יש מחלות ומצבים רפואיים שהחוקים בהם ברורים. רוב האנשים (אלה ההגונים לפחות) יודעים לא לבוא למשרד כשהם חולים בשפעת, לא לנשק מישהו כשיש להם הרפס ולא לקחת מחבר שלוק מים כשהם עם וירוס שלשולים והקאות. זה בסיסי. רובנו לא אוהבים להיות חולים, ואין לנו עניין להפיץ את החיידקים סביבנו.
הבעיה היא שלפעמים אנחנו כל כך חוששים להדביק אחרים, או מהמבטים הכועסים של אותם אחרים אם הם יחשבו שהם בסכנת הידבקות, שאנחנו גוזרים על עצמנו מעצר בית, גם כשאין לזה שום סיבה רפואית. אז אספנו שבעה מצבים רפואיים נפוצים שיותר מדי אנשים חושבים שהם מידבקים, אף שהם ממש לא.
עוד בנושא:
הקאות, תולעים ונזלת: אלה המחלות שילוו אותנו בקיץ הקרוב
אל תדביקו: כמה זמן צריך להישאר בבית אחרי וירוס?
6 סימנים לכך שאתם הולכים להיות חולים ממש בקרוב
לפני שנגיע לרשימה חשוב לנו להבהיר שזה שאתם לא מדבקים לא אומר שאתם חייבים לרוץ למשרד. הדרך הכי טובה להתמודד עם מחלות היא לישון טוב ולאכול וטוב, ובאופן כללי לתת לגוף שלכם את הזמן שהוא צריך כדי להתאושש.
1. שעורה בעין
שעורה היא זיהום חיידקי שנגרם בדרך כלל על ידי חיידק בשם סטפילוקוקוס. הזיהום מוביל לחסימה באחת מבלוטות השומן בעפעף, שגורמת לכך שהגוף לא יוכל להפריש ממנה את השומן שנאגר בתאים באזור זה. לצד הנפיחות, הכאבים והבליטה על העין, עלולים להופיע תסמינים נוספים כמו רגישות לאור ודמעות מרובות. בניגוד למה שאנשים חושבים, השעורה לא מדבקת והיא חולפת אחרי כמה ימים או שבועות גם אם לא מטפלים בה.
2. מחלת הלגיונרים
מחלת הליגיונרים היא סוג של דלקת בריאות, הנגרמת על ידי חיידק ממשפחת הליגיונלה. חיידק זה מצוי בעיקר במקורות מים, ומתרבה באופן מואץ במערכות מים עומדים בטמפרטורות שבין 25 ל-45 מעלות. התנאים שתורמים להתפתחות החיידק הם מים העומדים ללא תחלופה במשך זמן רב במערכת האספקה, טמפרטורת מים פושרת, משקעי חלודה ואבנית. תכנון נכון של מערכות מים ותחזוקה שוטפת של מתקני המים מונעים את התרבות החיידק.
3. פסוריאזיס
פסוריאזיס היא מחלה אוטו-אימונית שבה הגוף תוקף את עצמו. בגלל פעילות מוגברת של מערכת החיסון, תאי העור גדלים במהירות, ונערמים בצורת קשקשים על גבי העור. פסוריאזיס מתבטאת בצורות שונות, ובדרגות חומרה משתנות, שני שלישים מהחולים סובלים מצורתה הקלה של המחלה והשליש הנותר סובל ממחלה שחומרתה בינונית וקשה. אף שיש בישראל יותר מ-200 אלף חולי פסוריאזיס, הידע על המחלה עדיין לוקה בחסר. זו הסיבה שאנשים רובים טועים לחשוב שהיא מידבקת, דבר שעלול לגרום לעוגמת נפש קשה, בעיקר בקיץ כאשר העור חשוף.
4. דלקות בדרכי השתן
דלקת בדרכי השתן, ממנה סובלות או יסבלו כשליש מהנשים, היא זיהום שכיח שמתפשט מפתח הנרתיק, "עולה" דרך השלפוחית לצינורות השופכה ועלול להגיע גם עד לכליות. לעתים מקור הזיהום הוא בפי הטבעת, שבגלל קרבתו לפתח הנרתיק עלול להעביר זיהום וחיידקים, בעיקר מסוג אי-קולי. קיימים גם זיהומים על רקע פטרייתי או טפילי. דלקות בשתן בדרך כלל מלוות בתחושת צריבה בעת מתן שתן, כאב בבטן התחתונה, תכיפות במתן שתן ותחושת חוסר התרוקנות. למרות הדעה הרווחת, דלקות אלו אינן מדבקות, אם כי במקרים רבים החולה עלולה להדביק את עצמה שוב.
5. דלקות אוזניים
אי אפשר להידבק בדלקות אוזניים - הן לא עוברת מאדם לאדם ואם לא סובלים מכאבים אין סיבה להישאר בגללן בבית. הסיבה העיקרית להיווצרות דלקות באוזניים היא הצטברות של נוזלים באוזן התיכונה והפנימית, ולכן הן נפוצות ביותר בעונת הרחצה. יש גם דלקות אוזניים שהן תוצאה של מחלה אחרת, לדוגמה בעקבות וירוס התקררות. במקרים האלה כן יש חשש להידבקות, אבל לא בדלקת האוזניים אלא בווירוס עצמו.
6. דלקת ריאות (לפעמים)
הסעיף הזה קצת שונה מהקודמים שכן קיימים כמה סוגים של דלקת ריאות, ובחלק מהמקרים היא כן מדבקת, ובאחרים - לא, כאשר התשובה לכך תלויה בשאלה מה גרם לה. שני הסוגים של דלקת ריאות שאינם מדבקים הם דלקת ריאות פטרייתית, שמועברת מגורמים סביבתיים, ודלקת ריאות עקב אספירציה שנפוצה יותר אצל קשישים ונגרמת כאשר מזון או שתייה נשאפים לתוך הריאות. דלקת ריאות חיידקית ויראלית, זו הגורמת לרוב מקרי הדלקת ריאות, כן מדבקת, אבל לא במובן "הקלאסי". החיידקים שגורמים לדלקת הריאות הזו עלולים לעבור מאדם לאדם, אבל לא בהכרח ייגרמו לאותה המחלה, אנשים מסוימים ידבקו בגללם בשפעת, אחרים בברונכיטיס ואחרים בדלקת ריאות.
7. ברונכיטיס (לפעמים)
בדומה לדלקת ריאות. גם לברונכיטיס יש כמה צורות, שחלקן מדבקות וחלקן לא. וגם במקרה הזה זה תלוי בשאלה מה גרם לדקת בדרכי הנשימה. ברונכיטיס אקוטי בדרך כלל נגרם מזיהום בדרכי הנשימה העליונות שנודד אל החזה, והוא בדרך כלל תוצאה של וירוס מדבק. לעומת זאת, ברונכיטיס כרוני אינו מדבק. מצב מתמשך זה נגרם בדרך כלל מעישון או מחשיפה למזהמים סביבתיים.