איור של גבר הולך על חבל דק. ShutterStock
איור של גבר הולך על חבל דק(צילום: ShutterStock)

כולם גמורים מהקורונה. איפה מוצאים עוד כוחות?

אחרי שנה וחצי של התמודדות עם מגיפה - מרביתנו שואלים את עצמם - מאיפה נשאב עוד כוחות כדי להתמודד עם המציאות? התשובה כמובן מורכבת, אבל אם יש מושג שחוזר על עצמו הרי הוא חוסן נפשי. ותתפלאו - אפשר ללמוד להשיג אותו

20/09/2021

אם היו אומרים לכם לפני שנתיים שתעברו את מה שעברתם בשנה וחצי האחרונות, ככל הנראה לא הייתם מאמינים. חלק מכם בטח לא היו מאמינים שהם ישרדו את התקופה הארוכה והלא פשוטה הזו. האמת היא כנראה שרובנו עדיין לא מאמינים שאנחנו עומדים על הרגליים, קמים בבוקר לעבודה, מגדלים ילדים או סתם שומרים על שפיות בתקופה שלרבים מאיתנו רק מתחשק להיכנס למיטה ולמשוך את השמיכה מעל הראש. אבל כנראה שהקלישאה על כך שהנפש האנושית חזקה מהכל היא נכונה. ובכל זאת תלוי איזו נפש, ומה זה בעצם 'הכל'?

השנה וחצי האחרונה של הקורונה גרמה לרבים לדבר על המושג "חוסן", אבל האם תקופה כמו זו שאנחנו חווים עכשיו מסמלת את הרגע שבו החוסן מגיע ל"נקודת השבירה" שלו? חוסן, בהגדרה רחבה, הוא כאשר אנשים (או מערכות) מסוגלים לתפקד היטב לאחר אירוע שלילי. השורשים הלטיניים של המילה האנגלית לחוסן - Resilience - מגיעים מהמילים "קפיצה אחורה", "ריבאונד" או "רתיעה". למעשה חוסן נחשב היום כתכונה, שם נרדף לסיבולת אם תרצו.

עוד בוואלה!

זו האוכלוסייה שהקורונה פוגעת בה נפשית בצורה הקשה ביותר

לכתבה המלאה

בפועל, חוסנו של האדם מוכתב על ידי שילוב של גנטיקה, היסטוריה אישית, סביבה וההקשר של המצב בו הוא נמצא. עד כה, המחקר מצא שהחלק הגנטי קטן יחסית כשזה נוגע לחוסן. הגורם המשמעותי ביותר לחוסן - שצוין כמעט בכל סקירה או מחקר בנושא ב-50 השנים האחרונות - הוא איכות הקשרים האישיים ההדוקים שלנו, במיוחד עם הורים והמטפלים הראשוניים.

זו הסיבה שבשנים האחרונות, עוד טרם הופעת הקורונה בחיינו, לא מעט פסיכולוגים התעסקו במשמעות החוסן הנפשי, אם זה להורים טריים, לאנשי עסקים, וכן גם בצבא שמלמד את חייליו וטייסיו לא רק לשמור על החוסן, אלא איך לפתח אותו כחלק מתהליך דינאמי ומורכב. אבל האם זו משמעות החוסן? אדם שמצליח לגרד את עצמו מהרצפה ולקום שוב ושוב מחדש, או שחוסן הוא למעשה מה שקורה לנו היום אחרי שנה וחצי של מגיפה - מתוסכלים, מוטרדים ועייפים, אך ממשיכים?

מגיפה שהיא טראומה מתמשכת. נגיף הקורונה(צילום: ShutterStock, דורון שיינר)

מרכיב ביולוגי והתפתחותי

ניתן לחלק את הגדרת החוסן לשתיים: חוסן מתגבר או מתעורר, וחוסן מתפרץ. חוסן מתעורר הוא מה שקורה אחרי אירועים כרוניים הנמשכים זמן רב, וחוסן מתפרץ הוא מה שיכול להתרחש לאחר אירוע קצה חריג כמו מוות פתאומי או תאונה.

"חוסן הוא בעצם תוצאה. יש לו המון מרכיבים. אנחנו רואים בנאדם שעובר אירוע לא רגיל וממשיך הלאה, מסוגל להתאושש, לעומת אנשים שלא מצליחים להתאושש ואז מבטאים את זה בירידה בתפקוד או הפרעה כזו או אחרת", מסביר ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה לבריאות הנפש. "יש אנשים שונים שיש להם יכולות שונות להתמודד עם דברים, בין אם זה מרכיב ביולוגי שנולדנו איתו או בין אם זה מרכיב התפתחותי שלמדנו בחיים. והצלחנו לפתח דרכי התמודדות. זה תלוי גם בדרמה שמתרחשת. בטרגיות שלה - האם זו דרמה מתמשכת או רגעית ומה המשמעות שלה לבנאדם. כולנו חווים את הקורונה אבל הקורונה שאני חווה היא שונה מזו שהאחר חווה".

ואכן , הקורונה לא פגעה בכולנו באופן שווה. יש מי שסדר היום שלו או המצב הכלכלי השתבש. אצל חלק, השגרה - שהיא חלק מהאלמנטים שעוזרים לנו - המשיכה, החוסן הכלכלכי לא נפגע, ואילו אצל אחרים מדובר במצב מורכב בהרבה. "מה שקרה בקורונה הוא שלקחו לנו את המנגנונים הרגילים שאנחנו משתמשים בהם כשרע לנו: אנחנו לא יכולים לצאת או לפגוש חברים, למסעדה או לים. אז ברור שאצל בנאדם שזקוק לזה יותר וזה נמנע ממנו, יותר קשה מאצל אדם שזקוק פחות ויכול להפעיל את מנגנוני ההתמודדות שלו".

