חוקרים גילו מה קורה בגופם של חולי סרטן רגע לפני הגרורות

    מחקר של אוניברסיטת תל אביב הצליח לזהות שינויים ברקמת הריאות שמעידים על הכנה לקליטה של תאי סרטן השד והיווצרות גרורות. הגילוי עשוי לסייע בפיתוח טיפול מונע שיציל את חייהם של מיליוני חולי וחולות סרטן בעולם

    • סרטן
    • סרטן השד
    מערכת וואלה! בריאות

    מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב גילה שינויים ברקמה בריאות המעידים על הכנה לקליטת גרורות סרטניות. לממצאים אלה יש חשיבות רבה מכיוון שהם עשויים לאפשר אבחון וטיפול מניעתי טרם הופעת הגרורות הקטלניות. המשמעות היא גילוי מוקדם יותר של גרורות שעשוי להציל חיים עבור חולות וחולים.

    עוד בוואלה!

    חומר מסרטן נמצא בקרם הגנה: זה מה שאתם צריכים לדעת

    לכתבה המלאה

    החוקרים הסבירו כי בסוגי סרטן רבים, ביניהם סרטן השד, החולים אינם בהכרח מתים מהגידול הראשוני. הגורם הקטלני, בסופו של דבר, הוא הגרורות, שמגיעות לאיברים חיוניים ומשגשגות שם. גם אצל חולה שעברה את כל הטיפולים המוצעים, כולל ניתוח להסרת הגידול הראשוני, ולאחריו טיפולי כימותרפיה והקרנות שנועדו לחסל את שאריותיו, עלולות להופיע גרורות כעבור מספר שנים. בשיטות המעקב הנהוגות היום מאותרות הגרורות רק כשהן כבר גדולות למדי - כשהמחלה בשלב מתקדם, ולרפואה אין פתרונות יעילים.

    מסיבה זו חוקרת פרופ' נטע ארז, ראש המחלקה לפתולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, את 'הקופסה השחורה' - אותו פרק זמן שבין ההחלמה לכאורה לבין הופעת הגרורות, במטרה להבין את התהליך הגרורתי ולזהותו כבר בשלבים ראשוניים. מחקריה של ארז ועמיתיה בשנים האחרונות העלו כי רקמות היעד באיברים אליהן מתעתדות הגרורות להגיע 'מכינות את השטח' לקליטתן ומייצרות עבורן סביבה ידידותית זמן רב לפני הופעת הגרורות עצמן.

    רוב החולים מתים מהתפשטות הגרורות, ולא מהגידול הראשוני. צילום ריאות (צילום: ShutterStock)

    "במחקר שלנו הצלחנו לאפיין תהליכים שמתרחשים ברקמות בריאות לכאורה כהכנה לקליטתן של גרורות סרטניות. אנחנו מאמינים שבעתיד יוכלו הממצאים שלנו לסייע בזיהוי התהליך הגרורתי עוד לפני שהגרורות עצמן מגיעות ומשתרשות באיבר היעד, במטרה להעניק טיפול מניעתי. טיפול כזה, שימנע את התפתחות הגרורות, עשוי להציל את חייהם של מיליוני בני אדם בכל העולם", אמרה פרופ' ארז.

    השינויים שנמצאו במחקר זוהו באזור המכונה 'המיקרו-סביבה' של הגידול, וספציפית בתאי רקמת חיבור המכונים פיברובלסטים. לטענת החוקרים, שינויים אלה ברקמות הם סימן מקדים להתפתחות אפשרית של תאי סרטן - גרורות. לדבריהם, הבנת התהליך הגרורתי ואבחונו בשלב כה מוקדם עשויים להוביל לטיפול מניעתי מציל חיים.

    הסרטן מייצר לעצמו 'סביבה תומכת'

    במחקר הנוכחי חיפשו החוקרים סימנים לשינויים ברקמות, שעשויים לשמש בעתיד לזיהוי התהליך כבר בתחילתו. החוקרים התמקדו בתאי רקמת חיבור (תאי סיב) המכונים פיברובלסטים ומצויים בין היתר בריאות. "במצב תקין יש לפיברובלסטים תפקיד מרכזי בריפוי פצעים ונזקים לרקמות, אך מחקרים מהעת האחרונה העלו כי הסרטן מצליח לגייס אותם ולגרום להם לייצר עבורו סביבה תומכת", אמרה פרופ' ארז. במסגרת המחקר הנוכחי ביצענו ריצוף של כל הגנים המתבטאים (ריצוף טרנסקריפטומי) בתאי פיברובלסטים שנלקחו מריאות של עכברים במודל לסרטן השד".

    הבנת התהליך הגרורתי ואבחונו בשלב מוקדם עשויים להוביל לטיפול מניעתי מציל חיים. פרופ' נטע ארז (צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב)

    החוקרים השוו בין תוצאות הריצוף בתאים שנדגמו מריאות בריאות, מריאות עם מיקרו-גרורות (גרורות זעירות שלא ניתן לזהותן בבדיקות קליניות מקובלות), ומריאות עם גרורות גדולות, במצב של מחלה מתקדמת. על פי השינויים שזוהו משלב לשלב, הצליחו החוקרים לאפיין לראשונה את התהליך המתחולל במיקרו-סביבה של הגרורות הסרטניות, כבר בשלבים המוקדמים של הכנת השטח לקליטתן.

    בנוסף, הם זיהו באופן ספציפי את החלבונים שמניעים את תהליכי 'החיווט מחדש' בפיברובלסטים, וגילו שאחד החלבונים המרכזיים בתהליך הוא Myc - המוכר כגורם מניע בהאצת ההתחלקות של תאים סרטניים. כעת מתברר שלחלבון זה יש גם תפקיד חשוב בשינוי שחל בפיברובלסטים לקראת קליטת הגרורות.

    המחקר נערך בהובלת פרופ' ארז, ולצדה צוות החוקרים במעבדה שלה, ד"ר אופיר שני וד"ר יעל רז, וכן חוקרים נוספים מאוניברסיטת תל אביב, מהמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מהמרכז הרפואי שיבא וממכון וייצמן. המאמר פורסם בכתב העת eLife.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully