כשל אמפתי: זה נשמע נורא, אבל הילדים שלכם חייבים לחוות את זה

המקומות שבהם אתם לא נענים מיד לצרכים של הילדים שלכם ונותנים להם להתמודד עם החיים הם בדיוק המקומות שבהם מתעצבת האישיות שלהם. אמא הליקופטר משתפת בטיפים שעזרו לה לשחרר

שרון רנדליך

כאמא לשלושה ילדים, הורות הליקופטר היא מונח שקרוב מאוד לליבי. במשך השנים הרגשתי את הצורך בכל רגע נתון לדאוג לילדי, לראות שהכל בסדר, להתערב כשצריך, לנסות ולייצר עבורם חיים ללא קשיים וקונפליקטים, כאלה שלא באמת קיימים.

כל האמירות על זה ש"ילדים צריכים להתמודד", ושזה "חלק מהדרך שלהם ללמוד כיצד להתמודד עם החיים בהמשך", לא ממש עבדו עלי. הבנתי את הרציונל, אבל מבחינה רגשית הצורך שלי להגן עליהם, באופן מפתיע, רק הלך וגדל עם השנים. ככל שהם גדלו והחיים נהיו מסובכים, גם הצורך שלי לנסות ולהציל אותם גדל. כנראה שזה נכון מה שאומרים: "ילדים קטנים, צרות קטנות. ילדים גדולים, צרות גדולות".

עוד בוואלה!

הורות רעילה: 4 דברים שאתם צריכים להפסיק לעשות לילדים שלכם

לכתבה המלאה
ככל שהילדים גדלו והחיים נהיו מסובכים, גם הצורך שלי לנסות ולהציל אותם גדל. איור של הורים מגוננים (צילום: ShutterStock)

ולשאלתכם: לא, זה לא בריא. לא להם ולא לנו. הם זקוקים לעצמאות שלהם, לחופש, לטעות בכוחות עצמם. וגם אנחנו צריכים לדעת לשחרר אותם, לא להפוך אותם לתלויים בנו ואותנו תלויים בהם. אני לא יכולה להגיד לכם שהיום אני אמא משחררת, ממש לא. אבל אני עובדת על זה, וזה לא פשוט לי בכלל.

אז למה באמת צריך לתת לילדים להתמודד עם החיים? - כי אנחנו לא נהיה שם תמיד, כי הם צריכים לדעת להכיל תסכול, כי חשוב שתהיה להם היכולת להתגבר על אכזבות ולהמשיך הלאה.

מהו כשל אמפתי?

הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט טבע במאה הקודמת את המונח אמפתיה. הוא דיבר עליו בהקשר של הקשר שבין התינוק לאם. האם צריכה להיות מסוגלת לקרוא את צרכיו הרגשיים של התינוק ולתת להם מענה. יחד עם המונח אמפתיה, יצר קוהוט את המונח המקביל והלא פחות חשוב, כשל אמפתי.

לאחר חודשי חייו הראשונים התינוק צריך לחוות גם כשלים אמפתיים, כלומר מצבים שבהם האם לא נענית באופן מיידי לצרכיו הרגשיים והפיזיים, והוא בהתאם לכך מפתח יכולת להכיל תסכול, כעס ואכזבה. בכל פעם שהתינוק או הילד בתחילת דרכו חווה כשל אמפתי, הוא חווה קפיצת התפתחות. קפיצת ההתפתחות היא בדיוק במקומות שבהם מתעצבת האישיות שלו. אישיות שלא "זורקת את עצמה על הרצפה" בכל פעם שהדברים לא מסתדרים.

לפעמים התפקיד שלנו זה להיכשל אמפתית מולם, כדי שהם ילמדו להסתדר. ילד ואמא (צילום: ShutterStock)

חלק מתפקידנו כהורים הוא לעתים להיכשל אמפתית מול ילדינו, כלומר לא להיענות לצרכים שלהם כאן ועכשיו ולתת להם לחוש לרגע שהם מסוגלים לבד. רק כך יתפתח אצל ילדנו חוסן נפשי.

איך עוברים מהורות הליקופטר להורות שמאפשרת צמיחה?

  • אל תהיו שם בכל רגע נתון עבור ילדכם. תאפשרו לעצמכם להיכשל "כשל אמפתי". וכשילדכם יביע תסכול על כך, אל תעסקו בלפתור לו את חווית התסכול. בדיוק ההפך, אמרו: "זה באמת מתסכל, אבל אתה מסוגל להתמודד עם זה".
  • סמכו על הילדים שלכם שהם מסוגלים ליותר ממה שנראה לכם. הם חזקים יותר, חכמים יותר, ואם נאפשר להם, הם יצליחו להתמודד עם מה שהחיים דורשים מהם.
  • יש הבדל בין לבדוק מה קורה עם הילד שלנו ולהתעניין בחייו, לבין לנהל אותם. תתעניינו בילדיכם, אבל השתדלו לא לתת להם פתרון לכל שאלה, להסביר להם מה נכון ומה לא בחייהם ולדבר בשמם עם חברים, מורים, הורים אחרים.
  • הילדים שלכם לא באמת צריכים להיות כל עולמכם - הם חלק גדול מהחיים שלכם, אבל גם לכם צריכים להיות חיים מלאים הכוללים תחושת הגשמה עצמית והתפתחות.
  • ואחרון חביב, (מאחת שנכשלת שוב ושוב בניסיון לשחרר) - שחררו, תנו להם לגדול, לצמוח, ללכת. רק כך הם יבנו לעצמם חיים פרודוקטיביים וטובים משל עצמם.

שרון רנדליך היא פסיכותרפיסטית, מאמנת משפחה ונוער בגומא גבים - מרכז אימון וגישור אישי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully