פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשחווית ההנקה הופכת לסבל: הדיכאון שפוגע במניקות

      דיספוריית רפלקס שחרור החלב היא תופעה הורמונלית שגורמת לנשים לחוש כעס, דיכאון או חרדה בעת ההנקה ולעתים גורמת להפסקתה. בשל מודעות נמוכה לתופעה לרוב היא אינה מטופלת או מאובחנת בטעות כדיכאון לאחר לידה

      אמא מניקה תינוק (ShutterStock)
      עבור נשים מסויימות ההנקה כרוכה בתחושות שליליות ומצוקה. אישה מניקה (אילוסטרציה: shutterstock)

      ההנקה הינה הזנה טבעית ונחשבת כמותאמת ביותר לצרכיו התזונתיים של התינוק. בעיני רבים ההנקה הינה המשך טבעי לתהליך ההריון והלידה. לאחרונה ארגון הבריאות העולמי הרחיב את המלצותיו לגבי הנקה וממליץ לא רק על הנקה בלעדית עד גיל שישה חודשים, אלא גם על שילוב מזון והנקה עד גיל שנתיים. מקובל לחשוב כי באופן כללי, נשים מסוגלות להניק ותינוקות מסוגלים לינוק ועם זאת אצל נשים מסוימות ההנקה כרוכה בתחושות שליליות ומצוקה רבה.

      דיספוריית רפלקס שחרור החלב "Dysphoric Milk Ejection Reflex" (ובקיצור: D-MER), היא "צניחה" פתאומית של רגשות, המופיעה בסמוך לשחרור החלב ונמשכת מספר דקות. הרגשות השליליים יכולים להשתייך לאחד משלושה צברי תסמינים: דיכאון, חרדה וכעס.

      עוד בנושא:
      מחקר: הנקה לא תורמת לאינטליגנציה אצל ילדים
      צפו: הנקה בציבור מעולם לא הייתה יפה כל כך
      חלצו שד: סיבות שכדאי לאמהות להניק בגללן

      אמא עצובה מחזיקה תינוק (ShutterStock)
      תסכול ותחושת כישלון (אילוסטרציה: shutterstock)

      כאשר בוחנים עדויות של נשים הסובלות מהתופעה הן מתארות מגוון תחושות כגון: דכדוך ,תיעוב עצמי, חרדה, אשמה, ייאוש עד כדי מחשבות אובדן ובושה. ישנן נשים המתארות גם פגיעה משמעותית בריכוז ותחושות פיזיות כגון תחושת בחילה או דחיה ממזון. נשים הלוקות בתסמינים מצבר הכעס בדרך כלל לוקות בתסמינים בעוצמה גבוהה יותר וקיים קשר בין עוצמת התסמינים למשך הזמן שבו הם נמשכים.

      לתופעה זו בסיס פיזיולוגי והיא מתווכת על ידי מוליך עצבי הנקרא דופמין ומשחק תפקיד משמעותי במערכת התגמול (Reward System).בדרך כלל בנשים מניקות קיימות רמות גבוהות של הורמון האוקסיטוצין והפרולקטין. האוקסיטוצין אחראי לשחרור החלב והפרולקטין לייצורו. במהלך ההנקה רמות האוקסיטוצין עולות ואילו רמות הפרולקטין עולות ואז יורדות. כאשר אמורה להיות הפרשת חלב, רמות הדופמין יורדות באופן מיידי על מנת לאפשר לרמות הפרולקטין לעלות. הירידה הפתאומית בדופמין כנראה גורמת לחסך אצל אימהות מסוימות והיא זו האחראית לתגובה הרגשית שמאפיינת את ה-D-MER.

      התסמינים אינם מחייב גירוי ישיר של הפטמה ויכולים להיגרם על ידי כל מצב שמביא לשחרור החלב כולל חשיבה על התינוק או גודש בשד. נשים הלוקות במצב זה, חוות תחושות סלידה מההנקה ויכולות לפרש את תגובותיהן כדחייה מהתינוק עצמו או כדבר המעיד על תפקודן האימהי.

      אייס קפה (ShutterStock)
      קפאין עלול להחריף את התסמינים (אילוסטרציה: shutterstock)

      לעתים, מצב זה גורם להפסקת ההנקה למרות רצונה של האישה להניק ומייצר תסכול רב ותחושת כישלון אצל האם. מצב זה עלה לתודעה רק בשנים האחרונות. ולכן, הספרות המקצועית מוגבלת וכמעט שלא קיימים מחקרים בנושא. הנשים המתמודדות עם בעיה זו חוות בדידות קשה ורק לעתים נדירות משתפות ברגשותיהן או מבקשות עזרה.

      איך אפשר להקל?

      ישנן מספר דרכים שנמצאו יעילות בהקלה על נשים הסובלות מהתופעה: מנוחה מספקת לאם המניקה, שתיה ופעילות גופנית. בעוד שלנוגדי דכאון נפוצים מסוג SSRI לא היתה כל השפעה על התסמינים, קיים ניסיון מועט אם כי חיובי, לטיפול בתרופה נוגדת דכאון המכונה Bupropion Wellbutrin, ומשפיעה על רמות הדופמין. חשוב לדעת שישנם גם חומרים שעלולים להחריף את התופעה, ובהם:פאין קפאין וחומר בשם metoclopramide המשמש לעיתים להגברת יצור החלב.

      חשוב לזכור שבשל חוסר מודעות לתופעה נשים עשויות לפרש את תחושותיהן בצורה שגויה ולהפסיק את ההנקה בטרם עת. נשים מסוימות אף מאובחנות באופן שגוי כלוקות בדיכאון לאחר לידה ולכן ישנה חשיבות גדולה להעלאת המודעות לנושא. שאלה המתייחסת לתחושותיה של האם במהלך ההנקה עשויה לפתוח פתח לדיון בנושא והקניית מידע שעשויים להשפיע על הרגשתה של האם וכתוצאה מכך גם על החלטותיה. רבות מהנשים חשות כי ההתמודדות קלה יותר כאשר ברור שמדובר במצב רפואי ולא בבעיה רגשית.

      הכותבת היא פסיכיאטרית מומחית ומנהלת "עולם ומלואה"- מרכז לבריאות נפש האישה