בבידוד בבית וקשה לכם? ככה תשמרו על הבריאות הנפשית שלכם

אם השנתיים האחרונות לא שברו אותנו, יש סיכוי שהשבועיים האחרונים יעשו את זה. אנשים רבים נמצאים בבידודים, חלקם לבד, חלקם עם בני משפחתם, אחרים עובדים מהבית, ורבים מתקשים לעמוד בלחץ. ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש עם עצות להתמודדות

ד"ר צבי פישל
12/01/2022

במרץ 2020 קרה דבר בעולמנו. מגיפה עולמית, לראשונה מזה מאה שנים. אכן העולם חווה אסונות טבע (צונאמי, רעידות אדמה) אסונות מעשה אדם (מלחמות עולם) ומגיפות (סארס, אבולה) אולם מגיפת הקורונה מעמידה בפנינו כבני אדם אתגרים שונים וחריגים. התמשכות המגיפה, הסכנה הקיומית והחרדה, אובדן סדר החיים ואובדן השגרה, הסגרים וההתבודדות, יצרו מצב שהוא אולי הכי דומה למלחמת העולם.

רובנו מסוגלים להתמודד גם עם המגיפה נוכחית. אנו חווים סימני מצוקה ואזהרה (חרדה) ומעדכנים את צורת ההתמודדות. אולם הדאגה היא למקצתנו, אלה שמנגנוני ההתמודדות שלהם אינם יעילים מספיק, אינם גמישים מספיק, אלה ששיווי המשקל אותו השיגו לא מסוגל לספוג את הטלטלה.

עוד בוואלה!

פוסט קורונה: ההפרעה הזו עלולה להפוך לבעיה רצינית

לכתבה המלאה

במהלך ההתפתחות האנושית בני אדם סיגלו לעצמם דרכי התמודדות ומנגנונים המאפשרים לחיות ולצלוח את חיי היום יום, מנגנונים שעוזרים בשעות משבר. הדרכים שאנו מאמצים הן תוצאה של התשתית המוחית והגנטית איתן נולדנו והפנמה ושכלול שלהן תוך מעבר בחיי היומיום ואירועי חיים שהביאו אותנו לחזק מנגנונים מסוימים ולזנוח אחרים. המנגנונים שיחוזקו הם אלה שמאפשרים לנו להתקדם ליעד אותו אנו רוצים להשיג תוך התמודדות עם החרדה שמלווה אותנו כל החיים. מנגנונים שיעלו חרדה ויחבלו במאמצינו, ייזנחו ולא נשתמש בהם. איזון פנימי זה בא במשא ומתן עם הסביבה עד להשגה של שיווי משקל.

יש כאלה שלא מסוגלים לספוג את הטלטלה. גיף של אישה עצובה(צילום: Giphy)

מנגנוני ההגנה וההתמודדות שונים באיכותם ובעוצמתם, יש אנשים שיעזרו בסביבה ויש שייסוגו פנימה לתוך מצבי בדידות. יש שיפעלו ויפעילו ויש שיכחישו את הסכנה, איש איש והמנגנונים שסיגל. איכות המנגנונים תלויה במגוון, ביכולת לשנות ולהתאים לאירוע, בגמישות ההפעלה. שיווי המשקל שמושג יכול שיהיה יציב וקבוע ויכול שיהיה רעוע ושברירי. בתלות באדם ובסביבתו וכן באירועים שהתרחשו בחיינו.

עוד בוואלה!

אחד מנוגדי הדכאון הכי נפוצים יכול להציל חולי קורונה

לכתבה המלאה

מתחילת המגיפה אנו אוספים מידע על המצוקה הנפשית שחווים אזרחי המדינה. מאיגום הנתונים עולה כי כ-20 אחוזים חווים חרדה, דיכאון ומצוקה, חלקם מתבטאים בתוקפנות, התמכרות והפרעה תפקודית. לפחות 5 אחוזים פנו לטיפול מקצועי עקב המגיפה.

איך מתמודדים עם התקופה הנוכחית?

1. שמירה על שגרה: השגרה שאליה הגענו מהווה עבורנו רשת בטחון. הידיעה מה קורה בכל מקום ובכל זמן מרגיעה ואיננה דורשת התמודדות מתמדת עם שיקולים ודילמות בחיים. לכן מומלץ לשמר ככל האפשר את סדר היום. אין מדובר בחופשה, אלא בעבודה. להתעורר בזמן ולהתלבש, להתחיל לעבוד ולקבוע הפסקות יזומות. לאכול ולשתות כרגיל. להקפיד לא להיות צמוד למסכים. לשמור על איזון לבד/יחד.

2. שימוש במנגנונים היעילים: שיתוף או התבודדות, שליטה או השענות, ניתוק או חיבור, כל אדם צריך להתמודד בדרכים שהוכיחו עצמן בעבר. זמן משבר איננו העת לאימוץ מנגנונים חדשים, גם אם הוכיחו עצמם כיעילים אצל הזולת. מומלץ להגביל את מינון החדשות ושינון ההנחיות ואין צורך לקבל ידיעות חוזרות ברגע כתיבתן. מומלץ גם לנתק את צלילי ההתראות בטלפון שכן הם יכולים להלחיץ.

3. שימוש במשאבים חיצוניים: משאבים חיצוניים כמו קרובי משפחה, חברים, או הרגלים כגון ספורט, טיולים, קניות וכו' הם כלי עזר להפגת החרדה והמצוקה. יש לזכור שגם התעניינות, נתינה ודאגה לאחר יכולים להיות כלים חשובים עבורנו. החיבור לטבע ולאנשים מרגיע ומנחם. חשוב לזכור שכולנו באותה סירה ולכולם קשה להתמודד.

וכמובן במקרים שבהם המצוקה גדולה מנשוא, יש לפנות לעזרה. במקרים דחופים עומדים לרשותנו קווי הסיוע של ער"ן וסה"ר בטלפון וברשת. חדרי המיון הפסיכיאטריים והכלליים. במקרים פחות בהולים ניתן לפנות למרפאות הפסיכיאטריות הסמוכות לאזור המגורים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully