אני רק שאלה

    האם כולנו צריכים ליטול ויטמין D נגד קורונה?

    לאחרונה כולם מדברים על ויטמין D כתרופת פלא נגד קורונה. האם יש ביסוס מדעי להייפ הזה ואיך יודעים מי צריך ליטול תוסף? ד"ר עידן גורן עם כל התשובות, ועם שורה תחתונה חד משמעית

    בווידאו: נתניהו אומר אם מספר החולים יעלה הסגר יהודק שוב (צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: אסף דרורי)

    כבר בימים התמימים של גל הקורונה הראשון כתבנו (יותר מפעם אחת) על האפשרות שרמות גבוהות של ויטמיןD עשויות להגן עלינו מקורונה, ואף דיווחנו על מחקרים לפיהם מחסור בוויטמין הזה מגדיל את הסיכון למות מקורונה. מאז השיח על ויטמין D נשכח קצת, עד לימים האחרונים. אז מה גרם לוויטמין השמש לחזור לסדר היום והאם להייפ סביבו יש בסיס מדעי?

    עוד בוואלה! NEWS

    המנגנון של נגיף הקורונה שגורם לכם להרגיש בריאים

    לכתבה המלאה

    מה הקשר בין ויטמין D לקורונה?

    לוויטמין D יש השפעה ידועה על מערכת החיסון, משום שהוא יכול להשפיע על תפקודי מערכת החיסון ולווסת ציטוקינים דלקתיים. בין היתר נראו לוויטמין זה גם אפקטים אנטי-ויראליים במודלים בחיות. בניסויים בעכברים שנערכו בעבר, נמצא כי ויטמין D מפחית פגיעה ריאתית במקרים של דלקת ריאות, דרך השפעתו על מסלול ACE - אותו קולטן שאליו נקשר גם נגיף הקורונה.

    ההתעניינות בתפקידו הפוטנציאלי של ויטמין D במניעה או טיפול בזיהומים חריפים בדרכי הנשימה ידועה כבר קרוב ל-90 שנים, כאשר כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת נבדקה ההשפעה של שמן דגים כאמצעי להפחתת היעדרות של עובדי מפעלים בעקבות הצטננות. מטא-אנליזות שבחנו ניסויים מבוקרים שנערכו בין השנים 2007-2020 הראו אומנם השפעה מגנה מסוימת של ויטמין D נגד זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, אולם חשוב לציין כי עוצמת האפקט הייתה קטנה יחסית.

    ומה אומרים המחקרים העדכניים?

    ישנן מספר עדויות לקשר שבין ויטמין D לחומרת מחלת הקורונה. מניתוח של הנתונים העולמיים שפורסמו בחודשים הראשונים של מגיפת הקורונה נראה כי שיעור התמותה במדינות שמצויות בקווי הרוחב הצפוניים, גבוה מזה של נדבקים במדינות בחלקו הדרומי של כדור הארץ. הדבר נכון הן לגבי שיעור המאושפזים (22 אחוזים בקווי אורך צפוניים, לעומת 9.5 אחוזים באזורי קו המשווה ו-8.7 אחוזים בקווי הרוחב הדרומיים) וגם בנוגע לשיעורי התמותה מהנגיף (5.2, 3.1 ו-0.7 אחוזים, בהתאמה). מכיוון שחשיפה לשמש נמצאת ביחס ישיר לרמות ויטמין D, אחת הסברות להבדל בין מדינות הצפון לדרום היא הרמות הנמוכות יותר של ויטמין D בקרב תושבי צפון כדור הארץ לעומת הדרום.

    יש כבר כמה עדויות לקשר שבין ויטמין D לחומרה של COVID-19. ויטמין D (צילום: shutterstock)

    מחסור בוויטמין D כבר נבדק בעבודות רבות ונמצא שהוא עשוי להעלות את הסיכון למחלות זיהומיות בעיקר בדרכי הנשימה, וידוע שמחסור בוויטמין D מחמיר בחודשי החורף. יחד עם זאת, לא מדובר בהסבר היחיד, שכן הבדל בולט נוסף בין המדינות הצפוניות ביחס לדרומיות הוא בשכיחות הגבוהה יותר של אנשים מבוגרים באוכלוסיות בעיקר בצפון אירופה, אוכלוסיות עם נטייה גבוהה יותר לתחלואה נלווית כמו מחלות לב ומחלות מטבוליות שהן גורמי סיכון.

    מחקרים אפידמיולוגיים החוקרים קשר בין רמות ויטמין D בבדיקות דם קודמות ושכיחות וחומרת COVID-19 מוגבלים כיום במספרם. שני מחקרים דיווחו על מתאם הפוך בין רמות ויטמין D לבין שכיחות COVID-19 ותמותה במדינות אירופאיות, וקשרו ריכוזים נמוכים של ויטמין D עם רגישות ל- SARS-CoV-2.

    מנגד, מחקר בריטי שבחן את הנושא לא זיהה קשר דומה. המגבלה העיקרית היא שימוש בבדיקות דם היסטוריות שלא בהכרח משקפות את רמות הוויטמין בעת ההדבקה. בנוסף, ישנה חפיפה בולטת בין גורמי הסיכון האחרים ל-COVID-19 חמור לבין גורמי סיכון למחסור בוויטמין D, שכוללים בין היתר השמנת יתר, גיל מבוגר ומוצא אתני.

    בשורה התחתונה: ליטול ויטמין D או לא?

    יש סיכוי מסוים שנטילה של ויטמין D עשויה לתרום להפחתת חומרת המחלה הנגרמת על ידי SARS-CoV-2, במיוחד בקרב אנשים עם מחסור בוויטמין D. מדובר בתוספת זולה ובטוחה לשימוש כאשר היא ניתנת במינון מקובל. המינון המומלץ בהקשר של השפעה על מערכת החיסון הוא 800 עד 1,000 יחב"ל עבור אנשים במשקל גוף תקין, 2,000 יחב"ל לאנשים עם עודף משקל והשמנת יתר (BMI בין 25 ל־39.9) ו- 4,000 יחב"ל ביום לאנשים עם השמנת יתר קיצונית (BMI מעל 40). חשוב לציין כי לא מומלץ לעבור מינונים אלה. בנוסף, כמובן, יש צורך בדחיפות במחקרים נוספים שיבדקו את ההשפעות האפשריות של מחסור בוויטמין D על נגיף הקורונה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully