקל ועוד. כלומר, המצוקה יכולה להתבטא באופן גלוי ומופגן, או באופן לגמרי מוסתר מענינו המבוגרים. כמובן שיש לזכור כי חלק מגיל ההתבגרות מאופיין בשינויים ודרמות, אבל חשוב תמיד לשים לב לאותם שינויים ולהתייחס אליהם - בין אם דרך שאלה או שיח ובין אם דרך פניה חיצונית לעזרה.

קרן נאור היא ראש תחום מרכזי הנוער בעמותת עלם

בימים אלו מתקיים הקמפיין השנתי של עלם (לתרומות הקליקו כאן), המציף את המצוקות החמורות של נוער עלם במרכזי הנוער, ברחוב, ברשת, בשלטרים לצעירים חסרי בית ובפרויקטים נוספים שהעמותה מפעילה ברחבי הארץ. לתמיכה בעלם: https://bit.ly/3lGRB4W

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully