בסרטון: הניקה את הבן של חברתה - ועוררה סערה
להנקה יתרונות בריאותיים רבים לאם ותינוק, אך היא לא בהכרח תורמת למנת משכל גבוהה יותר אצל ילדים כך עולה ממחקר חדש שבוצע באוניברסיטת גולדסמית בלונדון. החוקרים הסתמכו על נתונים שנאספו כחלק מפרויקט מחקרי רחב היקף בשם "מחקר התפתחות התאומים המוקדם" (Twins Early Development Study). במחקר החדש נותחו נתוניהם של 11 אלף ילדים בריטים.
החוקרים אמנם מצאו קשר בין הנקה לבין יתרון מסוים במנת המשכל אצל בנות בגיל שנתיים, אך יתרון זה נעלם בגיל הנעורים. "להנקה יש יתרון מועט בהתפתחות של אינטליגנציה וקוגניציה אצל ילדים מינקות ועד לשלב הנעורים", ציינו החוקרים בכתב העת PLOS ONE.
אחת ממובילות המחקר, ד"ר סופי וון-סטום, אמרה בראיון ל-The Telegraph הבריטי כי "הנקה תורמת בסבירות מעטה מאוד לדבר גדול ומורכב כמו מנת משכל. מנת משכל מוסברת טוב יותר על ידי גורמים ארוכי טווח, כמו למשל רקע משפחתי וחינוך. אי לכך, אימהות צריכות לדעת שהן אינן פוגעות ביכולתם הקוגניטיבית של ילדיהן כאשר הן בוחרות שלא להיניק, או לא יכולות להיניק. האכלה בבקבוק לא תגרום לכך שהילדים לא ילכו לאוניברסיטה בהמשך חייהם".
אז מה באמת משפיע על אינטליגנציה?
שאלת הקשר שבין הנקה למנת משכל אצל ילדים נבחנה לא אחת על ידי חוקרים והניבה מממצאים סותרים. כמה מחקרים הצביעו על קשר בין הנקה לאינטליגנציה, אך קיים ויכוח סביב השאלה אם מחקרים אלו אינם מוטים על ידי משתנים מתערבים כמו מצב סוציו-אקונומי. מתברר כי במשפחות מבוססות אימהות נוטות להיניק יותר אולי מכיוון שהן אינן חייבות לחזור לעבוד בהקדם, או אינן עובדות כלל.
המחקר החדש מתיישב עם מחקר בריטי דומה שנעשה ב-2006, ומצא גם הוא שלהנקה "יש אפקט מועט או כלל אין לה אפקט על האינטליגנציה של הילדים. בעוד שלהנקה יתרונות רבים לילד ולאם אינטליגנציה גבוהה יותר אינה אחד מהם". מדובר במחקר שנפרש על פני 30 שנה ובחן זוגות של אחים, כאשר אחד מהם ינק והאחר הוזן על ידי פורמולה. על פי המחקר, משתנים אצל האם שדווקא כן יכולים להשפיע על אינטליגנציה של ילדים הם גזע, השכלה, עישון, אווירה בבית, משלב סוציו-אקונומי, משקל התינוק וסדר הלידה.