אלה האנשים שיסבלו הכי הרבה בגלל הריחוק החברתי

מגיפת הקורונה השפיעה ומשפיעה לרעה על כולנו, אולם נוירולוגים מזהירים כי בני נוער עלולים לשלם מחיר כבד במיוחד. לדברי המומחים, צמצום מפגשים "אמיתיים" וקשר בין אישי לא מתווך בקרב בני נוער וחבריהם עלול להזיק להם מאוד בטווח הארוך. הם הסבירו כי בני נוער נמצאים בתקופה רגישה בחייהם, בה התפתחות המוח, ההתנהגות והבריאות הנפשית עלולים להיפגע בשל ריחוק חברתי.

במאמר שפורסם לאחרונה ב- The Lancet Child & Adolescent Health, כתבו חוקרי מוח כי השימוש במדיה החברתית עשוי לפצות על כמה מההשפעות השליליות של הריחוק החברתי. ובכל זאת, הם קוראים לרשויות לפתוח מחדש את בתי הספר התיכונים בעדיפות ראשונה, ברגע שזה מתאפשר מבחינת בטיחות.

כל מי שעבר את גיל ההתבגרות - שהוגדר כעת על ידי החוקרים בין גיל 10 ל-24 - יודע כי מדובר בשלב פגיע, שבו רוצים לבלות יותר זמן עם חברים ופחות עם בני המשפחה. הורים לעיתים מרגישים מעט עזובים בתקופה זו, אבל מדובר בשלב תקין שבו נערים ונערות נערכים במידה מסוימת לחיים בוגרים.

המעבר הזה מהמשפחה כגורם משמעותי בחיים להתייחסות בעיקר לקבוצת השווים, מלווה גם בשינויים הורמונאליים וביולוגיים משמעותיים. זו גם התקופה בחיים שבה בדרך כלל מתפתחות בעיות נפשיות. ולדברי החוקרים זהו גם זמן קריטי להתפתחות המוח.

"אולם הגעת נגיף הקורונה שיבשה את כל זה", מסבירה פרופ' שרה-ג'יין בלקמורה, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קיימברידג'. לדבריה, "כתוצאה מההשפעה של המגיפה, לצעירים רבים ברחבי העולם יש כיום באופן משמעותי פחות הזדמנויות ליצור קשר פנים אל פנים עם בני גילם, בתקופה בחייהם בה זה קריטי להתפתחותם".

היא הוסיפה כי גם אם אמצעי הריחוק החברתי הם זמניים, מספר חודשים מייצגים חלק גדול מחייו של נער צעיר. "אנו קוראים לקובעי המדיניות לתת את הדעת בדחיפות לרווחתם של צעירים בזמן זה", הוסיפה.

מאמר הדעה הזה שנכתב עם איימי אורבן, עמיתת מחקר בקיימברידג', וליוויה טומובה, מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, קורא לבצע יותר מחקרים כדי להבין את ההשפעות של "חסך חברתי" על מתבגרים. נכון להיום אין מחקרים בנושא, מלבד מחקר על בעלי חיים שמראה שפרימטים ומכרסמים חווים עלייה בהתנהגות חרדתית וירידה בתפקודי המוח הקשורים ללמידה וזיכרון כאשר נלקח מהם קשר חברתי. לדברי החוקרים, סביר להניח שזו תוצאה של היעדר חוויות של למידה חברתית.

בבריטניה, שם יצא לאור המאמר, ל-69 אחוזים מהילדים בגילאי 12 עד 15 יש פרופיל במדיה חברתית, ולכן למרות הריחוק ניתן לשמור על קשר חברתי מסוים. השאלה היא כמה ואילו סוגים של תקשורת דיגיטלית עוזרים להפחית את השפעות ההתרחקות הגופנית.

"כמה מחקרים הראו כי שימוש פעיל במדיה חברתית, כגון העברת הודעות או פרסום ישירות בפרופיל של אדם אחר, מגביר את הרווחה ועוזר לשמור על קשרים אישיים", הסבירה ד"ר אורבן, "עם זאת, הוצע כי שימושים פסיביים במדיה החברתית, כמו גלילה בעדכוני חדשות, משפיעים לרעה".