לכולנו יצא להגיע לרופא המשפחה עם כאב גרון, שיעול וחום, ואז להישלח הביתה כלעומת שבאנו בטענה שזה ויראלי ואנטיביוטיקה לא תעזור. אבל האם חשבתם פעם למה בעצם אין תרופה לנגיפים? והאם אי פעם תימצא תרופה יעילה לקורונה?
אנטיביוטיקות הן תרופות ספציפיות מאוד שפועלות נגד חיידקים בלבד, ולא עובדות כלל על נגיפים. אחרי שנת הקורונה, כולנו הפנמנו שחיידקים הם לא וירוסים, וכי מטפלים בהם בדרך אחרת. למען האמת, עד התפרצות מגיפת האיידס בשנת 1982, כלל לא היו תרופות יעילות נגד נגיפים.
האפקטיביות של אנטיביוטיקות נעוצה בכך שהן נקשרות באופן ממוקד לחלבוני החיידק, ובולמות בכך את התרבותו. הבעיה בנגיפים היא שרוב החלבונים החיוניים הפועלים בתהליך השכפול שלהם הם חלבונים שלנו, של התאים שלנו, שנגיף "חטף" וגייס לטובתו. יוצא מזה שכל חומר שנקשר לחלבון "חטוף" כדי להפריע לו לתפקד, עלול לעכב גם תהליכים חיוניים לשגרת תפקוד גופנו. על כן, חומרים כאלה יהיו רעילים ופסולים כתרופות.
על מנת לפתח תרופה אנטי-ויראלית נגד נגיפים, יש לאתר חלבון נגיפי של ממש - חלבון חיוני והכרחי לשכפול הנגיף ושאינו חלבון אנושי המגויס על ידי הנגיף לטובתו. במקרה של HIV ואיידס למשל נמצאו שני חלבונים כאלה: חלבון הנגיף החיוני לשכפול הגנים של HIV, ואנזים שהכרחי לעיבוד חלבוני הנגיף הקרוי פרוטאז. חומרים המעכבים את שני החלבונים החיוניים האלה הם הרכיבים ב"קוקטייל" המפורסם שכל כך חשוב לטיפול באיידס.
ומה עם הקורונה? עם פרוץ המגיפה נסו מדענים לחפש תרופות קיימות מבין אלו המיועדות לנגיפים אחרים בתקווה שבמזל יימצאו כיעילים כנגד הקורונה. כך למשל, התרופה שפותחה נגד נגיף האבולה - רמדסיביר (REMDESIVIR) נוסתה, אך נמצאה כלא יעילה במיוחד נגד covid-19. לאחרונה חברת פייזר הודיעה שהיא התחילה במבחנים קליניים של תרופה חדשה שפיתחו נגד קורונה. הפעם מדובר בסיכויים אמיתיים לספק מזור למחלה זו.
עוד בוואלה!
חוקרי פייזר התבייתו על חלבון של הקורונה - הפרוטאז של הנגיף, בדומה לרכיב הקוקטייל נגד HIV שהוזכר קודם. מסתבר שלקורונה יש גנים המובילים ליצירה של כ-20 חלבונים נגיפיים חיוניים. על הספייק (דוקרן) לדוגמא, חלבון המעטפת של הנגיף, כבר דובר רבות, אך יש חלבונים נוספים שבלעדיהם הנגיף לא מסוגל להשתכפל.
חלבונים אלה לא נוצרים אחד אחד, אלא נבנים כשרשרת ארוכה מאד בה כל חלבון קשור לשכנו - ראש לזנב. על מנת להפעיל את החלבונים יש לחתוך ביניהם ועל ידי כך לשחרר כל חלבון וחלבון בנפרד. הפרוטאז של הקורונה הוא החלבון הייחודי לנגיף שיודע לאתר את מקום החיתוך המדויק בין החלבונים השונים בשרשרת, לשחררם ולהביא לתפקודם ולבסוף לשכפול נגיפים חדשים.
התרופה החדשה של פייזר הקרויה PF-07321332, מעכבת את הפרוטאז של הקורונה. הניסויים כבר הוכיחו שהתרופה יעילה בבדיקות מעבדה, וכעת, במסגרת מבחנים קליניים בבני אדם, שהחלו רק לאחרונה, בוחנים את הבטיחות שלה. רק לאחר השלב הזה ימשיכו למבחנים קליניים לבדיקת יעילות התרופה בטיפול ב-covid-19. הפעם בהחלט יש מקום לאופטימיות.
פרופ' ג'וני גרשוני הוא חוקר נגיפים וחיסונים, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב