נוק אאוט: נוגדנים של מחוסנים או נוגדנים של מחלימים - מה יותר חזק?

חוקרים לקחו דגימות דם ממחוסנים וממחלימים, שמו אותן במבחנה עם ורייאנטים חדשים ומדבקים של קורונה והשוו את התוצאות. לקרב הזה יש מנצחים ברורים עם פי 17 יותר נוגדנים. יכולים לנחש?

20/02/2022

נוגדנים שנוצרו בגוף בתגובה לקבלת חיסוני mRNA נגד נגיף הקורונה (כמו החיסונים של החברות פייזר ומודרנה, למשל), מסתמנים כיעילים יותר בניטרול הנגיף והווריאנטים השונים שלו מאשר נוגדנים שנוצרו בגוף באופן טבעי כתוצאה מחשיפה לנגיף והידבקות ב-Covid-19. כך עולה מתוצאותיו של מחקר השוואתי חדש שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת Scientific Reports. המחקר הסיק שגם עבור מי שחלו והחלימו מקורונה, הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני הידבקות חוזרת - במיוחד בווריאנטים חדשים ומדבקים יותר, היא להתחסן.

הדיון ביתרונות של חסינות טבעית מול התחסנות הוא אחד הלוהטים והסוערים שממשיכים להתקיים ברחבי העולם גם שנתיים וחצי לתוך מגיפת הקורונה. המתנגדים לחיסונים טוענים בין השאר, שבדומה למחלות מדבקות אחרות, המערכת החיסונית האנושית יכולה לייצר נוגדנים בני-קיימא שיספקו הגנה מתמשכת לאחר חשיפה והידבקות ראשונה בנגיף, ויסייעו לגוף להתגבר בקלות על הדבקות עתידיות. אולם, מדענים הטילו ספק ביכולת של נוגדנים שנוצרים מחסינות טבעית לשרוד לאורך זמן, והמציאות לימדה שניסיונות לנקוט בגישה מקלה ולהגיע ל"חסינות עדר" של הציבור במדינות מסויימות נחלו כישלון.

עוד בוואלה!

חיסון קורונה מפחית את הסיכון לסבול מקוביד ארוך

לכתבה המלאה
כיצד משפיעה כמות הנוגדנים על יעילות הניטרול של הנגיף? חיסון קורונה(צילום: ראובן קסטרו)

בתוך כך, עד היום הצטברו נתונים מוגבלים בנוגע ליעילותם של נוגדנים שנוצרו בתגובה לחיסון לעומת אלה שנוצרים בחסינות טבעית. כאן נכנס לתמונה המחקר החדש, שנערך במכון הלאומי לסרטן בבת'סדה. במחקר בדקו החוקרים (בתנאי מעבדה) כמה נוגדנים מיוצרים בגוף בתגובה לחיסון לעומת כמה מיוצרים בעקבות חשיפה לנגיף, והאם למספר הנוגדנים יש השפעה על כמות הנגיף שהם מצליחים לנטרל.

החוקרים נטלו 41 דגימות סרום מדמם של 33 מתנדבים, כולם נדבקו בעבר בקורונה. הם השוו את הדגימות הללו לדגימות שנלקחו מ-28 מתנדבים שחוסנו בשתי מנות של חיסון mRNA נגד קורונה (פייזר או מודרנה). הם גילו שאצל המחוסנים היתה כמות פי 16.8 יותר גדולה של נוגדנים מנטרלים בהשוואה לכמות של אותם נוגדנים בדגימות של המחלימים, ופי 30.1 יותר נוגדנים מנטרלים בהשוואה לקבוצה של אנשים שנדבקו בקורונה ממש לאחרונה (הדבקה טרייה).

יכולת ניטרול גבוהה מול וריאנטים מדבקים

בניסוי מעקב שביצעו, גילו החוקרים שההפרש במספר הנוגדנים לטובת המחוסנים תורגם גם לשיפור בשיעור דומה ביכולת ניטרול הנגיף. מסקנת החוקרים היתה כי למחוסנים יש יותר נוגדנים והמערכת החיסונית שלהם יעילה יותר בניטרול נגיף הקורונה. כשהחוקרים החדירו לדגימות וריאנט חדש של קורונה הם ראו שהנוגדנים של המחוסנים היו הרבה יותר יעילים בניטרולו, בהשוואה לנוגדנים של המחלימים.

מסקנת החוקרים היתה שנוגדנים שנוצרים בתגובה לחיסוני mRNA הם ככל הנראה יעילים יותר נגד וריאנטים מדבקים חדשים של נגיף הקורונה, מאשר חסינות טבעית.

פי 17 יותר נוגדנים אצל המחוסנים. בדיקת נוגדנים סרולוגית(צילום: TPS, שלו שלום)

אף שהניסוי בוצע בסטנדרטים מדעיים ומדוייקים, יש לזכור שיעילות הנוגדנים נבדקה למעשה רק בתנאי מעבדה ובתוך מבחנות. ולכן הוא לא יכול לקבוע בוודאות שגם בתנאי שטח נוגדנים של מחוסנים חזקים יותר מאלה של מחלימים, וכמו כן הוא לא כלל כמה גורמים שלא יכלו לקבל ייצוג בתנאי הניסוי - כמו למשל מבנים תלת-מימדיים מסויימים של חלבון הספייק והקולטנים שלו בתאים. עוד ציינו החוקרים שהיה הבדל בגילם החציוני של משתתפי קבוצת החסינות הטבעית לעומת משתתפי קבוצת המחוסנים, אך הוסיפו כי ההבדל הזה בגיל לא אמור להשפיע על ההבדל הקיצוני בין רמות הנוגדנים של כל אחד מהקבוצות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully