כשחושבים על החיים בישראל קל למנות את החסרונות - הקיץ חם מדי, האנשים קולניים מדי, הסטרס מאיום ביטחוני כזה או אחר מרחף תמידית באוויר, אבל גם בעמודת היתרונות יש לא מעט סעיפים. ואם חושבים על יתרונות בריאותיים באופן ספציפי, לחיים בישראל יש די הרבה להציע. שנתחיל?
לשלל הכתבות המיוחדות שלנו ליום העצמאות ה-73 - לחצו כאן
תזונה ים תיכונית
כבר כמה שנים שהדיאטה שלראשה נקשרו הכתרים והתארים הרבים ביותר היא זו המבוססת על התזונה הים תיכונית. הדיאטה הים תיכונית מבוססת על הרגלי והרכבי התזונה של תושבי אגן הים התיכון (בעיקר: יוון, ספרד ואיטליה): תפריט שיש בו עושר של פירות וירקות טריים, שומנים בריאים כמו שמן זית, אגוזים וזרעים, דגנים מלאים וקטניות וחלבון ממקורות דלי שומן כמו דגים ועוף ויחסית מעט מוצרי חלב. נחשו באיזו עוד מדינה ים תיכונית התזונה נראית מאוד דומה? נכון מאוד, גאווה ישראלית.
יתרונותיה הבריאותיים של התזונה הים תיכונית הם רבים, וכוללים: הפחתת כולסטרול, לחץ דם וכן מניעת תחלואה בסוכרת ומחלות לב. כדיאטה היא נחשבת למאוזנת ומגוונת ומאפשרת התמדה בה לטווח ארוך, כך שהיא יכולה לסייע לירידה הדרגתית במשקל או לשמירה על משקל תקין, ומתאימה לאימוץ כאורח חיים (בניגוד לדיאטות אחרות ונוקשות יותר שכוללות הימנעות מקבוצות מזון שלמות, למשל). רופאים, חוקרים ותזונאים ברחבי העולם מכירים בכל היתרונות הללו וממליצים על התזונה הים תיכונית, וכמותם גם משרד הבריאות הישראלי.
מערכת הבריאות שלנו
מערכת הבריאות הישראלית היא ציבורית בעיקרה וממומנת על ידי כספי מסים ותקצוב ממשלתי. לכל אזרח ישראלי עומדת הזכות להצטרף לאחת מארבע קופות החולים, שקיימות עוד מלפני קום המדינה ונוסדו על ידי ארגוני עובדים היסטוריים, וליהנות מכיסוי רפואי בסיסי שאותו ניתן להרחיב על פי בחירה באופן פרטי.
אף שהיא פועלת מזה שנים תחת אילוצים תקציביים מגבילים ועם מחסור בתקנים מקצועיים ומיטות אישפוז, מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לטובה ומתקדמת מאוד, והיא מבוססת בין השאר על הון אנושי שערכו לא יסולא בפז. בישראל פועלים 33 בתי חולים כלליים המפוזרים בשטחה, אחד מהם - בית החולים שיבא בתל השומר - נבחר בשלוש השנים האחרונות ברציפות לאחד מעשרת בתי החולים הטובים ביותר בעולם.
חיסוני קורונה
בפרסומת של אחד מספקי התוכן הטלוויזיוניים בישראל נראית הזמרת נועה קירל מהלכת בבירות אירופה הנטושות והמסוגרות עקב מגיפת הקורונה ומנפנפת בפרצופם של התושבים האומללים שם בשני יתרונות: סדרות וחיסונים. אנחנו לא יודעות לגבי הראשון (זה לא התחום שלנו, דברו על זה עם החברים שלנו מוואלה! תרבות), אבל עם הסעיף השני אי אפשר להתווכח. למרות היותה מדינה קטנה ולמרות שהיו מדינות גדולות, עשירות וחזקות לפנינו בתור - זכתה דווקא ישראל לקבל את חיסוני הקורונה לפני כולם.
הניג'וסים הבלתי נלאים וחסרי הבושה של ראש הממשלה נתניהו למנכ"ל פייזר כנראה עזרו פה לא מעט, אבל מה שבאמת סגר את הפינה הם התנאים האידיאליים לבדיקת יעילות החיסון בתנאי שטח אמיתיים: העובדה שבישראל יש מערכת בריאות ציבורית (ראו הסעיף הקודם) שיכולה לפרוס ולהוציא לפועל מבצע חיסונים לכלל האוכלוסייה בצורה יעילה תוך זמן קצר, וגם לאסוף ולספק מסד נתונים מהודק על השפעת החיסון היא בוננזה עבור חברת התרופות ואפשרות כמעט יחידה במינה בעולם.
יש מי שבוחרים להתקרבן על זה ולזעוק ש"הופכים אותנו לשפני ניסוי!", אבל בזכות זה אנחנו יכולים לחגוג את יום העצמאות הזה בכיף עם חברים ומשפחה, בזמן שבמדינות אחרות בעולם עדיין מתמודדים עם סגרים מכבידים ומחלקות טיפול נמרץ עמוסות להתפקע.
מזג האוויר
חום יולי-אוגוסט היה ויהיה קשה מאוד, אבל תודו שזה נחמד שלרוב עונת הרחצה פה נמתחת ממרץ עד נובמבר. ישראל היא בגדול מדבר ששוכן לחופיו של ים, והאקלים שמאפיין אותה כולל הרבה מאוד ימים של שמש. למה זה טוב? (חוץ מחיסכון בחשמל על הבוילר) החשיפה היחסית רציפה שלנו לאור השמש במהלך השנה מספקת לגוף שלנו יותר הזדמנויות לייצר ויטמין D, שהוא מרכיב חיוני בשמירה על בריאות וחוזק העצמות. בנוסף, מספר מחקרים מהשנה האחרונה מצאו גם קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D וסיכון מוגבר לחלות ולמות מקורונה.
בנוסף, שעות השמש הרבות בישראל (הודות לקרבתה היחסית לקו המשווה) מקטינות גם את הסיכוי להפרעת דיכאון עונתי (Seasonal Affective Disorder) המכונה גם "דיכאון חורף". ההפרעה הזאת נפוצה הרבה יותר במדינות צפוניות שבהן שעות האור מצומצמות יותר ביחס למה שאנחנו מקבלים כאן. עוד יתרון למזג האוויר הוא שהוא מאפשר לנו לעשות פעילויות באוויר הפתוח במשך רוב חודשי השנה - ריצה, הליכה, טיולים בטבע ועוד - שתורמים לבריאות הפיזית והנפשית שלנו.
מגוון גנטי
מדינת ישראל נבנתה על חברת מהגרים - כור היתוך של יהודים מכל רחבי העולם שהגיעו לכאן ממדינות ומוצאים מגוונים. מהר מאוד העדות החלו להתערבב זו בזו ויצרו כאן אוכלוסייה עם מגוון גנטי שהעמיד לא רק מודל יופי ארצישראלי חדש אלא גם מהל את התחלואה הגנטית שנוצרה בעקבות דורות של נישואים בתוך הקהילות בגלות. כמו שכל זוג צעיר מגלה בפגישת הייעוץ הגנטי לקראת הרחבת המשפחה, הומוגניות אתנית = יותר מחלות תורשתיות לחרוד מפניהן בהיריון. למרבה המזל, בשנתה ה-73 ישראל מורכבת ברובה מחברה מעורבבת כדבעי וזה לא רק משמח וססגוני, אלא גם בריא יותר.
לא שומרים בבטן
יש הרבה מה לומר הן בשבחה והן בגנותה של המנטליות הישראלית: אנחנו קולניים, דעתניים, לא טובים בלכבד מרחב אישי, אכפתיים, מתערבים, דוחפים את האף, נחרצים, אמוציונליים ואין לנו טקט. אבל בניגוד לתרבויות מנומסות יותר, לפחות אנחנו יודעים לאוורר את המחלוקות וההשגות שלנו ולא שומרים דברים בבטן - וזה לא רע בכלל מבחינת ה-Wellbeing הלאומי שלנו.
הדחקה היא מנגנון יעיל וקל להתמודדות עם לחצים וחרדות מסוגים שונים, אבל מדובר בפלסטר לטווח הקצר. בטווח הארוך היא תורמת להתפתחות חשיבה אובססיבית ומעצימה רגשות שליליים. נכון שאנחנו חיים תחת הרבה גורמי סטרס כאן בווילה הקטנה שלנו בג'ונגל, אבל לפחות אנחנו מיומנים בהוצאת קיטור ולא נותנים לדברים לאכול אותנו מבפנים.