יעילות רעילה: מנסים להיות יעילים כל הזמן? אתם הורגים את עצמכם

עכשיו כששוק העבודה סוף סוף חוזר לעצמו והמשרדים מתחילים להתמלא שוב (וגם הכבישים והפקקים...) רבים מאיתנו מתקשים להיפרד מהיתרונות הלוגיסטיים שהעבודה מהבית הכניסה לחיינו. זה לא רק החיסכון בזמן על הכביש והאפשרות להישאר בבגדי בית כל בוקר, אלא גם האפשרות למקסם את הזמן שלכם - להפעיל את מכונת הכביסה בין פגישה לפגישה, לסדר קצת את הבית, להספיק לענות על עוד כמה מיילים, לעשות הזמנה מהירקן ועוד - אין לזה סוף.

אבל אם (כמונו) הגעתם למצב שבו אתם מרגישים צורך למקסם כל דקה מהזמן שלכם, כל הזמן - כנראה שגם אתם סובלים מ"יעילות רעילה" (toxic productivity). יעילות רעילה דומה במובנים מסויימים ל"וורקוהוליקים" של פעם (המכורים לעבודה), אלא שתחומי השפעתה רחבים יותר, והם חורגים מתחומי הקריירה אל כל תחומי החיים.

שנת הקורונה שאילצה את רוב העולם לעבור לעבודה מהבית תידלקה את ההפרעה הזאת, משום שהיא גרמה לכל תחומי האחריות שלנו בחיים להתמזג ולדלוף אלה לתוך אלה.

אבל רגע, מה רע בזה בעצם? - או! טוב ששאלתם. על פניו, נראה שמתיחת הזמן שעומד לרשותנו ביממה עד למקסימום והפקת המירב מכל רגע ממנו היא ניצול אופטימלי של החיים. ניצחון האדם על השיטה. לא ככה? לא. יעילות רעילה מביאה לידי ביטוי שאיפה לא בריאה שלנו להיות 100% יעילים, 100% מהזמן - בכל מחיר. ויש לזה מחיר, כמובן.

ליעילות רעילה אין באמת גבול או סוף. כשתסיימו משימה אחת (או עשר), תמיד יהיו עוד שתרצו להספיק לסמן עליהן וי. עבור מי שסובלים מהבעיה הזאת, גם יותר מדי זה אף פעם לא מספיק. אם אתם "יעילים רעילים", אתם תמיד תשפטו את עצמכם לפי מה שלא הספקתם לעשות באותו יום, במקום להעריך את מה שכן עשיתם.

יעילות רעילה היא לא בעיה חדשה, ויש מי שסבלו ממנה גם קודם, אבל שינויי אורח החיים שנכפו על ידי מגיפת הקורונה העולמית גרמה ליותר אנשים ליפול לדפוסים שלה, מסבירה הפסיכולוגית קתרין אסקר, בשיחה עם האתר HuffPost. לדבריה, עם פרוץ המגיפה רבות מהפעילויות היומיומיות של אנשים פשוט התפוגגו, אבל במקום ליהנות מיותר זמן פנוי - רובנו הטבענו את עצמנו בעבודה יותר מתמיד - למה?

הקורונה יצרה משבר עולמי וסביבה של אי ודאות וחרדות בריאותיות וכלכליות. עבור אלה מאיתנו שלא פוטרו או הוצאו לחל"ת - העבודה היתה עוגן. "יכולנו לנצל את הזמן שהתפנה לנו למנוחה, טעינת מצברים והשקעה בעצמנו, אבל רבים מאיתנו מילאו את שעות היום בעבודה ועוד עבודה כי זה נתן לנו תחושת ערך, מטרה ושליטה", היא אומרת.

הבעיה היא שקשה היה לעצור כשיום העבודה הסתיים, כי מה בעצם סימן את סיומו? היינו בבית כל היום, ולכן כל היום היה יום עבודה. בין לבין, לחלקנו היו גם ילדים להתעסק איתם, ארוחות לבשל, כביסות לקפל, עציצים להשקות, מגירות למיין, קירות לצבוע, נורות להחליף ו... אתם כבר מבינים לאן זה הולך. אין לזה סוף.

"כשהסביבה שלנו מציבה בפנינו גורמי לחץ ואיומים שעליהם אין לנו כל שליטה, יש לנו נטייה להתמקד בדברים קטנים שיש לנו שליטה עליהם - כמו לנקות את הבית, או להצטיין בפרוייקטים בעבודה. זה עוזר לנו לטשטש את הסטרס שמקורו במצב שאין לנו ודאות בו", מסבירה הפסיכולוגית אסקר.

אלא שהאובססיה להיות סופר-יעילים כל הזמן בסופו של דבר מובילה לשחיקה ולתוצאה הפוכה - יעילות פחותה. והיא גם גובה מחיר ממערכות היחסים בחייכם - החל מהזוגיות ועד לילדים. "סביר להניח שאחרי זמן מה תתחילו להרגיש סחוטים, הפתיל שלכם יתקצר. להיות לכודים במעגל קסמים של יעילות זה מתיש, והתפרצות על הקרובים אליכם היא תגובה טבעית", אומרת אסקר.

אם אתם מזהים בתיאור לעיל נורות אזהרה שמוכרות לכם מעצמכם: חווים הרבה רשות אשמה בקשר לעבודה, תחושה תמידית של "אני צריכ/ה לעשות יותר" וחשש מפני בזבוז זמן. אם אתם כל הזמן עייפים, תשושים וסחוטים, אפילו שהיום רק התחיל. שימו לב לאופן שבו אתם מנהלים את הרושם שלכם בעבודה - האם אתם עסוקים כל הזמן בלייצר מצג של כמה קשה אתם עובדים? - הצעד הראשון הוא כמובן להכיר בכך שיש לכם בעיה.

כשאתם מסיימים משימה או פרוייקט, במקום לשאול את עצמכם: 'מה אני צריכ/ה לעשות עכשיו?', קחו הפסקה, קודם כל. ואז, תשאלו את עצמכם/ן 'האם יש משהו נוסף שאני יכול/ה לעשות או ליצור עכשיו במינימום מאמץ?'.

תזכירו לעצמכם שרוב הסיכויים שלבוס שלכם ממש לא אכפת כמה זמן השקעתם בפרוייקט או במשימה. מעסיקים מסתכלים על עמידה ביעדים, לרוב. מעניין אותם אם סיפקתם את הסחורה, פחות משנה להם אם זה לקח לכם שעה או 3 שעות. הם רק רוצים שתעשו עבודה טובה.

יש לכם רשימת משימות? תוסיפו לה סעיף של self care. תדאגו לעצמכם ותקדישו זמן למנוחה והירגעות. זה יכול להיות צפייה בפרק של סדרת טראש עם שקית במבה ביד, או קפה עם חברה, אימון או כל דבר אחר שמרגיע אתכם ועושה לכם טוב.

אתם יכולים להיות מחוייבים לעבודה שלכם ולעשות עבודה מעולה ועדיין לייצר הפרדה בין התפקיד לזהות שלכם. כשאתם עובדים, היו מקצועיים, שירותיים, תעבדו קשה תפגינו את היכולות והכישורים שלכם, אבל שמרו על ניתוק רגשי.

בישראל, כמו בארה"ב, שעות העבודה הן ארוכות וישנו מיתוס תרבותי רווח ומוטמע היטב, לפיו צריך לעבוד כמה שיותר כדי להראות מחוייבות והישגיות בקריירה. המיתוס הזה משרת בעיקר מעסיקים ומקומות עבודה, והוא לא בריא או מועיל במיוחד לעובדים. היו כנים עם עצמכם: עד כמה אתם מאמינים במיתוס הזה? הזכירו לעצמכם אילו עוד דברים בחייכם חשובים לכם לא פחות מהעבודה, וכמה מהזמן שלכם נכון להקדיש לכל דבר.