20 אחוזים מהישראלים נזקקו לתמיכה נפשית

ד"ר פישל שהיה חלק מצוות מומחים יועצי קורונה של ההסתדרות הרפואית העריך בתחילת הקורונה כי 10 אחוזים מהאוכלוסייה יזדקקו לעזרה ותמיכה נפשית. במהלך הקורונה הנתונים שהגיעו מגורמים שונים דיברו על בין 20-30 אחוזים מהאנשים שדיווחו על סימפטומים של דיכאון וחרדה.

עליה של 10-30 אחוזים בשימוש של תרופות נוגדות חרדה. איור של אישה בדיכאון(צילום: ShutterStock)

"ראינו למשל בסקרים של בתי מרקחת פרטים עלייה של 10-30 אחוזים בשימוש של תרופות נוגדות חרדה. מנהלי מרפאות דיווחו על עלייה של 20 אחוזים למרפאות פסיכיאטריות בקהילה, וזה נתמך במספרים של הקופות שהראו אחוזים דומים. זאת אומרת שאנחנו מדברים על משהו כמו 20 אחוזים שיש להם עלייה במצוקה. המספר הכי משמעותי אולי של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) היה 'האם אתה או מישהו קרוב אליך פנה לטיפול נפשי בגלל הקורונה?' ו-4 אחוזים ענו שכן. אלה 4 אחוזים שמתווספים - מדובר על הכפלה בעצם של המספרים. אבל איך אפשר להסביר את המספרים האלה?

גל רודף גל. ונשבר

"לאנשים יש מה שנקרא 'המערכת החיסונית הפסיכולוגית', כלומר אנחנו טובים להפליא בהסתגלות לאירועים טובים ורעים בחיינו. ובכל זאת, אני חושב שהרכיב הקשה בהתמודדות עם הקורונה הוא הרכיב של הגלים", אומר ד"ר פישל, "בפעם הראשונה שאתה מתגבר, אתה מרגיש שהצלחת לחזור לחיים. בפעם השנייה כבר פחות. וככל שהפעמים האלה חוזרות נהיה יותר קשה להתמודד. אנחנו קוראים לזה 'חוסר אונים נרכש', כשהמשמעות של זה היא שבנאדם שחוטף מכות במהלך החיים שלו, מגיע לזה שהוא מתייאש בסופו של דבר. כשהוא מבין שאין מה לעשות ושהמכה הבאה תבוא והיא לא בשליטתו".

לדבריו של ד"ר פישל, הניסיון להילחם ולהשיב את השליטה הוא ניסיון שמעורר את החיות ועוזר להתאוששות, ולעומת זאת התחושה שאתה לא שולט היא תחושה שמגבירה את הסטרס שמגיע. "אבל אם אתה פאסיבי ומרגיש שכלום לא עוזר, והמכה חוזרת, אז הדיכאון יבוא", הוא מבהיר.

הרכיב הקשה בהתמודדות עם הקורונה הוא הגלים. איור של איש בורח מגלי קורונה(צילום: ShutterStock)

אז איך רוכשים קצת חוסן?

חוסן כאמור הוא לא בהכרח משהו אינהרנטי, הוא עולה ויורד בהתאם לנסיבות החיים, אבל כן ניתן ללמוד אותו. בין היתר כי הוא קשור לא רק בנו אלא גם בעולם שמסביב, במשפחה שלנו ובקהילה. כרגע נדמה כי כמעט כל מי שסביבנו מדבר אולי על מושג אחד קולקטיבי - "חייבים להמשיך ולהחזיק מעמד". אבל האם ניתן ללמוד איך לעשות את זה טוב יותר?

"חוסן מורכב כאמור גם מחלקים מולדים וגם מחלקים נרכשים", אומר ד"ר פישל, "אם אני יודע שלי קשה עם חוסר שליטה ואי וודאות, אז אני מלמד את עצמי שבכל מצב אני אקח אחריות על דברים. אם חוסר הידיעה מלחיץ - אני אאסוף חומר. אני אשתמש במנגנונים שעוזרים לי. אגב, זה גם אומר שיכול להיות שביום אחר, מול משבר אחר, הייתי שולף התמודדות אחרת".

דרך נוספת היא פשוט לדבר או לבקש עזרה מהמשפחה - מעטים האנשים בעלי החוסן שעוברים את התקופה הזו לבד. "לפעמים מה שעוזר לאנשים זה לדבר. או להיות עם אנשים אחרים. אחד הדברים העיקריים הוא להבין מהם מנגנוני התמודדות ולהשתמש בהם. גם אם הם חיצוניים - כמו חברים, עזרה מקצועית או משפחה".

הסולידריות עוזרת גם כן ונותנת לנו תחושה שאנחנו שווים ויכולים. לאנשים עם חוסן יש דאגה לאחרים ומידה של חוסר אנוכיות. לעתים קרובות הם מקדישים עצמם למטרות שהם מוצאים בהן משמעות - מה שנותן להם תחושת מטרה. יש להם השקפה חיובית ומציאותית. הם אינם מתעכבים על מידע שלילי ובמקום זאת מחפשים הזדמנויות במצבים עגומים, ושואפים למצוא את החיובי בתוך השלילי.

"באופן כללי לכולם 'צרת רבים היא חצי נחמה'", אומר ד"ר פישל ומסביר, "ההבנה שכולנו מתמודדים עם אותו דבר היא חשובה. זה משהו שאני חושב שהממשלה צריכה לתקשר לאזרחים, כדי שנוכל לעבור את זה גם כיחידים וגם כחברה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully