אף שמגיפת הקורונה נמצאת בדעיכה מסויימת בחלק ממדינות העולם, מדענים מביעים חשש מהאופן שבו היא תשפיע על הנפש שלנו כשהיא תיגמר באמת. לטענת חוקרים, החרדה שנוצרה בעקבות נגיף הקורנה עלולה לגרום לאנשים מסוימים לפתח הרגלי היגיינה כפייתיים, שעלולים למנוע מהם להשתלב מחדש בחברה.
המושג "Covid anxiety syndrome" (תסמונת חרדת קורונה) תואר לראשונה על ידי חוקרים בשנה שעברה, כאשר אנה ניקצ'ביץ' מאוניברסיטת קינגסטון ומרקנטוניו ספאדה מאוניברסיטת לונדון סאות'בנק, הבחינו שאנשים מפתחים תכונות מסויימות בתגובה לקורונה.
תסמונת החרדה מאופיינת בבדיקה כפייתית של תסמיני קורונה, הימנעות ממקומות ציבוריים, ניקוי אובססיבי ודפוס של "התנהגויות לא מסתגלות" שאומץ עם תחילת המגיפה. כעת החוקרים מבהירים כי הדאגה האובססיבית והימנעות מ"איומים", כולל הימנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית או ניקיון הבית במשך שעות, לא ייפוגו בקלות, גם כאשר נשיג שליטה מלאה על מגיפת הקורונה.
"פחד הוא נורמלי. אתה ואני אמורים לחשוש מהווירוס כי הוא מסוכן. אולם ההבדל במונחים של פיתוח תגובה פסיכו-פתולוגית הוא האם בסופו של דבר אתה מתנהג בדרכים בטוחות מדי שמכניסות אותך ונועלות אותך בפחד", אמר ספאדה, "אני צופה שיהיו נתחים מהאוכלוסייה שימנעו ממעורבות מחודשת בחברה, וידאגו מכך במשך חודשים ארוכים, בין אם הם מחוסנים ובין אם לא".
עוד בוואלה!
החוקרים השתמשו בנתונים של כ-500 משתתפים בארה"ב שדיווחו על רמות החרדה שלהם ביוני 2020. הם מצאו שהתסמונת ניבאה רמות חרדה כלליות ודיכאון, מעבר לגורמים כמו תכונות אישיות וחרדת בריאות כללית. כעת, אותם חוקרים אספו נתונים ראשוניים משאלוני דיווח עצמי של כ-300 מבוגרים בבריטניה בפברואר 2021. נתונים אלה מרמזים על כך שתסמונת החרדה של הקורונה הייתה מנבא יחיד ועצמאי לחרדה ודיכאון במהלך המגיפה.
"אני לא חושבת שאנחנו עדיין יודעים עד כמה התסמונת הזו גדולה... אנחנו רק נתחיל לגלות את זה כשההגבלות יוסרו", אמרה ד"ר ויקטוריה סאלם, אנדוקרינולוגית ועמיתה קלינית בכירה במחקר באימפריאל קולג 'בלונדון, שעובדת על מחקר נפרד עם ספאדה, "אני חושב שתסמונת הקורונה לא תהיה בעיה ענקית, אבל היא תשפיע על מיעוט משמעותי ועלינו לזכור את זה".