וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

להקדים תרופה: כך עובדת התרופה שיכולה למנוע אירוע לב חוזר

פרופ' מיכאל שכטר

עודכן לאחרונה: 14.4.2022 / 13:00

אנשים שעוברים התקף לב נמצאים בסיכון ללקות באירוע נוסף. כעת מחקר חדש מצא כי מתן התרופה פרלואנט בפרק זמן של 24 שעות לאחר אירוע לבבי, הצליח להפחית באופן משמעותי את הסיכון לאירוע לבבי נוסף ולתמותה

שליש מאירועי הלב בכל שנה הם אירועים חוזרים, כלומר - אדם שסבל בעבר מהתקף לב, ואז לוקה בו שוב. אירוע חוזר עלול להיות קטלני יותר, ועל כן יש לטפל במספר גורמי סיכון ולפעול במהירות על מנת להפחית את רמות הכולסטרול של כל אדם שעובר אירוע לב.

בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים משמעותיים בתחום הקרדיולוגיה שהוכיחו שטיפולים תרופתיים חדשים מסוג מעכבי האנזים PCSK9 הצליחו להפחית את התחלואה החוזרת והתמותה מאוטם בשריר הלב. מחקרים אלו נחשבים לפורצי דרך והם שינו את האופן בו מטפלים בחולים עם כולסטרול גבוה שאינו מאוזן לאחר אירוע לבבי. אולם, עד כה לא היה ברור המנגנון והאופן שבו התרופות פועלות ומה הגורם להצלחתן.

מחקר חדש, שהוצג בתחילת החודש במושב המרכזי בכנס של איגוד הקרדיולוגיה האמריקאי (ACC) ופורסם במקביל גם בכתב העת היוקרתי JAMA מספק תובנות חשובות על המנגנונים ועל האופן בו פועלות התרופות שנועדו להגן על הלב.

במחקר שנערך במספר מרכזים אקדמיים יוקרתיים באירופה, השתתפו כ-300 חולים עם אוטם חד בשריר הלב שחולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה את התרופה פרלואנט (תרופה מקבוצת מעכבי PCSK9) במינון של 150 מ"ג אחת לשבועיים בזריקה תת עורית, בתוספת לסטטינים (רוזובסטטין 20 מ"ג ליום) וקבוצה שניה קיבלה תרופת דמה (פלסבו) בתוספת לסטטינים (רוזובסטטין 20 מ"ג ליום). כלל החולים קיבלו את התרופה - פרלואנט או פלסבו - תוך 24 שעות מרגע הצנתור.

כולסטרול: הדמייה של הצטברות פלאק בעורק. ShutterStock
מקשה על הדם לזרום לאיברי הגוף וללב. הצטברות פלאק בעורק/ShutterStock

החוקרים ביקשו לבדוק את גודל, מבנה ותכולת הכולסטרול ברובד הטרשתי בדפנות העורקים (פלאק) של החולים. למעשה, שקיעת חומרים כמו שומני דם עתירי כולסטרול ותאי דלקת בדפנות העורקים, עלולים לגרום להיווצרות פלאק שמצר וחוסם את חלל העורק, ובכך מקשה על הדם לזרום דרכו לאיברי הגוף וללב. בכך עולה משמעותית הסיכון לאירוע לבבי נוסף.

במחקר הנוכחי, החוקרים בדקו את גודל ומבנה הרובד הטרשתי באמצעות שלוש בדיקות הדמיה בשני עורקים (לא כולל העורק שגרם להתקף הלב ונפתח במהלך הצנתור). בדיקות הדמיה אלו מדדו את כמות הצטברות הפלאק על ידי אולטרסאונד תוך וסקולרי; את כמות הכולסטרול בתוך הפלאק על ידי מכשיר לקרינה אלקטרומגנטית ואת עובי השכבה המכסה את הפלאק באמצעות טכניקת הדמיה מבוססת אור המספקת תמונות מיקרוסקופיות של העורק. המטופלים קיבלו את התרופה למשך 52 שבועות ולאחר מכן החוקרים ערכו בשנית את שלוש בדיקות והשוו את הנתונים.

עוד בוואלה!

התופעה הזו גורמת למוות מהיר ופתאומי. זה מה שחשוב לדעת עליה

לכתבה המלאה

על פי התוצאות, בכל שלושת מדדי ההדמיה, הממצאים היו חיובים יותר בקרב החולים שקיבלו את התרופה פרלואנט בהשוואה לחולים שקיבלו את תרופת הדמה. למעשה, חומרי הפלאק והמשקעים הכוללים של שומנים בדפנות העורקים נסוגו במידה רבה יותר (הפחתה פי שניים), והשכבה הקשיחה המכסה את הפלאק הפכה עבה יותר (התעבתה פי שניים), כלומר היה לה פחות סיכויים להיקרע. בנוסף, מטופלים שקיבלו פרלואנט נזקקו גם לפחות צנתורים חוזרים באופן משמעותי.

הממצא החשוב והמשמעותי ביותר היה שמטופלים שקיבלו את השילוב של פרלואנט וסטטינים השיגו רמה ממוצעת של "כולסטרול רע" LDL שעמדה על 23.6 מיליגרם לדציליטר - הרמה הנמוכה ביותר שהושגה אי פעם במחקר של תרופות להורדת כולסטרול בחולים עם אוטם שריר הלב. מנגד, הרמה הממוצעת של "הכלוסטרול הרע" בקרב החולים שקיבלו את תרופת הדמה עמדה על 72 מיליגרם לדציליטר. תופעות הלוואי של התרופה היו מינורית יחסית ולא נמצאו הבדלים משמעותיים בין אלו שקיבלו את פרלואנט לאלו שקיבלו פלסבו (6.4% תגובות באתר ההזרקה ו-3.4% תגובות אלרגיות).

הממצאים של המחקר מספקים תובנות ותמיכה בשימוש תכוף, מוקדם וממוקד יותר בפרלואנט בנוסף לטיפול בסטטינים בעצימות גבוהה בקרב חולים שעברו התקף לב ונמצאים בסיכון גבוה להתקף לב נוסף. למעשה, המסקנות מחזקות את החשיבות הרבה בצורך לטפל בחולים עם אוטם בשריר הלב בתרופות מסוג מעכבי PCSK9 כבר במסגרת בתי החולים ולא להמתין שבועות או חודשים כפי שמקובל כיום.

התקף לב. ShutterStock
צריך לטפל בחולים בתרופות מסוג מעכבי PCSK9 כבר בבית החולים. מוניטור/ShutterStock

התרופה פרלואנט שניתנה לחולים במחקר היא תרופה ממשפחת מעכבי האנזים PCSK9. לפני כשני עשורים התגלה חלבון PCSK9 אשר נקשר לקולטני הכולסטרול בכבד, מפרק אותו ומביא לעלייה ברמות הכולסטרול בדם שחודר לדפנות העורקים. מחקרים קודמים הוכיחו שאנשים עם רמת חלבון PCSK9 נמוכה סובלים בשיעורים נמוכים באופן משמעותי מאירועי לב וממצאים אלו הביאו להאצת הפיתוח של תרופות חדשות ובטוחות שמסייעות בהפחתת ערכי הכולסטרול. התוצאות בטיפול עם מעכבי החלבון PCSK9, גם בחולים שלא ניתן היה לאזן אותם תחת הטיפולים הוותיקים, הן יוצאות דופן ומהוות אבן דרך בטיפול המניעתי הנדרש כדי להצליח ולמנוע אירוע לבבי נוסף.

המחקר הנוכחי מספק עבורנו גם הסבר מדעי חשוב ומעניין על האופן שבו התרופות האלו פועלות וגם מדגיש את החשיבות של הטיפול מוקדם ככל הניתן לאחר האירוע הלבבי.


פרופ' מיכאל שכטר הוא מנהל היחידה למחקרים קליניים, מערך הלב, במרכז הרפואי שיבא בתל השומר והפקולטה לרפואה בתל אביב ויו"ר החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיווסקולרית באיגוד הקרדיולוגי הישראלי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully