דיאטת צום לסירוגין או בשמה המקוצר 16:8, היא אולי הטרנדית ביותר בשנים האחרונות, אך כעת היא מקבלת מכה רצינית בכנף. חוקרים בסין מצאו שלשיטה שאומצה על ידי מפורסמות כמו ביונסה או ג'ניפר אניסטון, אין יתרונות משמעותיים בהשוואה להגבלת קלוריות פשוטה בניסיון לרדת במשקל.
"הנתונים שלנו מצביעים על כך שהגבלת צריכת קלוריות הסבירה את רוב ההשפעות המועילות של משטר אכילה מוגבל בזמן", על פי חוקרים מהאוניברסיטה הרפואית הדרומית בגואנגג'ואו, סין. "בשורה התחתונה, הגורם העיקרי לירידה במשקל, כמו גם הפחתה בשומן הגוף, בשומן הבטני, בלחץ הדם וברמות הגלוקוז והשומנים, תלוי בהפחתת צריכת הקלוריות, ללא קשר לפיזור המזון והמשקאות הנצרכים לאורך היום", אמרה אליס ליכטנשטיין, מנהלת ומדענית בכירה במעבדת התזונה הקרדיווסקולרית של אוניברסיטת טאפטס לאתר CNN.
העיקרון של כל הדיאטות דומה, ומטרתו ליצור משוואה שבה מכניסים לגוף פחות קלוריות ממה שהגוף צורך ("שורף"). צום לסירוגין משיג את המטרה הזאת באמצעות הגבלת כמות הקלוריות בימים מסוימים של השבוע או בשעות מוגדרות במהלך היום. צום לסירוגין גם מסייע בהפחתת התיאבון על ידי האטת חילוף החומרים בגוף.
המחקר, שפורסם בסוף השבוע האחרון ב-New England Journal of Medicine, חילק 139 אנשים שהיו בין בעלי בעלי עודף משקל לבין שמנים באופן משמעותי לשתי קבוצות מחקר שהיו במעקב במשך שנה.
לקבוצה אחת נאמר להגביל את צריכת המזון היומית שלה ל-1,500 עד 1,800 קלוריות ביום עבור גברים, ו-1,200 עד 1,500 קלוריות ביום עבור נשים. לגברים ולנשים בקבוצה השנייה נאמר לאכול את אותה כמות קלוריות, אך לאכול רק בין השעות 8:00-16:00. כדי לבדוק כמה עקביים היו המשתתפים, הם התבקשו לנהל יומני מזון ולצלם את כל האוכל שהם אכלו.
בסוף השנה, שתי הקבוצות ירדו במשקל - בערך 6.4 עד 8.2 קילוגרם - אבל אכילה בלוח זמנים מוגבל בזמן לא יצרה הבדל משמעותי בירידה במשקל בין שתי הקבוצות. גם לא היה הבדל ממשי בסמנים אחרים של ירידה במשקל, כמו BMI (מדד מסת הגוף, דרך פופולרית ופחות עדכנית למדידת משקל), היקף מותניים, שומן בגוף או גורמי סיכון מטבוליים כמו תנגודת לאינסולין ולחץ דם.
אל תפספס
זו לא הפעם הראשונה שהדיאטה הזו לא מקבלת גיבוי מדעי, ובמחקר שפורסם ב-JAMA Internal Medicine בשנת 2017, נמצא כי צום לסירוגין לא גרם לירידה במשקל באופן משמעותי יותר מדיאטה רגילה שכוללת הפחתה בקלוריות היומיות. כמו כן, שיעור הנשירה ממנה היה גבוה ועמד על 38 אחוזים. נתון זה הוא בעייתי שכן המטרה העיקרית של שינוי הרגלי תזונה היא יצירת דפוס אכילה בריא בר-קיימא שיכול לתמוך בירידה במשקל לאורך זמן.
ואכן, תוצאות הניסוי הקליני שנמשך שנה לא הפתיעו חוקרים רבים שטוענים כבר שנים כי הגבלת זמן במקום קלוריות איננה קסם לירידה במשקל. אכילה מאוזנת ובריאה, בעיקר של מזונות מן הצומח עשירים ומשביעים בשילוב חלבונים מן החי ובשילוב פעילות גופנית, היא ככל הנראה עדיין הדרך הבטוחה לרדת במשקל.