זה מה שאתם צריכים כדי להיות הורים טובים בתקופה הזו

אי ודאות מלווה את החיים של כולנו כל הזמן. אבל אם עד לפני שנתיים אי הוודאות הייתה ניתנת להכלה, כעת (ובעיקר בשבועות האחרונים) נראה שאי הוודאות נמצאת בעוצמה בחיים שלנו ההורים, ויחד איתה יש גם חשש גדול ואפילו חרדה.

יש לכך כמה סיבות. ראשית, הפחד מבידודים. אין משהו שיותר מלחיץ הורים מההודעה שהילד נחשף לחולה קורונה וכעת ייתכן שכל השגרה תשנה ברגע, ולזה מצטרף כמובן החשש שהילד יחלה ויסבול. כשיש כל כך הרבה חולים מסביב, אי הוודאות הזו מתגברת, בשל התחושה שזה קרוב יותר מתמיד, ואז נוצר חשש שמייצר לחץ.

הסיבה השנייה לחרדה הגוברת של הורים היא הלימודים של הילדים. כבר שנתיים שהילדים שלנו במסגרות חינוך שהיו לא יציבות, והחשש מפערים לימודיים מצד אחד, והמחירים הרגשיים והנפשיים מצד שני, גדל מיום ליום. הסיבה השלישית היא הפרנסה שלנו - אנחנו עובדים לפרנסתנו כשכירים או עצמאיים, והמצב מייצר הרבה מאוד אי ודאות לגבי ההמשך בעיקר כשאנחנו שוב בבידוד, צריכים לעזוב עבודה כדי לקחת את הילד לבדיקה, או חלילה חולים ואז המשמעות היא שוב אובדן ימי עבודה.

כבני אדם יש לנו כמה דרכי התמודדות בתקופה הזו:

1. לשמור חזק על כל מה שיש בו וודאות כדי לא לאבד שליטה ולנסות לתכנן ולנהל את המציאות כך שתהיה לנו מקסימום וודאות

2. לדאוג כל הזמן למחר ולהטריף את עצמנו במחשבות, בדרך כלל שליליות, שמגבירות את החרדה

3. לחשוב חיובי - "תחשוב טוב יהיה טוב", מתוך אמונה שמחשבה יוצרת מציאות

4. להתכונן לגרוע מכל ולחיות לפי המשפט "מה שיכול להשתבש ישתבש"

5. להדחיק, לחיות את היום בלי לחשוב על העתיד

כל הדרכים האלו עובדות לנו במידה מסוימת, אבל הן לא תמיד יעילות ובעיקר לא מביאות לנו שקט נפשי, כי אנחנו כל הזמן במתח ממה יקרה מחר, וכי אנחנו לא באמת יכולים לשלוט במצב באף אחת מהדרכים. אז מה אפשר לעשות?

זהו מהי דרך ההתמודדות שלכם בתקופה של אי ודאות - בדקו איך אתם מתנהלים באוטומט כשזה המצב, ובוודאי כשהוא נמשך לאורך זמן. אני למשל גיליתי שהדרך החמישית היא דרך ההתמודדות האוטומטית שלי ובתקופות של אי ודאות אני חיה בסוג של הדחקה. אם הדרך שאתם מתנהלים עובדת לכם ומאפשרת לכם רוגע יחסי, תמשיכו.

קבלו את המצב - אנחנו חיים במצב של אי ודאות, ואנחנו חייבים לקבל את זה. יש משהו ביכולת הזו לקבל את המצב ולהבין שזו המציאות שמקל עלינו, כי אנחנו מפסיקים לנסות ולהילחם במה שלא בשליטתנו. זה לא אומר שנשב ולא נעשה כלום, אלא שנראה איפה אנחנו כן יכולים לעשות ושם נשפיע.

למשל, אין לנו יכולת לשלוט בעובדה שיש זן אומיקרון של קורונה שמתפשט במהירות, אבל כן יש לנו יכולת לשמור על הילדים שלנו יותר, להקפיד על מסיכה, להסתובב פחות במקומות הומי אדם ולנסות לצמצם את הסיכוי לחלות, וגם להסביר לילדים שיכול להיות שיהיו שינויים או שהם יצטרכו להיות בבידוד - ושהכול יהיה בסדר.

חפשו את הוודאות - בדקו איפה בחיים שלכם כן יש כרגע ודאות, ועל מה אתם יכולים להגיד תודה. היכולת לראות את הטוב שיש לנו בחיים, וגם את המקומות שיש בהם ודאות, מייצרת רוגע. מחקרים מראים שהיכולת הזו משפרת את ההרגשה הטובה והחוסן ב-30 אחוזים. ההבנה הזו שיש כן איים של ודאות יכולה לתת לנו ביטחון, תחושת שליטה בחלקים מסוימים בחיים שלנו ולייצר רוגע. אפשר לסייע גם לילדים לראות איפה יש בחיים שלהם וודאות כדי להרגיע אותם, ולהראות להם שלמרות שהם בחוויה שהכול מתהפך יש דברים שנשארים קבועים.

שמרו על השגרה - חשוב לשמור על שגרה בתוך אי הוודאות, ויחד עם זאת להבין שאי אפשר יהיה להמשיך באותה שגרה אם כל בני הבית בבידוד או חלקם חולים בקורונה. חשוב להחליט מראש, על מה ואיפה שומרים על שגרה ואיפה משחררים, מתוך הבנה שגם המקומות שבהם משחררים צריכים להיות עקביים עד כמה שאפשר. למשל, החלטנו שאם הילדים בבידוד יש יותר זמן מסכים מהרגיל, מראש תחליטו כמה זמן כדי שלא תמצאו את עצמכם כל הזמן צריכים להחליט מחדש, זה מתיש, מעייף ובעיקר מקלקל את היחסים. אני אוהבת לעבוד עם טבלת תכנון משפחתית שעושה סדר לילדים, להורים ומאפשרת וודאות.

היערכו מראש - נסו להיערך למצבים של אי הדאות ולחשוב על דרכי התנהלות שיקלו עליכם את המצב. למשל אם אתם מבינים שיש סיכוי שהילד ייכנס לבידוד תחליטו מראש מי נשאר איתו, איפה הוא יהיה, מה זה אומר מבחינת העבודה שלכם, איך אתם מתכוונים לנהל את נושא הלימודים וכו'.

הכותבת היא מנחת הורים, מלווה צוותי חינוך ומתמחה בדיאלוג הורים-צוותי חינוך, ומחברת ספר ההדרכה להורים "בשביל הסמכות, הדרך להורות מאושרת, בטוחה ורגועה"