פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אני רק שאלה: מה ההבדל בין וירוס לחיידק?

      מדור חדש הולך לחסוך לכם את החיפוש המיותר (והמלחיץ) בגוגל. ד"ר עידן גורן, המומחה שלנו, עונה לכם על כל השאלות. אלה שהתביישתם לשאול ואלה שפחות. והפעם, איך הרופא מחליט מתי נקבל אנטיביוטיקה?

      חיידקים (ShutterStock)
      איך מבדילים ביניהם? (אילוסטרציה: shutterstock)

      שאלה: "פעמים רבות פניתי לרופא המשפחה עם התקררות וכאבי גרון ורציתי טיפול באנטיביוטיקה, והוא הסביר לי שיש לי רק וירוס ושלא צריך אנטיביוטיקה. מה בעצם ההבדל בין וירוס לחיידק ומה ההבדל בטיפול?"

      תשובה: חיידקים הם יצורים זעירים שבנויים מתא אחד יחיד (בניגוד לגוף שלנו שבנוי ממליוני תאים). הם נמצאים באופן קבוע בגוף שלנו. מבחוץ אפשר למצוא אותם על גבי העור וגם בתוך הגוף - בפה, במערכת העיכול ובאברי הרבייה. למרות מה שרובנו חושבים, רוב החיידקים הם בכלל ידידותיים לגוף ואינם מהווים סכנה בתנאים נורמליים.

      מצד שני, חיידקים יוצרים נזק מקומי וגם יכולים לייצר רעלים שונים שמגבירים את הנזק שהם גורמים לגופנו. כאשר חיידק מזיק נכנס לגוף ואז נוצר זיהום חיידקי כמו למשל דלקת ריאות, דלקת גרון, דלקת אוזניים או דלקת בדרכי השתן.

      מטרה לפגיעה קלה יחסית

      בגלל שהחיידקים הם יצורים עצמאיים יש בהם איזורים קבועים ומוכרים ליצירת אנרגיה למשל או דופן תא. איזורים אלה מאפשרים לנו להפוך אותם למטרה לפגיעה על ידי טיפול תרופתי באנטיביוטיקה שמסייע לגוף להתגבר על הזיהום החיידקי. כאשר מדובר בדלקת גרון למשל ניתן לבצע משטח גרון שמסייע בזיהוי של חיידק הסטרפטוקוקוס. במקרה בו הבדיקה חוזרת חיובית, יש צורך במתן טיפול אנטיביוטי.

      נגיף מרס (רויטרס)
      פרזיטים. נגיף מרס (רויטרס)

      וירוסים או בשמם העברי נגיפים, הם שונים באופן מהותי מחיידקים, ואפילו קיים ויכוח האם הם יכולים מוגדרים כיצורים חיים בכלל.

      השתלטות עויינת על הגוף

      הווירוסים יכולים להתקיים באופן מלא רק כשהם חודרים לתוך גוף של בעל חיים, צמח או חיידק, בעוד שמחוץ לגוף חי הם מסוגלים לשרוד לרוב למשך פרקי זמן קצרים בלבד. באופן דומה, כדי לפעול ולהתרבות זקוקים נגיפים לגוף שייארח אותם והם משתמשים במשאבים שלו לצרכיהם. לא בכדי וירוסים במחשבים קרויים בשם זה, משום שבדומה לוירוסים בחיים גם כאן מדובר בהשתלטות עויינת של וירוס על מישהו אחר.

      מחלות מוכרות שנגרמות על ידי נגיפים כוללות שפעת, מחלת הנשיקה, HIV ואבולה. בניגוד לחיידקים, שבהם הטיפול כאמור הוא טיפול אנטיביוטי, לרוב הזיהומים הויראליים אין טיפול תרופתי שמכוון לחיסול הנגיף, וזאת בעיקר בשל האופי השונה של הפולש. יחד עם זאת, עבור מספר זיהומים נגיפיים קיימים טיפול אנטי-ויראליים שמסוגלים לפגוע בתהליכים שמתבצעים בתאים שנדבקו בווירוס ואחראים על שכפול הנגיף והדבקה של תאים בריאים בו. הדוגמאות המוכרות הן הטיפול בטמיפלו כנגד שפעת, טיפולים תרופתיים כנגד דלקת כבד נגיפית והטיפולים כנגד נגיף ה-HIV.

      אז איך מבדילים?
      האמצעים שעומדים בפני הרופא להבדיל בין זיהום חיידקי לנגיפי הם תרביות. לדוגמה, ניתן לקחת תרבית מהגרון באמצעות משטח גרון. אם התרבית מזהה חיידק, הרופא ישקול טיפול אנטיביוטי, בעוד שאם אין מדובר בזיהום חיידקי לרוב אין צורך בטיפול אנטיביוטי. כדאי לדעת, לעיתים זיהום נגיפי עלול להסתבך בהמשך לזיהום חיידקי, ואז מצריך שינוי אסטרטגיה ומתן אנטיביוטיקה.

      רוצים גם כן לשאול את ד"ר גורן שאלה? כיתבו לנו למייל או לעמוד הפייסבוק שלנו