כמו כוויה כימית: השנה צריך להיזהר במיוחד ממדוזות

בימים האחרונים נפגעו לא מעט ישראלים מצריבת מדוזה. במיון דנה בתל אביב טופלו בתוך שלושה ימים 10 ילדים שנפגעו מצריבות מדוזות, שלושה מהם אף אושפזו. אף שזה נשמע כמו משהו שכיח שקורה בכל קיץ, השנה דיווחו בחדרי המיון על פגיעות מדוזה קשות מהרגיל. "הילדים הגיעו עם צריבות קשות מאוד שהפכו לכוויות כימיות", אמר פרופ' מיגל גלטשטיין, מנהל השירות הטוקסיקולוגי ורופא בכיר במיון ילדים בבית החולים דנה.

"אין סיבה לבהלה. המדוזות הגיעו, יש דיווחים על צריבות אבל מה שרואים עד כה הוא דליל והנחיל קטן יחסית. הוא אפילו קטן ומאוחר יותר מהרגיל", הרגיע האקולוג הימי ד"ר דור אדליסט מהחוג לביולוגיה ימית ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, מומחה לנושא המדוזות. "עכשיו אנחנו נכנסים לשבועיים האינטנסיביים ביותר", הוסיף. עוד ציין כי תמיד רצוי להיזהר ולהתגונן עם מסיכה על העיניים וביגוד ים הולם כשרואים מדוזות מתקרבות. אבל פרט לזה מדובר בקיץ ישראלי סטנדרטי. אנחנו מנטרים את הנחיל והוא עדיין לא ממש התקרב לחוף". אדליסט המליץ להתעדכן באפליקציית "מדוזות בע"מ", שייסד עם פרופ' דרור אנג'ל.

שלושה מהילדים שנפגעו ממדוזה אף נזקקו לאשפוז עם חשש לפגיעות פנימיות, לילד נוסף עלה החום בצורה ניכרת בתוך דקות בודדות, מה שהעיד על "הרס פנימי בכל הגוף". "הענקנו להם טיפול נגד חום, ודלקות בגוף ונתנו להם נוזלים ומשחות לכוויות. הם התאוששו ושוחררו לביתם", אמר פרופ' גלטשטיין והוסיף כי הוא ממליץ "לא להיכנס למים בתקופה זו בה הים שורץ מדוזות. זה מסוכן".

מדוזות הן חיות ג'לטיניות חסרות חוליות שחיות במים מלוחים. הן בנויות מפעמון מרכזי וזרועות שמתנתקות בקלות מגוף הפעמון. לאורך הזרועות פזורים נמטוציסטים שמהם מופרש רעל המיועד לציד דגים ורכיכות מהם ניזונות המדוזות, ולפעמים הם באים במגע עם בני אדם. הנמטוציסטים עלולים להמשיך להפריש רעלים גם כאשר המדוזה כבר מתה או שהזרוע התנתקה מהגוף.

לאחר מגע של הרעל הזה המופרש מזרועות המדוזה עם העור, הוא חודר לתוך הגוף ומגיע לזרם הדם. לכן, התגובה של הגוף עלולה להיות בצורת כוויה עורית מקומית או תגובה מערכתית של הגוף. התגובה לצריבת מדוזה יכולה להשתנות לפי סוג המדוזה, רגישות אינדיבידואלית של האדם הנצרב, זמן החשיפה, שטח העור שנחשף והטיפול שניתן מיד עם החשיפה.

בדרך כלל הצריבה תתבטא באודם על פני העור ונפיחות עורית, אך במקרים נדירים יותר היא תגרום לכאבים חמורים, תגובה מערכתית ואפילו מוות (למרות שהמדוזות באזורינו עדינות יותר, אז אפשר להירגע קצת). הטיפול הטוב ביותר, כמו בכל מחלה, הוא מניעה. פשוט תשתדלו להתאפק עוד קצת עד שהן ימשיכו ליעדן הבא.

יש לציין כי בכל שנה התגובות לצריבות מדוזה מחמירות. זה יכול להיות בגלל עלייה בכמות המדוזות, תגובות אלרגיות חמורות יותר, או שהצריבות באותה חומרה ואנחנו פשוט שומעים עליהן יותר מבעבר.

יש להסיר בעזרת מי מלח שאריות של הזרועות מעל העור הצרוב ולשטוף במשך כ-20 דקות את האזור עם מים חמים (חשוב לוודא שהם לא רותחים). חשוב מאוד לשטוף עם מים חמים ולא עם חומץ, קצף גילוח או שתן, כפי שהיו שהמליצו בעבר. אם אין בסביבה מים חמים, יש להניח קרח בתוך שקית יבשה על פני האזור הנגוע.

אם אתם סובלים מתסמינים חמורים יותר ממעט אודם על פני העור יש לפנות לחדר המיון בהקדם לקבלת טיפול רפואי. במקרים החריגים בהם יש תגובה קיצונית שמתבטאת בקוצר נשימה, נפיחות בשפתיים, צרידות, בחילות והקאות, התכווצויות שרירים או צריבה באזור העיניים והפה - יש להזעיק אמבולנס באופן מיידי.

השתתף בהכנת הידיעה: יואב איתיאל

ד"ר אלי יפה, סמנכ"ל קהילה במד"א סיפר כי "בעונה זאת נחילי מדוזה הגיעו לחופי ישראל, צריך לשים לב ולהיזהר בעת הכניסה למים - במיוחד לאנשים בעלי רגישות. ניתן להגיש את הצריבה בעור מיד במגע עם המים, ואם חשים צריבה חזקה וסימני אלרגיה כגון נפיחות חריגה, קשיי נשימה כיחלון או כאבים יש להזעיק אמבולנס".

בשבוע האחרון היו גם מקרים בהם נדרש פינוי מד"א להמשך טיפול רפואי בבית חולים. ביום חמישי האחרון נערה בת 18 פונתה מחוף המלכים בקרית צאנז בנתניה לבית החולים לניאדו בעיר, לאחר שנצרבה על ידי מדוזות. ביום שבת פונתה לבית החולים איכילוב חיילת כבת 19 מחוף פרישמן בתל אביב לאחר שנצרבה ממדוזה, ומחוף ארבע העונות בנתניה פינה צוות מד"א אשה בת 55 שנצרבה ע"י כמה מדוזות לבית החולים מאיר בכפר סבא.

"נבהלתי ממש. בחיים זה לא קרה לי קודם שנתקלתי במדוזה", סיפרה ר', חיילת בת 19 מירושלים. ר' בילתה בשבת עם חבר בחוף פרישמן בתל אביב. היא הוסיפה כי "ידעתי שיש דיבור על מדוזות אבל לא חשבתי שיתקפו אותי. קצת אחרי שנכנסתי לים פתאום באה אלי מדוזה בגב, נתנה לי ממש כאילו עקיצה גדולה, הרגשתי צריבה, מד"א פינו אותי לאיכילוב. הרגשתי שיתוק ביד ימין בערך שעה. החזיקו אותי שם שעתיים. עד עכשיו אני עוד קצת מרגישה את זה. ונתנו לי שם במיון זריקה ועד עכשיו יש לי צלקת גדולה. קיבלתי שני גימלים בבית החולים ואחר כך עוד שני גימלים במרפאת 'ביקור רופא' בעיר. נחה בבית. נראה לי שבזמן הקרוב אני לא אלך לים ואם אלך אז לא אכנס למים".