בימים האחרונים כולם מודאגים משאלת יעילות החיסונים נגד זן האומיקרון של הקורונה, אבל מה שאנחנו שוכחים לפעמים הוא שלא כל החיסונים יעילים באותו האופן. ישנם חיסוני קורונה שנותנים הגנה גבוהה יותר, וכאלה שפחות. כעת מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בחן את כל החיסונים הקיימים נגד קורונה, ומצא מי היעיל ביותר. החוקרים גילו כי מחוסני פייזר נמצאים בסיכון הנמוך ב-85 אחוזים לחלות בקורונה בהשוואה למחוסנים של אסטרהזניקה וג'ונסון.
החוקרים, מבית הספר לרוקחות והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, השוו את יעילותם של תשעה חיסונים כנגד מחלת קורונה תסמינית ומחלה קשה בקרב האוכלוסייה בוגרת. במחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports מקבוצת Nature, השוו החוקרים בין יעילות חיסונים חדשים כנגד הקורונה, בהתבסס על תוצאות של מחקרים קליניים שנערכו על כל חיסון בנפרד.
שיטת האנליזה בה השתמשו מכונה network meta-analysis (NMA) - שיטה המאפשרת לחבר ולהשוות תוצאות ממחקרים שונים, גם כאשר באף אחד מהמחקרים לא נעשתה בדיקת יעילות ישירה של חיסון אחד לעומת חיסון אחר. השימוש בניתוח הנתונים מאפשר להעריך יעילות יחסית בין כל צמד חיסונים ואף לדרגם מבחינת ההסתברות להיות חיסון היעיל ביותר.
החיסונים שנכללו במחקר הם: שני חיסוני mRNA - של חברת פייזר וחברת מודרנה; שני חיסונים המשתמשים בווירוס שונה (אדנווירוס) הנושא מקטע DNA של וירוס קורונה - חיסון של חברת אסטרהזניקה וחיסון ספוטניק; חיסון המשתמש באדנווירוס להעברת חלבון S של ווירוס קורונה של חברת ג'ונסון; חיסון המכיל חלבון S של וירוס קורונה של חברת Novavax; שלושה חיסונים המתבססים על טכנולוגיה "קלאסית" המכילים וירוס קורונה לא פעיל של חברת Sinopharm וחברת Sinovac.
אל תפספס
החוקרים דירגו את ההסתברות שחיסון מסויים יגן באופן טוב יותר בהשוואה לכל חיסונים האחרים, ואלה התוצאות שהתקבלו:
• פייזר - 95 אחוזים
• מודרנה - 84 אחוזים
• ספוטניק - 78 אחוזים
• Novavax - 70 אחוזים
• Sinovac - 57 אחוזים
• שני חיסוני Sinopharm - 43 ו-33 אחוזים
• ג'ונסון ואסטרהזניקה - 20 אחוזים
חיסוני mRNA יעילים יותר
על פי תוצאות המחקר, הנבדקים שחוסנו בחיסוני mRNA, של חברת פייזר ומודרנה, הם בעלי הסיכון היחסי הנמוך ביותר לחלות בקורונה תסמינית, בהשוואה לשאר מקבלי החיסונים שנבדקו בניתוח הנתונים. כאמור, למחוסנים של פייזר היה סיכון יחסי נמוך ב-85 אחוזים לחלות במחלה תסמינית בהשוואה למחוסנים של אסטרהזניקה וג'ונסון. נתון דומה (79 אחוזים) נצפה בקרב מחוסני מודרנה בהשוואה לאסטרהזניקה וג'ונסון. שני חיסוני mRNA דורגו כבעלי הסתברות הגבוהה ביותר למנוע מחלה תסמינית בקרב אוכלוסייה בוגרת בהשוואה לחיסונים אחרים.
בנוסף, נצפתה מגמה של יעילות גבוהה יותר של חיסוני mRNA במניעת מחלת קורונה קשה. החוקרים לא מצאו הבדל בין החיסונים השונים מבחינת יעילותם במניעת מחלה תסמינית בקרב אוכלוסייה מעל גיל 65.
תוצאות המחקר יכולות לתרום בקביעת מדיניות החיסונים בשילוב עם משתנים נוספים כגון זמינות החיסונים השונים, תופעות לוואי, עלויות, תנאי אחסון, שינוע ועוד. עם זאת, החוקרים מסייגים את התוצאות ומציינים ששיטת NMA מחברת תוצאות של מחקרים שונים, תוך הנחת יסוד שהמחקרים דומים ביניהם מבחינת תכנון, אוכלוסייה, כשבפועל ישנם תמיד הבדלים במידה זו או אחרת בין המחקרים.
הדבר בעל חשיבות רבה במיוחד בהקשר למחקרי קורונה, כאשר אנו עדים לגלי תחלואה משתנים מבחינת רמת תחלואה באוכלוסייה, מיקום גאוגרפי, וריאנטים שונים של הווירוס ועמידותן בפני החיסונים. כל משתנה עלול להשפיע על תוצאות של יעילות החיסון בכל מחקר בנפרד וכך להשפיע על יעילות היחסית.
את המחקר הובילו החוקרים ד"ר ויקטוריה רוטשילד, ד"ר ברוריה הירש-רקח, ד"ר יאן מיסקין, פרופ' מרדכי מושקט ופרופ' אילן מתוק.