נושאים חמים

כלור בבריכות השחייה: איך הוא משפיע על הבריאות שלכם?

קשה לסבול את הריח שלו, וכולנו מיד מרגישים את הצריבה בעיניים, אבל האם לכלור שבבריכות השחייה יש השפעות נוספות ומזיקות יותר על הבריאות? חוקרים רבים בחנו את הנושא והממצאים מעניינים

שחיין בבריכה (ShutterStock)
זה ללא ספק שורף בעיניים, אבל יש לו עוד השפעות על הגוף (צילום: Shutterstock)

מי מאיתנו לא אוהב לשבור את החום של ימי הקיץ עם קפיצה לבריכה? השחייה היא ספורט נהדר ומרגיע שמתאים כמעט לכולם, אולם יש לה גם צדדים פחות סימפטיים. אחד מהם הוא השהייה בסביבה מלאה בכלור, אותו כימיקל שקשה להתעלם מנוכחותו.

חשוב לדעת כי מעבר לריח המעצבן ולגירוי האפשרי בעיניים, הכלור עלול לגרום לבעיות לטווח ארוך, בהן נזקים למערכת הנשימה, ואף להגביר את הסיכון לחלות בסרטן, כשהוא בא במגע עם חומרים אחרים. בנוסף, מבחינת יכולות החיטוי שלו, הוא לא תמיד יעיל, ועשוי שלא לעבוד כנגד כל האיומים.

עוד בנושא:
פחות נעים להכיר: המחלות שאתם עלולים לחטוף בבריכה
חשבתם שמדוזות זה דוחה? הכירו את כיני הים
5 כללים שיעזרו לכם להימנע מזיהום מסוכן בבית החולים

בשנים האחרונות נערכו מחקרים שונים כדי להבין בצורה טובה יותר את השפעות הכלור על הגוף, ולמצוא חלופות אפשריות לחיטוי בריכות השחייה. הנה כל המידע שחשוב לכם להכיר:

גם הכלור יכול לפספס

הכלור התגלה כבר בשנת 1774 ומשמש במשך יותר ממאה שנים כחומר לקטילת חיידקים ופטריות. כאשר מוסיפים כלור למים נוצרת חומצה היפוכלורית הקוטלת חיידקים ומזיקים אחרים, לאחר שהיא חודרת למולקולה של אותם פתוגנים (גורמים מעוררי מחלה) והורסת אותם מבפנים.

הוספת הכלור למי הבריכה היא שיטה יעילה וזולה לחטא אותה, כאשר היא נעשית כשורה, ולהגן על המתרחצים ממגוון איומים, בהם חיידקי אי-קולי, שיגלה, סלמונלה ונגיף הרוטה. פתגונים אלו עלולים לגרום לבחילות והקאות ואף למחלות רציניות יותר בקרב אנשים מסוימים.

קריפטוספורידיום (ShutterStock)
הכלור לא יכול לחסל אותו, טפיל הקריפטוספורידיום (צילום: Shutterstock)

עם זאת, הכלור לא יכול להילחם במאה אחוזים מהאיומים. ישנם גורמים פתוגניים שיכולים לשרוד את המפגש עם הכלור, כמו טפילים העונים לשם גיארדיה (Giradia) וקריפטוספורידיום (Cryptosporidium), הגורמים למחלות מעיים. ישנם גם פתוגנים אחרים שמחוסלים רק לאחר שהייה של 20 דקות ומעלה במי הבריכה.

הכלור פוגע בבריאות?

הכלור מגיב לחומרים שונים המופרשים מבני אדם כמו שתן, זיעה, מוצרי קוסמטיקה, ואף מקדם הגנה. כתוצאה מהתהליך הכימי המתרחש בין הכלור לחומרים הללו נוצרות תרכובות המכונות DBP's, שהן למעשה תוצרי לוואי של תהליך החיטוי.

חוקרים עדיין מנסים להבין כיצד הגוף מגיב לחשיפה ל-DBP's, וכאמור, טרם התקבעה הסכמה כללית בעניין. בכמה מחקרים נטען כי חשיפה לאדי התרכובות לאורך זמן מזיקה לריאות ועלולה לפגוע בדרכי הנשימה. בנוסף נמצא כי התרכובות הגבירו את הסיכוי לסרטן בקרב עכברי מעבדה ואף גרמו לנזק לדנ"א של תאי יונקים בניסויי מעבדה.

בשנת 2010, צוות חוקרים מברצלונה ערך שלוש בדיקות כדי לבחון השפעות שונות של חשיפה למים מחוטאים בכלור ולהשפעות תרכובות הלוואי של החיטוי. "חקרנו כימיקלים במים באופן כללי, לא רק בבריכות שחייה", אמר לאתר WebMD ד"ר מאנוליס קוגיבנאס מהמרכז לחקר אפידמיולוגיה סביבתית בברצלונה, לאחר פרסום המחקר.

במחקר הראשון שערך הצוות, נבדקו 49 שחיינים מבוגרים לאחר ששחו 40 דקות בבריכה מקורה שעברה חיטוי בכלור. לאחר השחייה, חיפשו המדענים ביומרקרים (סמנים ביולוגיים להימצאות מחלה) בגופם של השחיינים, שנמצאו בעבר כקשורים לסרטן. "מצאנו עלייה של פי חמישה בהימצאותם של הסימנים הביולוגיים הקשורים לסיכון למחלת הסרטן", אמר ד"ר קוגיבנאס.

עם זאת, הוא מזהיר שלא לקפוץ למסקנות חד משמעיות. "זה לא אומר שאצל כל השחיינים הסיכון לחלות בסרטן יגבר פי חמישה. זה פשוט אומר כי לאחר שחייה של 40 דקות בבריכה עם כלור, כמות הסמן הזה בדם, שמחקרים אחרים מצאו קשר בינו לבין סיכון לתחלואה בסרטן, גוברת", הסביר.

סרטן ריאות (ShutterStock)
הכלור פוגע גם בריאות? (צילום: Shutterstock)

גם ד"ר אנדרו צ'דיין, שחיין לשעבר וכימאי, הסביר בראיון לניו יורק טיימס כי אין ראיות חד משמעיות לנזקים לטווח ארוך של התרכובות שאותרו. עם זאת, הוא מדגיש כי "הדבר המדאיג הוא שרבות מהתרכובות לא נחקרו בכלל". זו הסיבה שלא ידוע מהם הנזקים הפוטנציאליים שלהן. את החומרים הללו ניתן לספוג דרך העור, לבלוע, ומאחר והכימיקלים מתאדים לאוויר, אפשר גם לשאוף אותם.

החוקרים הבהירו כי הם ממליצים לשחיינים להמשיך לשחות, ועל חוקרים להמשיך לחקור את הנושא כדי להמליץ על דרכים להפחתת הסכנות שבשחייה. יחד עם זאת, החוקרים ספגו ביקורת על כשלים בהתנהלותם, בהם העובדה שלא סיפקו פרטים על תחזוקת הבריכה, שכן כמויות הכלור יכולות להשתנות באופן משמעותי והתקנים משתנים בהתאם למדינה ולכמות המתרחצים.

בעיות נשימה אצל ילדים?

היבט נוסף שבחנו חוקרים בחשיפה לכלור הוא השפעות על מערכת הנשימה, בפרט אצל ילדים. גם כאן אין תשובות חד-משמעיות, למרות שנערכו כמה בחינות מעמיקות של הנושא. מחקרים שנערכו בהולנד ובלגיה דיווחו על סיכון גבוה יותר לפתח בעיות במערכת הנשימה בקרב ילדים שנחשפו בתדירות גבוהה לבריכות עם כלור לפני גיל שנתיים, כמו אסתמה, אלרגיות הקשורות למערכת הנשימה וברונכיטיס.

ילדים בבריכה (ShutterStock)
ביקורים תכופים בבריכה מעמידים את הילדים בסיכון? (צילום: Shutterstock)

מחקר נוסף קשר בין חשיפה בילדות המוקדמת לבריכות עם כלור לשיעורים גבוהים יותר של אקזמה ודלקות בדרכי הנשימה. יחד עם זאת, מחקרים אחרים שנערכו במדינות כמו גרמניה, איטליה, ספרד ובריטניה לא מצאו קשר בין חשיפה לכלור ולבעיות במערכת הנשימה.

במחקר משנת 2011, שעקב אחר 5,700 ילדים בבריטניה, לא נמצאו עדויות לכך ששחייה תכופה בבריכה המחוטאת בכלור העלתה את הסיכון לאסטמה. חשוב לזכור כי ייתכן שהפער בנתונים נגרם גם בגלל העובדה שהתקן של כמות הכלור בבריכות שונה בכל מדינה.

איך אפשר לצמצם את הנזק?

קודם כל כדאי לבדוק את הבריכה, את התחזוקה שלה ובמידה ומדובר בבריכה מקורה – לוודא שהמקום מאוורר כמו שצריך. אחד מהסימנים המעידים על כמות רבה מדי של כלור היא ריח חזק של החומר, שניכר גם כשעומדים מחוץ לבריכה.

לפני הביקור בבריכה, מומלץ להישטף במים וסבון, אך בלי שמפו ומרכך. זאת כדי לצמצם את הימצאותם של חומרים שהכלור מגיב אליהם. כמו כן, מומלץ שלא לעשות צרכים במים, לירוק, או להיכנס לבריכה עם קלקול קיבה.

במידת האפשר, מומלץ לבחור בבריכות פתוחות, בהן החומרים הכימיים מתאדים בקלות רבה יותר. כמו כן, ממליצים חוקרים לנסות שיטות אחרות לחיטוי המים – בהן קרינה אולטרה סגולה והוספת תמיסת כסף-נחושת למים, המשמשת כקוטלת חיידקים יעילה הפוגעת בדנ"א של החיידקים המזיקים.