השעה ביום שבה התפקוד שלכם הוא כמו אחרי כמה צ'ייסרים

    מה היה קורה לו הייתם מנסים לעבוד בזמן שכרות? עבור לא מעט אנשים זה בערך מה שקורה להם בשעה מסויימת ביום העבודה. מה ההסבר לתופעה הזאת ואיך אפשר להתמודד איתה?

    מערכת וואלה! בריאות
    עייפות אמצע היום היא דבר אמיתי מאוד. אישה עייפה במשרד (צילום: ShutterStock)

    אתם מתחילים את היום שלכם מלאי מוטיבציה, חמושים בכוס קפה וברשימת משימות יומית שאפתנית. בשעות הבוקר אתם מתקתקים דברים ביעילות שיא, הסעיפים ברשימת המטלות נמחקים בקצב מרשים אבל אז פתאום סביב שעות הצהריים, בדרך כלל בין השעה שתיים לשלוש, פתאום הסוללה שלכם קצת נחלשת והיעילות שלכם צוללת.

    עייפות אמצע היום היא דבר מאוד אמיתי ומורגש. יש אפילו מומחים, כמו ראסל פוסטר שעומד בראש תחום מדעי המוח הצירקדיים (השעון הצירקדי הוא השעון הפנימי של הגוף שלנו) באוניברסיטת אוקספורד, שטוענים שלנסות לעבוד בזמן נפילת האנרגיה הזאת זה כמעט כמו לנסות לעבוד אחרי שהורדתם כמה צ'ייסרים של וויסקי (אבל אל תנסו את זה במשרד).

    עוד בוואלה!

    שעות עבודה ארוכות גורמות ל-745 אלף מקרי מוות בשנה

    לכתבה המלאה

    תחום המחקר של פוסטר מתמקד באופן שבו שעות היום משפיעות על התפקוד שלנו, וכשזה מגיע ליעילות וביצועים, לא כל שעה היא שעה טובה.

    ההבדל בביצועים שלכם בשעות השיא והשפל הוא כמו ההבדל בין פיכחות לשיכרות. איור של שחיקה בעבודה (צילום: ShutterStock)

    ההבדל באיכות הביצועים של אדם בשעות השיא שלו ובין ביצועיו בשעות השפל של היום שלו יכול להיות משמעותי כמו באותה מידה כמו רף השכרות החוקי. לרוב, נדרשים 2-4 משקאות אלכוהוליים בשעה כדי להביא את ריכוז האלכוהול בדם ל-0.08 אחוזים - הרף שממנו אדם נחשב שתוי מכדי לנהוג ברכב. בשעות השפל של היום שלכם - אלה שבהן אתם מרגישים שפתאום היכתה בכם עייפות פסיכית - אתם בעצם קרובים לאותה רמת (חוסר) תפקוד.

    בשעות השיא של היעילות שלכם כל הגוף מתגייס לעזרתכם - רמות ההורמונים ולחץ הדם עובדים לטובתכם, עולים ויורדים בתזמונים מושלמים על פי קצב תקתוק השעון הצירקדי שלכם במגוון של דפוסים.

    אצל רוב האנשים יש עלייה ברמת הורמון הסטרס קורטיזול בשעות הבוקר, וירידה הדרגתית שלו ככל שהיום מתקדם. לחץ הדם בדרך כלל מגיע לשיאו בשעות הצהריים המוקדמות ויורד בשעות אחר הצהריים והערב.

    רוצים לנצח את העייפות של שעות הצהריים? צאו החוצה. אישה הולכת (צילום: ShutterStock)

    את המשימות שדורשות קשב גבוה וריכוז רב, מומלץ לעשות בשעות שבהן גם הקורטיזול וגם לחץ הדם מגיעים לרמותיהם הגבוהות. ככל שהמדדים הללו יתחילו לרדת במהלך היום, סביר שתתחילו להרגיש ירידה גם בערנות שלכם. כשמוסיפים לזה את התנודות ברמות הסוכר בדם שמתרחשות לאחר אכילת ארוחת הצהריים, יש סבירות גבוהה שבשעות אחה"צ המוקדמות תרגישו עייפים ואפילו מטושטשים מעט.

    הצעד שיטען לכם את המצברים באמצע היום

    נפילת האנרגיה הזאת שקורית להרבה אנשים קצת אחרי ארוחת הצהריים שלהם לא חייבת לחרב את הפרודוקטיביות שלהם לשארית היום. אם תעשו הפסקה של ממש למנוחה בין השעות 14:00-15:00 אתם עוד יכולים להציל את מה שנשאר מיום העבודה שלכם.

    אבל כשאנחנו אומרות "הפסקה" אנחנו מתכוונות להפסקה של ממש - לכבות את המחשב, לקום מהכיסא ולזוז - עדיף החוצה. למעשה, אם תצליחו להתנתק גם מהטלפון שלכם לשעה, זה יהיה אפילו יותר אפקטיבי - בלי טכנולוגיה בכלל. פעילות פיזית וקצת חשיפה לאור שמש יכולות לעזור למלא מחדש את מצברי האנרגיה שלכם וההפוגה מהעבודה יגרמו לכם לחזור אליה בתחושה של רעננות מחודשת.

    אבל אם אין לכם אפשרות לקחת הפסקה כזאת, ואתם חייבים לנסות להדוף את עייפות אחר הצהריים, אתם יכולים גם לנסות משהו אחר: שנו את סוג העבודה שאתם עושים בשעות האלה. נסו להקדיש את השעות האלה לסיעור מוחות או למשימות עבודה שדורשות יותר חשיבה קריאייטיבית. דווקא בגלל שאלה שעות של שחיקה ועייפות אנשים נוטים להיות בהן פחות ביקורתיים כלפי עצמם והרעיונות שלהם, ולמשימות מהסוג הזה אלו תנאים טובים.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully