וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מגיפת האלימות בבתי הספר מחמירה. איך מתמודדים איתה?

אלינה גורליק ועדי וינשטוק

עודכן לאחרונה: 26.11.2021 / 7:46

כל כמה ימים עולה לכותרות סיפור מחריד על ילד שעבר אירוע אלים בבית הספר, וכבר אין ספק שמשהו לא טוב קורה לילדים שלנו במציאות הנוכחית. אז איך מזהים ועוזרים לילד שסובל מבריונות - ומה עושים אם הילד שלנו הוא התוקף?

בתקופה האחרונה נדמה שבתי הספר הפכו לזירות קרב. אלימות של תלמידים אחד כלפי השני, לעיתים אף נגד המורים, חרמות ועוד שלל תופעות שהיו גם בעבר אך דומה שהועצמו אחרי תקופת הקורונה. מה אנחנו, ההורים, צריכים לעשות אם גילינו שילד שלנו נפגע, או יזם את מעשה הבריונות?

נתוני המחקרים מלחיצים. 40 אחוזים מהילדים חוו על בשרם אלימות ובריונות בבית הספר. במחקרים גם נמצא כי לבריונות יש השפעות מזיקות וארוכות טווח. ילדים שחוו בריונות נוטים לחוסר ביטחון עצמי, רמות ריכוז נמוכות, סירוב להשתתף בפעילויות חברתיות, סטרס, נטייה למחלות ואפילו הפרעות נפשיות.

בריונות היא הפעלת אלימות שחוזרת על עצמה והיא תופעה שכיחה ביותר בתוך בית הספר ומחוצה לו. כדי לדעת האם ילדכם חשוף לבריונות בבית הספר, ישנם מספר סימני אזהרה ברורים:

עוד בוואלה

מה גורם לילד שלי להתנהג בבריונות - ואיך אפשר לעצור את זה?

לכתבה המלאה
  • הילד חוזר הביתה עם חבלות, חתכים או שריטות לא מוסברות
  • חלק מהציוד או הבגדים של הילד חסר או פגום
  • הילד חוזר הביתה רעב
  • הילד לא רוצה ללכת לבית הספר וממציא תירוצים כדי להישאר בבית
  • הילד לא רוצה ללכת לבית הספר
  • הידרדרות לימודית או חוסר קשב בעת עשיית שיעורי בית
  • סיוטים חוזרים בלילות
  • הילד בוכה ללא סיבה, נראה מדוכא ולא מאושר
  • הילד מפגין כעס או אגרסיביות לא טיפוסית
  • הילד חווה שינויים במצבי רוח
  • הילד חווה חרדה
  • הילד נסגר בתור עולמו או שיש החמרה בתסמינים של התנהגויות חזרתיות
  • גמגום
  • שינויים בהרגלי אכילה או שינה

ומה עושים במקרה שהילד מציג את הסימנים האלה ויש חשש אמיתי שהוא סובל מבריונות? אספנו עבורכם חמישה טיפים חשובים מאוד להתמודדות עם בריונות בבית הספר, אם אתם יודעים שילדכם חשוף לכך, מותקף או אם זיהיתם סימן אזהרה אחד או יותר מהרשימה למעלה.

1. נסו לדובב את הילד
דברו עם ילדכם ונסו להבין האם קרה משהו בבית הספר שגרם לו להיות עצוב, והאם יש מישהו מסוים בבית הספר שגורם לו להרגיש עצב. אם לילדכם יכולות דיבור מוגבלות, אתם יכולים לבקש ממנו לצייר את מה שמפריע לו או להראות לו תמונות של סיטואציות ולראות על מה הוא מצביע.

2. פנו לצוות החינוכי של בית הספר
שתפו את הצוות החינוכי בחשש שלכם כי ילדכם סובל מבריונות בבית הספר. הסבירו לצוות כיצד הדבר בא לידי ביטוי בבית ואך ילדכם נפגע מהסיטואציה. בקשו מהם לשים לב לילדכם ולילדים שמקיפים אותו, כאשר יש לשים דגש מיוחד על זמני ההפסקה (בהם סביר יותר להניח כי הדבר מתרחש).

ילד עצוב במסדרון בית הספר. ShutterStock
תמיד תמיד - ערבו את המורים. ילד עצוב בבית הספר/ShutterStock

בנוסף, בדקו עם הצוות האם קיימות אסטרטגיות לצמצום תופעות בריונות בבית הספר: האם יש אזורים שנמצאים תחת השגחת הצוות, בהם ילדכם יכול לאכול או לשחק ללא מפריע? האם משוחחים על הנושא בבית הספר ומסבירים לילדים שיש צורת התנהגות כלפי אחרים? האם יש איש צוות שניתן לגשת אליו כאשר הילד מאוים? האם יש אפשרות לעבוד בשיתוף פעולה עם ילדי הכיתה בכדי ליצור עבורו קבוצת שווים בה יהיה מוגן יותר?

