מניקות ובוכות: כך תזהי אם את סובלת מתופעת עצבות בהנקה

אם ההנקה גורמת לך עצב, מועקה, תוגה או רגשות שליליים אחרים ייתכן שאת סובלת מתופעה פיזיולוגית שרבות לא מכירות. יועצת הנקה מסבירה מהי תופעת עצבות בהנקה וכיצד ניתן להקל עליה

עולא פחראלדין
15/12/2021

את מתרגשת לקראת הלידה, תקופה ההיריון עברה באופן שגרתי. עברת את כל הבדיקות, המעקב עמד בכל הסטנדרטים. את כבר מוכנה להרחבת המשפחה. תהליך הלידה הולך כמו שתכננת, וגם אם לא באופן מושלם, התינוק/ת שלך כאן. את בחדרך אחרי הלידה מבקשת להניק בפעם הראשונה, ההנקה לא ממש עובדת, אין התאמה, יש קושי, ועד שזה מצליח משהו מרגיש לך לא בסדר. את קושרת את התחושות לזה שרק עכשיו ילדת, ומאמינה שהקושי יחלוף עד הפעם הבאה. האחיות במחלקה מעודדות, יועצת ההנקה מייעצת ומדריכה, זאת רק הפעם הראשונה זה ישתפר.

עוד בוואלה!

אפילו כמה ימים של הנקה יעניקו לילד את היתרון הבריאותי הזה

לכתבה המלאה

רק שזהו, זה לא משתפר. את רוצה להרגיש את ההרגשה הזו שחברות דיברו עליה, את התחושות של השותפה שלך לחדר, ההרגשה של אושר, שמחה ואהבה שמציפה עם כל הנקה של התינוק/ת שלהן. אבל התחושות הללו לא מגיעות. זה לא קושי בתנוחה, או כאב בשלב היניקה, אלא שבכל פעם שהתינוק/ת שלך יונק/ת ממך, ממש לפני שהחלב יוצא - את מרגישה עצבות. יהיו שיאמרו שזה רק לדקות של היניקה, אבל את מניקה כל שעתיים שלוש ובכל פעם העצב עולה מחדש. את מבולבלת, מתוסכלת ובעיקר פוחדת, מה את עושה לא נכון?

אם את מזהה את התחושות האלה עם חווית ההנקה שלך יש סיכוי שאת סובלת מתופעה שנקראת רפלקס עצב ההנקה D-MER (Dysphoric Milk Ejection Reflex). מדובר בתופעה פיזיולוגית לגמרי, שהיא תגובה לגירוי ההנקה.

ההורמון שאחראי על ייצור החלב הוא הפרולקטין, וזה שאחראי על שחרור החלב מהפטמה הוא אוקסיטוצין (הורמון האהבה). אצל נשים מניקות, יש עלייה בהפרשות של הורמון הפרולקטין והאוקסיטוצין וירידה בהפרשת הורמון הדופמין ברגע שהן מתחילות להניק. הורמון האוקסיטוצין גורם לרגש של חיבור ואיחוד עם היונק. במקרים של הנשים הלוקות ב-D-MER מתרחשת ירידה דרסטית בהורמון הדופמין, והיא זאת הגורמת לשורה של הרגשות השליליים שהזכרנו. התגובה הראשונית של רוב הנשים במקרים אלה, היא לבקש לוותר על ההנקה ולהחזיר את הילד/ה לטיפול האחיות במחלקת יילודים.

אישה מניקה ניובורן מיד לאחר הלידה. ShutterStock
הירידה הדרסטית בדופמין היא הגורם לרגשות השליליים. אישה מניקה אחרי לידה(צילום: ShutterStock)

תופעת עצבות בהנקה אינה שכיחה, אך היא אמיתית לגמרי. כאשר נשים סובלות ממנה, הן נוטות לחשוש שמדובר בתופעה נפשית, אך זוהי תופעה פיזיולוגית לחלוטין, הנגרמת בשל ירידה בהורמון הדופמין. הירידה בדופמין היא חלק תקין בתהליך ההנקה, אבל אצל חלק מהנשים היא קיצונית וכשהיא כזו היא גורמת לרגשות השליליים. נשים שסובלות ממנה מתארות כיצד ממש ברגע שחלב יוצא מהשד שלהן עולים בהן רגשות של: עצב, מועקה, תוגה, רגשות שליליים וקושי להמשיך ולהיניק.

את השם D-MER טבעה אלייה מקרינה הייסה, שהיתה הראשונה לתאר לתאר אותה כבר בשנת 2007. בשנים שאני בתפקידי כאחות ויועצת הנקה נתקלתי גם אני בנשים שסובלות מדכדוך הנקה - הן לא רבות אבל התופעה בהחלט קיימת, וככל שעוצמת הרגשות חזקה יותר כך היא נמשכת זמן רב יותר.

המודעות לתופעה היא חלק חשוב מהסיוע לנשים שסובלות ממנה. חלב אם(צילום: ShutterStock)

הנשים שחוות את הרגשות הללו לרוב עברו היריון תקין ולידה רגילה לחלוטין. ישנן נשים שחוות אותה שוב גם בהיריון השני והשלישי, והן כלל לא מודעות שמדובר בתופעה פיזיולוגית ולא במצב נפשי. רבות מהן טועות לחשוב שהן סובלות מדיכאון או דכדוך כלשהו לאחר לידה. לכן, חשוב לי להדגיש שוב ושוב כי תופעת הדכדוך בהנקה היא פיזיולוגית ולא נפשית. עצם הידיעה הזו עוזרת לנשים להתגבר על תחושות האשם ולהתגבר על התסמינים.

המודעות לתופעה היא חלק מהסיוע שניתן להעניק לנשים אלה. בנוסף כדאי ללמוד טכניקות נשימה, לתת זמן וסבלנות עם הבנה שזאת תקופה זמנית ולרוב קצרה, והיא תחלוף. חשוב שתזכרי, שזהו מצב פיזיולוגי וניתן להשיג שליטה מסויימת עליו, נשימות יכולות להרגיע. ואם המצב ממשיך ואת מרגישה שהתמודדות מכבידה עליך, תמיד ניתן לפנות לעזרה מקצועית של יועצת הנקה בטיפת חלב או בקופת חולים.

עולא פחראלדין היא יועצת הנקה וסגנית אחות אחראית במחלקת יילודים במרכז הרפואי רמב"ם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully