הרבה יותר מדי אנשים משתינים בבריכה. האם זה מסוכן?

אנחנו רוצים להאמין שרוב האנשים לא משתינים בבריכה שאנחנו שוחים בה, למרות שדי ברור לנו שזה לא המצב, בעיקר כשיש ילדים בסביבה. ותחושת הבטן הדוחה הזו די מדויקת - במחקרי שאלונים נמצא שעד 40 אחוזים מהעונים מודים במתן שתן בעת שחייה בבריכה. ואם זה לא מספיק, בדגימות שנאספו בבריכות ציבוריות בקנדה נמצא שתן בכולן.

אז האם העובדה שאנחנו והילדים שלנו הולכים לבלות בתקופה הקרובה לא מעט בתוך בריכות שמלאות בכלור ושתן צריכה להדאיג אותנו? כדי לענות על זה, צריך להבין מה זה שתן וממה הוא מורכב.

שתן בעיקרון מורכב מ-95 אחוזי מים. חמשת האחוזים הנותרים מורכבים מפירוק של מזונות, משקאות וחומרים אחרים שאנו צורכים, כמו למשל:

1. אוראה - חומר המיוצר בכבד ותפקידו לשנע אמוניה וחנקן עודפים החוצה מהגוף

2. חומצה אורית - נוצרת בגוף כתוצאה של פירוק חומרים מסוימים כדוגמת בירה. חומצה אורית היא אנטיאוקסידנט שתפקידו לרפא תאים פגועים (ולא, זה לא אומר שבירה בריאה לנו)

3. אלקטרוליטים, לדוגמה נתרן, כלור ואשלגן

4. שאריות מיקרוסקופיות שמסוננות מחוץ לגופנו, כמו תאי דם מתים, וכתלות באורח החיים שלנו שאריות כימיקלים - טבק, סמים, ויטמינים וחומרים אחרים שנפלטים החוצה.

למרות השמועה ששתן הוא סטרילי, ישנם חיידקים החיים לאורך המערכת וגם הם נפלטים עם השתן החוצה. אם אנחנו לא סובלים מדלקת באותו רגע, הם נחשבים לחיידקים "טובים" שמהווים חלק מהמיקרוביום.

חוץ מהעובדה שממש מגעיל לשחות בבריכת פיפי, חשוב להבין מה קורה כששתן וכלור נפגשים. שתן למעשה נקשר לכלור שנמצא בבריכה, ובכך מנטרל את הכלור שתפקידו להרוג את החיידקים שעלולים באמת לגרום לנו לחלות.

יתרה מכך, החומצה האורית נקשרת לכלור וכך נוצרות תערובות שמזיקות לאיברים רבים בגוף, אחת מהן - ציאנוגן כלוריד - אפילו משמשת כנשק כימי. כמות התערובות האלה בבריכות שחיה כנראה קטנות מאוד ולא יהרגו אותנו, אבל הן כן יגרמו לאודם ולצריבה בעיניים.

יש לא מעט מחלות שנגרמות על ידי חיידקים שמופצים באמצעות בליעה, שאיפה, או במגע של העור עם מים מזוהמים בבריכות שחייה, אמבטיות חמות, פארקי מים, מזרקות ודומיהם. מגוון רחב של זיהומים נקשרו לשחייה בבריכה, בהם זיהומים של מערכת העיכול, זיהומי עור, דלקות אוזניים, דלקות בדרכי הנשימה, דלקות עיניים, וזיהומי פצע. מבין הזיהומים, השכיח ביותר הוא שלשול. השלשול יכול להיגרם על ידי חיידקים שונים כמו שיגלה ואי קולי, נגיפים שונים כמו נורו-וירוס או על ידי טפילים כדוגמת קריפטוספורידיום.

הדרך העיקרית להתגונן מפני זיהומים אלה היא לנסות להימנע ככל האפשר מבליעה של מים מבריכות. כמו כן, מאחר ורוב המחוללים יכולים להיתפס בעור, חשוב להתרחץ במים חמים ובסבון לפני אכילה והכנסת הידיים לפה.