אף אחד לא אוהב שמפריעים לו באמצע העבודה או כשהוא עסוק, ובמיוחד אם הוא באמצע משימה חשובה. אבל מה קורה מתחת לעור שלנו בזמן שגורמים שונים מפריעים לנו וקוטעים את הריכוז שלנו בעת שאנחנו בעבודה? את זה בדיוק ביקשו חוקרים משוויץ לבדוק והממצאים שלהם מאוד מעניינים, ולא בהכרח צפויים.
"הצעד הראשון במחקר שלנו היה להבין כיצד למדוד את ההשפעות של הפרעות ולחץ חברתי - שני הגורמים הנפוצים ביותר לסטרס במקום העבודה", אמרה ג'סמין קר, פסיכולוגית מהמכון הטכנולוגי בציריך ומי שהובילה את המחקר הזה.
לטובת המחקר, קר ועמיתיה גייסו 90 מתנדבים לניסוי במסגרתו מעבדת המחקר הפכה לחלל משרדי, עם שורות של שולחנות עבודה ומחשבים שדימו סביבת עבודה ממש כמו בחיים האמיתיים. המשתתפים התבקשו להעמיד פנים שהם עובדים בחברת ביטוח ולבצע כמיטב יכולתם מגוון של מטלות משרדיות, בהן: עיבוד דיגיטלי של סריקות, חישוב נתוני מכירות וקביעת פגישות.
בזמן שהם עסקו בביצוע המשימות הללו, שני שחקנים נכנסו לחדר תוך שהם מעמידים פנים שהם נציגים של מחלקת משאבי אנוש וגרמו למשתתפים להגיב לתרחישי עבודה נוספים. חלק מהמשתתפים (קבוצת הביקורת) התבקשו לשתף פעולה עם תרחיש אחד יחסית פשוט מול "משאבי אנוש". ואילו שאר המשתתפים (שחולקו לשתי קבוצות של תנאי לחץ) הוצבו בפני תרחישים שכללו לחץ פסיכו-חברתי, הם עברו ריאיון והערכה ולמעשה התבקשו לעבור מעין ריאיון עבודה לקידום בתפקיד. וכל זה תוך שהם עדיין צריכים לנסות לבצע את שאר המטלות שלהם במשרד.
בשתי הקבוצות של תנאי הלחץ, התבקשו המשתתפים להתכונן לריאיון עבודה ואז לעבור אחד, אבל למשתתפי קבוצת הלחץ הראשונה החוקרים הפריעו רק עם שאלונים פשוטים ונטילת דגימות רוק. ואילו למשתתפים מקבוצת הלחץ השנייה הפריעו ללא הרף עם סדרה של הודעות בצ'אט המשרדי שביקשו מהם להגיב באופן מיידי ולמסור מידע וסיכומים לגבי היבטים שונים בעבודתם.
לכל אורך הניסוי, החוקרים ניטרו את רמות הסטרס של המשתתפים בשלוש דרכים: בכל 15-20 דקות הם מילאו שאלונים לגבי התחושות שלהם, ניטלו מהם דגימות רוק וגם הדופק שלהם נוטר בצורה רציפה על ידי מכשיר ECG.
התוצאות הראו שביחס לקבוצת הביקורת, בשתי קבוצות הלחץ נצפתה עלייה בדופק ובדגימות הרוק של משתתפיהן נמדדו רמות גבוהות יותר של הורמון הלחץ קורטיזול. אולם היה גם הבדל ראוי לציון בין שתי קבוצות הלחץ - "למשתתפים בקבוצת הלחץ השנייה (אלה שבנוסף לכל גם הציקו להם בצ'אט) היו רמות קורטיזול גבוהות כמעט פי שניים מאלה של משתתפי קבוצת הלחץ הראשונה", סיפרה אחת החוקרות מארה נייגלין מהמכון הטכנולוגי בציריך.
התוצאות הללו לא מאוד מפתיעות בהתחשב בכל הניג'וסים שהמשתתפים האלה היו צריכים להתמודד איתם במסגרת הניסוי, אבל היה גם ממצא שבכל זאת הפתיע את החוקרים, והוא עלה דווקא מהשאלון שעליו ענו משתתפי קבוצת לחץ 2.
מפריע או עוזר?
"הממצא המעניין היה שהמשתתפים בקבוצה שספגה הפרעות וקטיעות של שטף העבודה אמנם היו בעלי רמות קורטיזול גבוהות יותר, אך בשאלונים הם דירגו את הסטרס שחוו כפחות מאיים מאשר משתתפי הקבוצה השנייה שחוו רק לחץ פסיכו-חברתי", כתבו החוקרים.
במילים אחרות, המשתתפים בקבוצה 2, שנדמה שעליהם החוקרים הכי הקשו בניסוי דווקא דיווחו בסיומו על תחושות חיוביות יותר וחשו פחות מאויימים ולחוצים מאשר המשתתפים בקבוצה 1. מדוע זה כך? לא ברור, אך החוקרים משערים שייתכן שרמות הקורטיזול הגבוהות יותר שהופרשו אצל חברי קבוצה 2 גרמו להם להגיב בצורה טובה יותר, הן רגשית והן קוגניטיבית, לסטרס שחוו.
עוד בוואלה!
"הסבר אחר עשוי להיות שהודעות הצ'אט שימשו כסוג של הסחת דעת מהלחץ לקראת ריאיון העבודה שהמשתתפים בניסוי היו אמורים לעבור", כתבו. כך שלמעשה החוקרים חושבים שייתכן שהפרעות והסחות דעת בזמן העבודה יכולות להיות בעלות השפעה חיובית, לפחות בהיבט של הפגת לחצים, משום שבכוחן להסיח את דעתם של עובדים מגורמים אחרים שלהם השפעה שלילית על מצב רוחם.