נסו לחשוב ביחד עם הצוות החינוכי על פתרונות פרטניים וכלליים. לאחר שיחה עם בית הספר חזרו אליהם כדי לבדוק שאכן משהו נעשה. תתקשרו ובדקו שוב ושוב שיש שינוי.

3. חזקו את ביטחונו העצמי של הילד
חשוב מאוד לעבוד עם הילד על ביטחונו העצמי שלו בסביבתו הבטוחה, בבית. צרו ספר הישגים עבור ילדכם עם תמונות, עבודות, פרסים, מבחנים וכדומה, בו אתם יכולים להזכיר לו את ההישגים האישיים שלו. שימו לב כי חשוב שאלו יהיו הישגים ספציפיים ולא כלליים. כדאי גם לצפות עם הילד בסרטים או לקרוא ספרים על אנשים מפורסמים שגם הם חוו קשיים בילדות.

מומלץ מאוד להפגיש את ילדכם עם ילדים אחרים ולחשוף אותו לפעילות חברתית מבוקרת מחוץ לשעות בית הספר.

ילדה עצובה וחבורת בנות שצוחקת עליה. ShutterStock
לפעמים אפשר להציע לילדים פתרונות באמצעות משחק תפקידים. ילדה שחווה בריונות בבית הספר/ShutterStock

4. עזרו לילדכם לפרש סיטואציות חברתיות
שחקו בבית עם הילד משחק תפקידים על הסיטואציות בהם נתקל בבית הספר. משחק תפקידים יכול לעזור לו לפרש סיטואציות חברתיות בצורה טובה יותר. אתם יכולים להדגים לילדכם מה מקובל ולא מקובל בהתנהגויות שהם חווים בבית הספר, ולהציע להם פתרונות שהם יכולים להשתמש בהם במידת הצורך.

ומה אם הילד שלנו מתנהג בבריונות כלפי האחר?

ראשית, חשוב לנסות ולהבין מה הסיבה להתנהגות האלימה. האם זה עם ילדים שהם חברים שלו, האם זה עם ילדים "חלשים" בכיתה? אם מדובר בילדים שהם חברים שלו בדרך כלל, כנראה ההווי החברתי שם הפך להיות שיח אלים. הם צוחקים אחד על השני, יורדים אחד על השני ובכללי ה"צחוקים" וה"כפכופים" הפכו להיות התקשורת החברתית ביניהם. במצב כזה חשוב לעבוד עם הילדים האלה בקבוצה, לנסות ללמד אותם שאפשר אחרת. יש דרך אחרת להיות חברים, לשחק, לצחוק - לא צריך לעשות את זה על חשבון החברים.

אם מדובר בילד "חלש"- רצוי להחיל לדבר על מנהיגות חיובית. מה זה מנהיג? מה זה מנהיג חיובי/שלילי? ומה אני רוצה להיות? להראות סרטונים ודוגמאות ולהתחיל לדבר בבית על המושג "מנהיג חיובי".

אישה מנסה להרגיע ילדה כועסת שיושבת לידה. ShutterStock
אתם חייבים לדבר על זה. אמא וילדה/ShutterStock

במקביל, חשוב לתת דוגמא אישית. אנחנו ההורים חייבים לתת דוגמא אישית לילדים שלנו על כבוד לזולת, עזרה לאחר, סיוע וקבלת השונה. תוכלו ליזום סיטואציות בהם אתם מראים להם סבלנות וסובלנות כלפי האחר. אם אתם רואים ילד/מבוגר שזקוק לעזרה, תראו לילד שאתם לא אדישים לסיטואציה, אתם עוזרים לאחר. שזה לא בסדר לצחוק/לרדות/ להתעלם מהחלשים.

תנו לילדים תגובה משמעותית ברורה עבור מצבים בהם היו חלק מאלימות פיסית או מילולית כלפי האחר - הילדים צריכים לדעת שאלימות אינה מקובלת עליכם, ואם יהיו אלימים או ישתפו פעולה עם ילדים אלימים תהיה לכך תגובה לא נעימה בבית. ובמקביל - חזקו את ההתנהגויות החיוביות - אם אתם רואים שילדכם מגיב באמפתיה, משתף בחוויה או במשחק, חבר טוב ואדיב וסבלני כלפי האחר, מנהיג חיובי- חזקו את הילד. אמרו לו בצורה ברורה ומפורטת "ראיתי שהזמנת את רועי לשחק כשהיה לבד, וואו אתה מדהים" כמובן לא לשכוח חיבוק ונשיקה.

אלינה גורליק ועדי וינשטוק הן מייסדות ומטפלות לפי מודל גפן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully