חוקרים שיפרו את מצבם של חיילי צה"ל עם פוסט טראומה בעזרת תא לחץ

לראשונה בעולם: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) הביאו לשיפור בתסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בקרב חיילים ישראלים משוחררים - באמצעות טיפול בתא לחץ.

לפוסט טראומה ישנם ארבעה מאפיינים עיקריים: זיכרונות בלתי רצויים שחוזרים על עצמם מהטראומה ובאים לידי ביטוי בחלומות בלהות או בפלאשבקים; עוררות יתר ודריכות מוגברת; הימנעות ממקומות או פעילויות שעלולים להזכיר את הטראומה, שגורמת להסתגרות; שינויים ברגש ובחשיבה, בראיית העולם כפחות אופטימי ואת העצמי כשלילי וכפחות מסוגל. הטיפולים הנהוגים במצב כזה הם טיפולים תרופתיים וטיפולים פסיכולוגיים. על פי ארגון הבריאות העולמי, קרוב ל-4 אחוזים מסך כל בני האדם בעולם, ועד כ-30 אחוזים מכלל החיילים הקרביים, יפתחו הפרעת דחק פוסט-טראומטית.

החיילים, שסבלו מתסמונת שהייתה עמידה לכל טיפול אחר שניסו, השתתפו במחקר הקליני המבוקר, והראו שיפור משמעותי בכל מרכיבי התסמונת. מאחורי פריצת הדרך עומד צוות חוקרים בהובלת פרופ' שי אפרתי, ד"ר קרן דואניס-ברק, ד"ר אילן קוץ, ד"ר מירב קטלוניה, ד"ר אפרת ששון, ד"ר אמיר הדני, גבריאלה לוי וירדן שכטר מבית הספר סגול למדעי המוח ומהפקולטות למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הרפואי שמיר. תוצאות המחקר, שעבר ביקורת עמיתים, מתפרסמות היום (רביעי( בכתב העת היוקרתי PlosOne.

"למחקר גויסו 35 לוחמים שסבלו מתסמיני PTSD והיו עמידים לטיפול תרופתי או פסיכותרפי", מספרת ד"ר קרן דואניס-ברק. "הלוחמים חולקו לשתי קבוצות: האחת טופלה בטיפול היפרברי, כלומר בתא לחץ, והשנייה שימשה כקבוצת ביקורת. לאחר פרוטוקול בן 60 טיפולים בתא הלחץ הודגם שיפור בכלל תסמיני ה-PTSD, הכוללים עוררות, הימנעות ודיכאון".

ד"ר דואניס-ברק הוסיפה כי "לצד השיפור בתסמינים הודגם גם שיפור תפקודי ומבני בפצע המוחי המאפיין את התסמונת. אנחנו מעריכים כי במרבית המטופלים יישמרו הישגי הטיפול גם שנים לאחר סיום פרוטוקול הטיפול עצמו. המחקר הזה מעניק תקווה של ממש להלומי קרב. משתתפי המחקר, שברובם סבלו מדרגות פגיעה קשות, הצליחו לצאת ממעגל האימה, ולראשונה זה שנים רבות הצליחו להביט קדימה אל העתיד".

רפואה היפרברית היא צורת טיפול שבמסגרתה שוהים המטופלים בתאים מיוחדים, שבהם הלחץ האטמוספרי גבוה מהלחץ שאנו חווים בגובה פני הים, וכן האוויר עשיר יותר בחמצן. רפואה היפרברית נחשבת לבטוחה, והיא כבר משמשת לטיפול בשורה ארוכה של מצבים רפואיים - לרבות כאן בישראל.

בשנים האחרונות מצטברות ראיות מדעיות לכך שפרוטוקולים ייחודיים של טיפולים היפרבריים יכולים לשפר את אספקת החמצן למוח ולעודד את ייצורם של כלי דם ותאי עצב חדשים. יצוין כי כל טיפול בתא לחץ מחייב הערכה וליווי של רופאים המוכשרים לכך.

"אנחנו מבינים היום שהתסמונת העמידה לטיפולים היא תוצאה של פצע ביולוגי ברקמת המוח", מסביר פרופ' שי אפרתי. "אותו פצע מוחי היווה מחסום לטיפול בתסמונת באמצעים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. באמצעות הפרוטוקולים החדשים של טיפול בתא לחץ אנו יכולים להפעיל את המנגנונים הנדרשים לריפוי רקמת המוח הפגועה. הטיפול מביא לשפעול ולחלוקה של תאי גזע, לייצור של כלי דם חדשים ולעלייה בפעילות המוחית ובסופו של דבר גם לחידוש הפעילות ברקמת המוח הפגועה. המחקר שלנו פותח פתח להבנה טובה יותר של החיבור גוף-נפש".

"תוצאות המחקר מבססות את התפיסה כי חשיפה לטראומה נפשית קשה יכולה להוביל לפגיעה מוחית אורגנית, ומדגימות לראשונה את מקומו של הטיפול הביולוגי הישיר ברקמת המוח ככלי להשגת ריפוי", מסכם פרופ' אפרתי, "לצערנו אין כיום דרך יעילה לאבחן פוסט-טראומה, ואבחון התסמונת נעשה על בסיס דיווח אישי שהוא מן הסתם לא אובייקטיבי - מה שמוביל לקונפליקטים רבים בין הלוחמים לבין הרשויות האמונות על הטיפול בהם".

לדבריו הדבר דומה לאדם שמגיע למיון עם כאבים בחזה. "הכאב בחזה יכול להיות תוצאה של התקף חרדה או של התקף לב. ללא בדיקת אק"ג ובדיקות דם אובייקטיביות, אפשר לפספס את התקף הלב. כהמשך למחקר הנוכחי, אנו עורכים כעת מחקר שמטרתו לאפיין את טביעת האצבע הביולוגית של פוסט-טראומה כך שניתן יהיה לאבחן את התסמונת באמצעות כלים אובייקטיבים וחדשניים".