מתלבטים אם להשאיר את הילד שנה בגן? אתם חייבים לקרוא את זה

בעונה הזאת של השנה הורים רבים, במיוחד לילדים "קטנים" יחסית לבני השנתון שלהם, מתלבטים האם להשאיר את הילד עוד שנה בגן, או להעלות אותו לכיתה א' יחד עם בני השכבה שלו. פערי הגיל בקרב בני אותו שנתון יכולים להיות משמעותיים, במיוחד בגיל צעיר שבו גם הבדל של כמה חודשים יכול להיות משמעותי להתפתחות ולבשלות הרגשית.

כעת למערך השיקולים שנכנס לתוך הדילמה הזאת נכנס גם מחקר חדש שמגלה שלילדים הצעירים ביותר בכיתה יש סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים עם לקות למידה. על פי המחקר, לילידי דצמבר, שהם הקטנים ביותר בשנתון יש סיכוי כפול להיות מאובחנים עם לקות למידה מאשר ילידי ינואר.

המחקר נערך בפינלנד והוא כולל את נתוני מערכת החינוך לגבי ילדים שנולדו במדינה בין השנים 1996 ו-2002 - מדובר בכ-400 אלף ילדים, שכ-3,000 מהם אובחנו עד גיל 10 כבעלי לקות למידה כלשהי (קושי בקריאה, כתיבה או בחשבון).

"הכרנו גם קודם את ההשפעה שיש לגיל צעיר באופן יחסי על הביצועים בבית הספר, אך לא היו מחקרים קודמים שהתייחסו לקשר בין לקויות למידה מאובחנות ובין גיל היחסי של התלמידים וזו הסיבה שבחרנו להתמקד בהיבט הזה", אמרה ד"ר ביאנקה ארניוס מהמרכז לפסיכיאטריית ילדים באוניברסיטת טורקו בפינלנד.

במחקרי עבר, ילדים שנולדו בחודשים המאוחרים של השנה ובשל כך היו צעירים בכמה חודשים מבני השכבה שלהם שנולדו בתחילת השנה היו בעלי סיכון מוגבר לסבול מהפרעות פסיכיאטריות, הישגים נמוכים בלימודים ומבריונות.

רבים מהילדים שמאובחנים כלקויי למידה מאובחנים גם עם הפרעות קשב וריכוז. במחקר הנוכחי, הפרידו החוקרים בין ילדים שאובחנו עם שתי הלקויות (למידה וקשב וריכוז) ובין ילדים שאובחנו רק עם לקויות למידה ומצאו שהפרעות הקשב לא משפיעות על הקשר שבין חודש הלידה והסיכוי להפרעות למידה.

"הממצא הזה הפתיע אותנו. ילדים שמופנים לטיפול מתמחה בדרך כלל סובלים מבעיות מורכבות. לא ציפינו לגלות כזאת השפעה משמעותית של גילם היחסי של הילדים על הסיכוי לפתח לקות למידה, לאור מה שידענו ממחקרי העבר על הקשר בין גיל יחסי והפרעות קשב וריכוז", אמרה ד"ר ארניוס.

החוקרת הסבירה עוד כי האבחונים הפסיכולוגיים שמשמשים בתהליך האבחון של לקויות למידה נותנים יותר משקל לגילו היחסי של הילד, מאשר השיטות שמשמשות לאבחון הפרעות קשב וריכוז.

המחקר מדגיש שהורים, צוותים רפואיים ומורים צריכים להיות מודעים יותר להשפעה שיש לגיל היחסי של הילד, במיוחד בבואם להעריך את יכולות הלמידה שלו. "יש כאן סיכון גם לתת-אבחון וגם לאבחון יתר - הילדים הצעירים יותר מאובחנים בשיעורים כל כך גבוהים, שייתכן שזה גורם להתעלמות מקשיים של הילדים הבוגרים יותר בכיתה ועלול למנוע מהם את משאבי הסיוע שלהם הם זקוקים", אמרה ד"ר ארניוס. לדבריה, ייתכן שיש צורך לשנות את מדיניות ההפניה לאבחונים של לקויות למידה, כך שלגילו היחסי של הילד יהיה פחות משקל בהם.