אני רק שאלה

עונת השפעת הזו הולכת להיראות אחרת. זו הסיבה

אין לנו הרבה דברים טובים לומר על נגיף הקורונה, אבל יש סיכוי לא רע שדווקא את עונת השפעת הוא עתיד לשפר (קצת). ד"ר עידן גורן עם כל מה שלמדנו בינתיים על השילוב של קורונה ושפעת

בווידאו: ממצאי דוח המבקר על רפואה בקהילה במשבר הקורונה (צילום: משרד מבקר המדינה)

אנחנו רשמית בעונת מעבר, אבל עוד לפני שהיא התחילה הזהרנו כאן (פעמיים) שהשנה מאוד כדאי לכם להתחסן נגד שפעת, כי אתם לא רוצים לקחת את הסיכון שתחלו בקורונה ובשפעת במקביל. ההמלצה הזו עדיין בתוקף, אף שהיום יש לנו יותר כלים לנבא איך תיראה עונת השפעת הזו. זה מה שאנחנו יודעים עליה בינתיים.

עוד בוואלה! NEWS

טראמפ השווה בין קורונה לשפעת. זו הסיבה שהוא טועה (שוב)

לכתבה המלאה

איך אפשר לדעת אם תהיה עונת שפעת קשה או קלה?

אחת הדרכים העיקריות לנבא כיצד צפויה להיראות עונת השפעת בחצי הכדור הצפוני, ואצלנו בפרט, היא לבחון מדי שנה את המתרחש בחצי הכדור הדרומי, שחווה את שיא עונת החורף בחודשים יוני-אוגוסט. מה שקורה בחציו הדרומי של הכדור לא מנבא כמה אינטנסיבית צפויה השפעת להיות, אלא מאפשר לנו לדעת אילו זנים צפויים להגיע.

אז איך נראתה עונת השפעת בחצי הכדור הדרומי?

בשונה משנים קודמות, עונת השפעת הנוכחית בחצי הדרומי של כדור הארץ הגיע לשפל היסטורי. רק לשם המחשה, בעונה הנוכחית אומתו עד כה באוסטרליה רק כ-21 אלף מקרי שפעת זאת בהשוואה למעל 313 מקרים מקרים מאומתים בשנה הקודמת. נתונים דומים מגיעים ממדינות דרומיות נוספות כמו צ'ילה ודרום אפריקה.

ההשפעה הזו לא חלה רק על העונה הנוכחית אלא גם על העונה הקודמת. בארצות הברית, מניתוח נתוני החורף הקודם, עולה כי כמות האבחנות של שפעת פחתה בצורה חדה תוך שבועיים מהכרזת מצב החירום על רקע COVID-19 וההטמעה הנרחבת של אמצעי ריחוק חברתי, עטיית מסיכות וסגירת מוסדות ציבור. ממצאים דומים דווחו במדינות נוספות בחצי הכדור הצפוני וגם באזורים טרופיים.

למה זה קורה בעצם?

אחד הסברות העיקריות היא שהירידה בזו נובעת מהעובדה שדרכי ההעברה והדבקה של הנגיפים דומות, ולפיכך אמצעי המיגון כנגד הקורונה מנעו בצורה יעילה את ההדבקה בשפעת. באופן יחסי, למרות ששני הנגיפים עוברים בעיקר בהדבקה טיפתית, ידוע כי מקדם ההדבקה של נגיף השפעת נמוך משמעותית מזה של הקורונה. מקדם זה מעריך את מספר האנשים שצפוי כל חולה להדביק - ועומד על 1.3 במקרה של שפעת עונתית לעומת 2 עד 3.5 במקרה של נגיף הקורונה.

אמצעי המיגון יעילים גם נגד שפעת. ילדה בקליפורניה עוטה משקף מגן ומסיכה ומקבל חיסון לשפעת (צילום: AP)

הבדל נוסף שיכול היה לתרום לירידה הדרמטית בתחלואת השפעת היא העובדה שפרק הזמן בין ההדבקה לבין הופעת תסמינים קצר בשפעת באופן משמעותי בהשוואה לקורונה. בעוד ששני הנגיפים עלולים להדביק עוד בשלב הדגירה וטרם הופעת תסמינים, חלון ההזדמנויות של הקורונה ארוך יותר: תקופת הדגירה של נגיף הקורונה עלולה להימשך שבוע וחצי ואף שבועיים בעוד שבשפעת מדובר בשלושה ימים בממוצע. הבדל זה נותן יתרון משמעותי לנגיף הקורונה על פני השפעת.

האם יש גם השפעה ישירה של הקורונה על השפעת?

לא ניתן לשלול השפעה ישירה בין נגיפים שונים. במחקר של חוקרים מאוניברסיטת הונג קונג משנת 2017 נמצא כי לאורך ארבע שנים נמצא קשר ישיר בין הופעת נגיפים נשימתיים. כך למשל, בתקופות בהן היה נגיף השפעת פעיל, נגיפים נשימתיים אחרים כמעט ולא זוהו פעילים כמו למשל נגיף הפאראאינפלואנזה ונגיף האדנו-וירוס. החוקרים הסיקו כי התפרצות של נגיפים מסוימים יוצרת הפרעה ישירה להפצתם של נגיפים אחרים, מה שעשוי להשפיע על מועד ומשך המגיפות.

מה אפשר ללמוד מהקורונה על השפעת?

בעתיד, לאחר שנצליח למגר את המגיפה הנוכחית, ניתן יהיה להמשיך וליישם חלק מאותם שיעורים שלימדה אותנו הקורונה. בין היתר בידוד של אנשים עם חום ותסמינים של מחלה נשימתית חריפה, אמצעי המיגון וכללי ההיגיינה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully