בערים האלה בישראל זיהום האוויר גרם ליותר אנשים לחלות בקורונה

    במחקר חדש אספו חוקרים ישראלים נתוני זיהום אוויר ונתונים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים על 279 ישובים בישראל ובדקו כיצד הושפעה בהם התחלואה בקורונה בגלים הקודמים של המגיפה. התוצאות מעוררות דאגה

    עומר ירושלמי, זווית
    הקשר המדאיג בין זיהום האוויר בישראל לקורונה (זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)

    כבר חשבנו שמגפת הקורונה מאחורינו, והנה היא חזרה. מהנתונים שהצטברו בשבועות האחרונים ושמראים זינוק תלול במספרי הנדבקים והחולים הקשים, נראה שאנחנו בתחילתו של גל נוסף של המחלה - הגל הרביעי. בשונה מהגלים הקודמים, היום אנחנו מצוידים בחיסונים ובבסיס ידע גדול של מחקרים על נגיף הקורונה, המחלה והשפעותיה על בני האדם.

    כעת, מחקר ישראלי חדש שופך אור על זווית נוספת הנוגעת לשלושת גלי התחלואה בקורונה בישראל (מרץ 2020 - פברואר 2021). השורה התחתונה בהחלט מדאיגה: בערים בהן שורר באופן כרוני זיהום אוויר גבוה יותר ובאוכלוסייה בעלת דירוג סוציואקונומי נמוך יותר נצפתה תחלואה גבוהה יותר במחלה.

    עוד בוואלה!

    זה מה שחשיפה לזיהום אוויר בילדות גורמת בבגרות

    לכתבה המלאה

    נכון לסוף יולי 2021 הקורונה גבתה באופן רשמי את חייהם של יותר מ-4.2 מיליון בני אדם בעולם. ניתן רק לשער עד כמה מצבנו היה גרוע יותר לולא הופעלו בזמן, ברוב העולם, אמצעים לבלימת התחלואה כגון ריחוק חברתי, בידוד וסגרים (כאשר לא היתה ברירה אחרת), ולולא היו מפותחים חיסונים יעילים בזמן כה קצר כנגד הנגיף שגורם למחלה. אולם, בעוד שחיסון לקורונה כבר קיים, הרי שבעולם מסתובב רוצח שקט שגורם מדי שנה לתמותה בטרם עת בהיקף דומה למספר קורבנות הקורונה הרשמי עד כה - 4.2 מיליון בני אדם - אך אינו זוכה לאותה תשומת לב ציבורית ולצערנו אין כנגדו חיסון - זיהום האוויר.

    באילו ערים הזיהום גרם לתחלואה גבוהה יותר? אנשים עם מסיכות בשוק הכרמל בת"א (צילום: פלאש 90, מרים אלסטר)

    תחלואה שהולכת יד ביד עם זיהום האוויר

    מתברר שמחלת הקורונה וזיהום האוויר הולכים יחדיו יד ביד. כבר בתחילת המגיפה עלו בישראל ובעולם השערות לפיהן קיים קשר בין חשיפה כרונית למזהמי אוויר, הידועה מזה שנים רבות כגורמת למחלות של דרכי הנשימה, מחלות לב, שבץ, סרטן ריאות, סוכרת מסוג 2, השמנת יתר, ואף נקשרה לתוצאי לידה שליליים (מחלות אשר חלקן מהוות גם גורמי סיכון לתחלואה קשה יותר ולתמותה מקורונה), לבין תחלואה ותמותה ממחלת הקורונה שפוגעת אף היא במערכת הנשימה. במחקר קודם שפורסם בכתב העת Enviormental Research, ד"ר זהר ברנט-יצחקי - חבר סגל בפקולטה להנדסה וחוקר במרכז לחקר המידע בבריאות ע"ש דרור (אמרי) אלוני במרכז האקדמי רופין וד"ר עדי לוי - המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה ולקיימות במכללה האקדמית אחוה, בדקו השערות אלו ברמה הגלובלית.

    במסגרת המחקר, ניתחו החוקרים את ערכי זיהום האוויר של שני מזהמי אוויר נפוצים: חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) בקוטר הקטן מ-2.5 מיקרון (אלפית המילימטר) שגודלם הזעיר מאפשר להם לחדור עמוק אל תוך הריאות ומשם אף אל זרם הדם ותחמוצות חנקן (NOx) גזים שנוצרים כתוצאה מתהליכי שריפה בטמפרטורות גבוהות המגרים את מערכת הנשימה וגורמים להתפתחות של דלקת סימפונות, אסטמה ופגיעה בתפקוד הריאות. במחקר שהתמקד ב-36 מדינות ה-OECD נמצא קשר בין רמות זיהום האוויר ששררו במדינות אלה בשנים הקודמות למגיפה (חשיפה כרונית) לבין רמות התחלואה והתמותה מקורונה באותן המדינות.

    במחקר החדש, שפורסם לאחרונה גם הוא בכתב העת Enviormental Research, ביקשו אותם החוקרים לבחון את השפעתה של חשיפה כרונית לחמישה מזהמי אוויר מרכזיים: חלקיקים נשימים בקוטר הקטן מ-10 ומ-2.5 מיקרון (PM10 ו- PM2.5), תחמוצות חנקן וגופרית ופחמן חד-חמצני (NOx, SO2 ו-CO) על רמות התחלואה בקורונה בערים וישובים בישראל. בנוסף, בחנו החוקרים כיצד השפיעו פרמטרים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים על רמות התחלואה.

    כבר בתחילת המגיפה חשדו בקשר בין זיהום לתחלואה. זיהום אוויר בגוש דן (צילום: מערכת וואלה! NEWS, ראובן קסטרו)

    "במחקר הנוכחי בחנו את שיאי התחלואה בשלושת גלי התחלואה שהתרחשו במרץ ובספטמבר 2020 ובינואר 2021, כמו גם בשיא התחלואה ביולי 2020 שקדם לגל השני", מסביר ד"ר ברנט-יצחקי. "בשונה מהמחקר הקודם שלנו, שהיה כללי יותר והתמקד ברמת המדינה, כלומר ב-36 מדינות ה-OECD, הפעם רצינו לבדוק את הנושא ברזולוציה גבוהה יותר ולבחון האם קיים קשר ברמת היישוב/עיר בישראל בין רמת החשיפה הכרונית למזהמי אוויר בין השנים 2016-19 לבין התחלואה בקורונה באותם יישובים. מדובר ברזולוציה של 279 ישובים וערים בישראל שעליהם אספנו נתונים. בנוסף בחנו את הקשר בין התחלואה בקורונה לגורמים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים שמאפיינים את אותם יישובים".

    לוי וברנט-יצחקי בדקו את רמות הזיהום בחמישה מזהמים אוויר שונים: תחמוצות חנקן (NOx) המגרות את דרכי הנשימה, יוצרות תגובה דלקתית ופוגעות בתפקוד הריאות; פחמן חד-חמצני (CO) המצמצם את יכולת נשיאת החמצן של תאי הדם האדומים; תחמוצות גופרתית (SO2) המגרות את דרכי הנשימה ויוצרות תגובה דלקתית ורגישות יתר לזיהומים; וכן חלקיקים נשימים הקטנים מ-10 ומ-2.5 מיקרון (PM2.5 ו-PM10), אלה חודרים את דרכי הנשימה העליונות עד לעומק הריאות, והקטנים מביניהם מסוגלים להגיע גם אל זרם הדם. מזהמים אלה (PM) נקשרו בעבר למגוון רחב מאוד של מחלות קרדיו-ווסקולריות ונשימתיות ואף הוכרו על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כמסרטן ודאי באדם. כל חמשת המזהמים הללו מגיעים לאוויר שאנו נושמים מדי יום בעיקר כתוצאה משריפת דלקי מאובנים בכלי תחבורה, בתחנות כוח ובתעשייה, אך גם באופן טבעי כתוצאה מסופות אבק (חלקיקים) ומשריפות יער (חלקיקים ותחמוצות).

    החוקרים בדקו את הקשר בין רמות החשיפה הכרונית למזהמים אלה בישובים השונים בישראל לרמת התחלואה ממחלת הקורונה במהלך שלושת גלי התחלואה הראשונים.

    אחוזים נמוכים יותר של תחלואה. חוף הים בראשון לציון, ינואר 2021 (צילום: ראובן קסטרו)

    "ראינו שבשני הגלים הראשונים יש קשר מובהק בין חשיפה כרונית למזהמי אוויר לבין תחלואה בקורונה", אומר ברנט-יצחקי. על פי המחקר, בערים בהם שורר זיהום אוויר גבוה, כמו תל-אביב, ראשון-לציון וירושלים, היתה יותר תחלואה במהלך שני הגלים הראשונים מאשר בערים שבהן זיהום האוויר היה נמוך יותר כגון העיר נהריה.

    מתן עדיפות לאוכלוסיות מוחלשות

    עם זאת, בגל השלישי, שהתאפיין בתחלואה הגבוהה ביותר עד כה ושהיתה מפושטת בכל חלקי הארץ, לא נמצא קשר בין רמות זיהום האוויר לרמות התחלואה. "בגל השלישי מצאנו קשר מובהק בין גורמים סוציו-אקונומיים לרמת התחלואה מקורונה", אומר ברנט-יצחקי. "בגל הזה היו בירושלים ובבאר-שבע אחוזים יותר גבוהים של תחלואה מאשר בתל-אביב או בראשון לציון".

    החוקרים בדקו כמה מדדים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים ביניהם: צפיפות, אחוז תמותת-תינוקות, אחוזי זכאות לבגרות, האשכול הסוציו-אקונומי אליו משויך כל ישוב וקצב גידול טבעי של הישובים השונים. נגיף הקורונה - שאמור להיות "עיוור" למצב הכלכלי-חברתי של מי שהוא מדביק - הוביל לתחלואה נרחבת יותר ביישובים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר. "בכל הגלים מצאנו קשר מסוים בין המצב הסוציו-אקונומי והדמוגרפי לבין רמת התחלואה", אומר ברנט-יצחקי. "כך, למשל, בגל הראשון והשני ככל שהצפיפות בערים היתה גדולה יותר כך גם היו רמות התחלואה בהן גבוהות יותר. אבל בעוד בשני הגלים הראשונים ראינו גם קשר לזיהום אוויר, בגל השלישי, שהגיע לשיאו באמצע ינואר השנה, רק המשתנים אשכול סוציו-אקונומי והגידול הטבעי באוכלוסיית היישוב נמצאו בקשר מובהק עם ההבדלים בתחלואה".

    חלקיקים נשימים מגבירים את הרגישות למחלות וייתכם שגם נושאים על גביהם את הנגיף ישר לתוך הריאות. שריפה באזור ירושלים (צילום: ניב אהרונסון)

    מגמות דומות נצפו גם במחקרים אחרים בעולם למשל בארה"ב ובבריטניה, שם אוכלוסיות מרקע סוציואקונומי נמוך (ובעיקר אפרו-אמריקאים, היספנים ואוכלוסיות מהגרים) היו פגיעות יותר לתחלואה בקורונה, בין השאר בשל בתי אב גדולים יחסית שהתגוררו בדירות קטנות וכן בשל מגורים משותפים של צעירים מבוגרים וקשישים באותן דירות. מאפייני בתי אב דומים קיימים בישראל במגזר החרדי, הערבי והבדואי שרבים מיישוביהם משתייכים לאשכולות סוציו-אקונומיים 1-3 (1 נמוך, 10 גבוה).

    מה קרה בגל השלישי?

    על פי החוקרים, יש כמה סיבות אפשריות לאובדן הקשר בין החשיפה הכרונית לזיהום האוויר לרמות התחלואה בגל השלישי. השערות כוללות את אפקט ההדבקה הנרחב שהתרחש בגל השלישי בכל הארץ ובדגש על בתי אב גדולים ובין דוריים במגזרים שמתגוררים בישובים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך, וכן בשל מבצע החיסונים שהחל בשליש האחרון של דצמבר 2020 ונתן הגנה מסוימת לקשישים וחולים במחלות רקע - מהאוכלוסיות הרגישות ביותר לזיהום האוויר - כנגד תחלואה במחלת הקורונה.

    עם זאת, בשל ראשוניות המידע ומורכבותו, לא ניתן בשלב זה לתת תשובה חד משמעית. בכל מקרה, לקראת הגלים הבאים של המחלה, לוי וברנט-יצחקי ממליצים לרשויות להיערך טוב יותר באמצעות מתן דגש לטיפול באוכלוסיות מוחלשות ובאוכלוסיות מישובים בדירוג סוציו-אקונומי נמוך בהן קיימים בתי אב גדולים או רב-דוריים המתגוררים ביחידות מגורים קטנות, בהן בידוד ביתי של חולים איננו אופציה אפשרית. מתן עדיפות לאותן אוכלוסיות לאפשרות פינוי לבידוד במלונית או במתחם טיפול מסודר אחר, תוכל להפחית את ההפצה של הנגיף בתוך הבתים ולצמצם את הפגיעה באוכלוסיות אלה.

