שונה אבל דומה: איך עובד החיסון של אסטרהזניקה?

לפי תוצאות הניסוי שפורסמו היום נראה כי יעילות החיסון הבריטי נגד קורונה נמוכה יותר משל פייזר ומודרנה, ובכל זאת יש לו כמה יתרונות שהופכים אותו לבשורה אמיתית

מערכת וואלה! בריאות
בווידאו: החיסון לקורונה של אסטרהזניקה ואוקוספורד יעיל עד 90% (צילום: רויטרס)

המירוץ לחיסון: לאחר שמודרנה ופייזר הכריזו על תוצאות הביניים המוצלחות של החיסונים שלהן נגד קורונה, גם חברת התרופות הבריטית אסטרהזניקה מצטרפת לרשימה. החברה הודיעה מוקדם יותר היום (שני) כי החיסון לקורונה, שפיתחה בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד, יעיל בשיעור של עד 90 אחוזים במניעת הדבקה בנגיף הקורונה.

עוד בוואלה! NEWS

הנה כל מה שקרה השבוע במירוץ למציאת חיסון לקורונה

לכתבה המלאה

לפי התוצאות שפורסמו, המבוסס על 131 נדבקים שקיבלו את החיסון, היעילות המירבית של החיסון מגיעה אם ניתנת חצי מנה, ואז מנה מלאה בהפרש של חודש לפחות. אם ניתנות שתי מנות מלאות בהפרש של חודש לפחות, יעילות של החיסון עומדת על 62 אחוזים בלבד. היעילות הממוצעת של הניסוי הגיעה ל-70 אחוזים. לא היו מקרים חמורים של covid-19 בניסוי ואף אחד מהמשתתפים לא אושפז.

היתרון היחסי של אסטרהזניקה על המתחרים

התוצאות שפורסמו הן חדשות טובות לישראל משתי סיבות. ראשית, לפני שלושה ימים ישראל סיכמה עם החברה על רכישת עשר מיליון מנות מחיסוניה, ואם החיסון אכן יעיל, אלו חדשות מצוינות. שנית, מינון מופחת (חצי מנה) אומר שהחיסונים שרכשה ישראל יספיקו ליותר אנשים.

בנוסף, אף שהיעילות של החיסון של אסטרהזניקה נמוכה יותר משל פייזר ומודרנה, שכל אחד מהם מנע כ-95 אחוזים מהמקרים, לחיסון הבריטי יש יתרון יחסי בכל הנוגע להפצה. בעוד ששני החיסונים האחרים חייבים להיות מאוחסנים קפואים, ניתן לשמור את החיסון החדש בטמפרטורת מקרר, מה שיקל על ההובלה והאחסון שלו ברחבי העולם. החיסון הבריטי גם זול יותר, מה שיהפוך את הרכישה שלו במינונים גדולים לאפשרית יותר.

איך בדיוק עובד החיסון של חברת אסטרהזניקה?

בשונה ממודרנה ופייזר שמפתחים חיסונים המבוססים על טכנולוגיה חדשה יחסית שנקראת mRNA שמכילה את ה'הוראות הגנטיות' לייצור חלבונים, החיסון הבריטי עובד אחרת. "החיסון שחברת אסטרהזניקה פיתחה בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד עובד על עקרון שונה במקצת מזה של מודרנה ופייזר, אבל בכל זאת דומה", מסביר ד"ר ארז גרטי, אימנולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי, "בחיסון השתמשו בנגיף שלא גורם למחלה בבני אדם, והכניסו לתוכו את הוראות ההפעלה לייצור אחד מהחלבונים של נגיף הקורונה. הנגיף הזה מדביק את התאים שלנו, מזריק לתוכם את הוראות ההפעלה הללו, וגורם להם לייצר את אותו חלבון. תאי מערכת החיסון מזהים את החלבון הזר, לומדים להכיר אותו וכך אם יפגשו בעתיד את נגיף קורונה האמיתי ידעו לעצור אותו לפני שיגרום למחלה".

זול יותר, נגיש יותר. מבחנה עם חיסון של חברת אסטרהזניקה (צילום: רויטרס)

גם ד"ר גרטי מציין את היתרונות היחסיים של החיסון הבריטי. "ההבדלים העיקריים בין החיסון של אסטרהזניקה לחיסונים של מודרנה ופייזר הם שהוא הרבה פחות רגיש לחום, ניתן לאחסן אותו בקירור רגיל, ושהוא מיוצר בטכנולוגיה שאמנם חדשה יחסית, אך כבר אושרה בעבר ולכן אי הוודאות לגביו קטנה יותר", הוא מציין. עם זאת, "לרוע המזל, על פי התוצאות הראשוניות נראה שיתכן ויעילות החיסון נמוכה יותר, אם כי עדיין הרבה מעל הרף שקבע ה-FDA".

(צילום: אתר רשמי, -)

מה השלב הבא?

אסטרהזניקה הצהירה שהיא ערוכה להתחיל לחסן כבר בחודש הבא, אך היא תצטרך לקבל לפני כן אישור חירום מרשויות הבריאות. חשוב לציין כי בדומה לפרסומים של מודרנה ופייזר, גם כאן מדובר בתוצאות ראשוניות בלבד, ויש צורך לצבור מידע נוסף על החיסון, היעילות ארוכת הטווח שלו וגם הדרך הנכונה ביותר להשתמש בו. כאמור, באסטרהזניקה בדקו שתי אפשרויות של מתן החיסון, ומצאו כי אחת מהן עבדה יותר טוב (מתן של חצי מנה וכעבור חודש מנה שלמה), וכעת צריך לצבור עוד נתונים בנושא.

"אלו תוצאות ביניים ונצטרך לחכות בסבלנות לנתונים הסופיים לפני שאפשר יהיה להעריך את יעילות החיסון ובטיחותו", מבהיר ד"ר גרטי, ומוסיף כי "הטכנולוגיה עליה החיסון מבוסס אושרה בעבר לשימוש בבני אדם, כך שהסיכוי להפתעות נמוך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully