למה חלק מאיתנו לא מסוגלים שלא לפתוח את היום עם כוס קפה או לסגור אותו עם כוס בירה קרה, בעוד שאחרים דווקא מחוברים לבקבוק המשקה המוגז והמתוק שלהם לאורך כל היום כמו לבלון חמצן? ולמה בדרך כלל אלו שמכורים למתוק לא מסוגלים להבין איך אנשים יכולים לאהוב טעמים מרים ובטוחים שהם פשוט עובדים על כולם?
עוד בנושא:
אפילו לא חייבים לשתות אותו: ריח של קפה גורם למוח להתעורר
5 דברים שלא ידעתם על בירה
מה אתם באמת יודעים על ההשפעה של אלכוהול על הבריאות?
אם תשימו לרגע את הבדיחות בצד ותנסו לנחש את הסיבה האמיתית והמנומקת לכך - סביר להניח שתחשבו שהיא נובעת משינויים גנטיים בחוש הטעם. ובכן, זה גם מה שחשבה החוקרת ד"ר מרלין קורנליס, מומחית לתזונה שהחליטה להעמיק בנושא ולהכיר קצת יותר את המנגנון שמפעיל את השוני הזה בנינו.
אולם, ככל שהיא צללה לעומקו של ההבדל הזה וניסתה למצוא את השינוי הגנטי שמשפיע על ההעדפות שלנו לטעמים מתוקים או מרים, היא הבינה שהמסקנה כנראה מפתיעה ומורכבת הרבה יותר משהיא שיערה בתחילת הדרך.
לטובת המחקר שהובילה ד"ר קורנליס, ופורסם בכתב העת Human Molecular Genetics, היא וצוותה בחנו נתונים על יותר מ-336 אלף בני אדם מהמאגר הביומטרי בבריטניה. המאגר הזה מכיל דגימות גנטיות של אזרחי המדינה וכולל גם שאלונים נרחבים על ההרגלים ואורח החיים של אותם האנשים.
במחקר חילקו המדענים את האנשים לשתי קבוצות - כאלו שדיווחו על צריכה מוגברת של משקאות מרירים כמו קפה, אלכוהול או מיץ אשכוליות, וכאלו שמעדיפים יותר משקאות מתוקים במהלך היום. בהמשך בחנו החוקרים שינויים ב-DNA של שתי הקבוצות האלו, שעשויים להסביר את השוני הזה. באופן מפתיע למדי, השינויים כאמור לא באו לידי ביטוי בהבדלים בבלוטות הטעם, אלא בקולטנים שמגיבים לרכיבים הפסיכו-אקטיביים שבמשקאות האלו.
זה לא הטעם, זו ההרגשה
משקאות מרירים, בייחוד אלכוהול וקפה - מכילים כידוע חומרים שמשפיעים על התודעה שלנו - הקפה ממריץ ומשפר את הריכוז, בעוד שאלכוהול עושה בדיוק ההיפך - הוא משרה רוגע, משפר את ההנאה מדברים מסוימים, או בשפה פשוטה יותר, עוזר "לתפוס ראש". חלק מהאנשים רגישים יותר לשינויים האלו, מגיבים להם בעוצמה רבה יותר וזקוקים להם יותר, בעוד שלאחרים הם פשוט "לא מדברים" כל כך.
"אנשים אוהבים את האופן שבו קפה או אלכוהול גורמים להם להרגיש", הסבירה ד"ר קורנליס בהצהרה לעיתונות. "זו הסיבה שהם שותים אותם, לא בגלל הטעם". לדבריה, אם הסיבה לכך שחלק מהאנשים אוהבים את המשקאות האלו ואחרים פחות הייתה שינויים בחוש הטעם, היה צריך להיות לכך ביטוי גנטי מתאים. במקום זאת, ההבדל הגנטי הוא כאמור בקולטנים לחומרים הפסיכו-אקטיביים שבמשקאות האלו.
הגן המסתורי שמפחית את הסיכון לסוכרת
בעוד שהמסקנה שעולה מהמחקר על חיבה למשקאות מרירים הכתה גלים בעולם, גם המסקנה על החיבה היתרה למשקאות מתוקים מסקרנת ומפתיעה ביותר. החוקרים גילו כי משתנה מסוים של גן שנקרא FTO, נפוץ מאוד בקרב אנשים שצורכים הרבה משקאות מתוקים לאורך היום. באופן מפתיע, המשתנה המדובר של הגן הזה נקשר בעבר דווקא לסיכוי מופחת לסוכרת ולהשמנה.
"הממצאים האלו לכאורה נוגדים את האינטואיציה", מודה ד"ר קורניליס. "FTO עדיין נחשב כגן מסתורי בשבילנו וטרם הצלחנו להסביר איך הוא בדיוק משפיע על השמנה. אנחנו יודעים שהוא ממלא תפקיד בהתנהגות שלנו וקשור לניהול המשקל, אבל דרושים מחקרים נוספים כדי להבין איך בדיוק זה קורה".
ייתכן כי מחקרים נוספים על הגן הספציפי הזה יסייעו בעתיד להבין למה לאנשים מסוימים קל יותר לשמור על המשקל בעוד שבעבור אחרים מדובר במלחמה מתמשכת - ואולי אף לפתח טיפולים יעילים יותר שיסייעו להתמודד עם מגפת ההשמנה העולמית.