    זיהום האוויר מגביר את רגישות הגוף לנגיפים וחיידקים

    אולם, מעבר לקשר שנמצא במחקר (במתאמים ובמודלים של רגרסיה ליניארית מרובת משתנים) שעדיין אינו סיבתי, כיצד בדיוק החשיפה לזיהום האוויר עלולה להשפיע על התחלואה בקורונה? "עד כה עדיין לא נמצא מנגנון וודאי, אך ידועים כיום למדע לפחות שלושה מנגנונים בהם זיהום אוויר פוגע בגוף ויכול להעלות את הסיכון לתחלואה בקורונה: זיהום האוויר פוגע בתפקוד תאי האפיתל הריסניים בדרכי הנשימה, תאים אלה מפרישים ריר ובאמצעות ריסים זעירים מסלקים מזהמים ומחוללי מחלות כמו וירוסים וחיידקים אל מחוץ למערכת הנשימה שלנו. ירידה במספרם או בתפקודם של אותם ריסים מקלה על גורמי מחלה לחדור אל הגוף. מנגנון נוסף קשור לעליה בתגובה הדלקתית במערכת הנשימה בשל החשיפה לזיהום האוויר, מה שעלול להביא לרגישות מוגברת של הגוף למחוללי מחלות. מנגנון שלישי אפשרי שהוצג לאחרונה מציע אפשרות בה הווירוס לוקח "טרמפ" על גבי מזהמי אוויר - חלקיקים נשימים (PM) אל עומק הריאות, מה שעשוי להקל עליו לתקוף את הגוף" מסביר לוי. "לכן, בני אדם שנחשפים לזיהום אוויר כרוני מועדים יותר לתחלואה - ובעיקר לתחלואה נשימתית כמו זו שנגרמת מנגיף הקורונה" מוסיף ברנט-יצחקי.

    לחוקרים יש המלצות להיערכות טובה יותר לגל התחלואה הבא. מתחסנים בתור לחיסון שלישי בפתח תקווה (צילום: ראובן קסטרו)

    עוד בטרם הקורונה פרצה לחיינו גבה זיהום האוויר את מחירו בישראל וגרם למותם בטרם עת של יותר מ-2,000 איש מדי שנה. עוד נמצא כי כל האוכלוסייה בישראל חשופה לריכוזים של PM2.5 ו-PM10 החורגים מערכי היעד של חוק אוויר נקי.

    "יש לנו כיום הזדמנות פז לנקוט בצעדים שיבטיחו רווח משולש ואפילו מרובע לציבור הישראלי: צמצום דרמטי בשריפת דלקי מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי) ומעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות ולתחבורה חשמלית יובילו לצמצום בזיהום האוויר אליו חשופה האוכלוסייה בישראל אך גם יתרמו למאבק הגלובלי להאטת קצב שינוי האקלים. השקעה משמעותית כיום באוכלוסיות מוחלשות בישראל טומנת בחובה פוטנציאל לשיפור משמעותי בבריאותן ורווחתן תוך חיסכון עתידי בעלויות טיפול רפואי למדינה. בנוסף, הפחתת דרמטית בזיהום האוויר תוביל גם לירידה בתחלואת הלב, בתחלואה הנשימתית ובמחלות נוספות הנגרמות או מוחרפות כתוצאה מחשיפה לזיהום האוויר בימי השגרה, מה שיכול לחסוך משמעותית בחיי אדם ואף לחסוך למשק מיליארדי שקלים. כעת בעקבות תוצאות מחקרים רבים שנערכו לאחרונה בעולם והמחקרים שלנו, נראה כי להפחתת זיהום האוויר יש פוטנציאל להפחית גם את היקף התחלואה מנגיפים נשימתיים כמו נגיף הקורונה, בשל האפשרות לצמצם את היקף התחלואה בחלק מ"מחלות הרקע" ואת רגישות מערכת הנשימה שלנו למחוללי מחלות", מסכם לוי.

    הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully