בסרטון: מערכת החינוך בישראל חזרה אתמול לשגרה
חוקרים מהטכניון פיתחו חומרי חיטוי חכמים, שפוגעים במנגנון ההדבקה של נגיף הקורונה ונשארים פעילים לאורך זמן. חומרים אלה צפויים להחליף את האקונומיקה וחומרים אחרים מבוססי כלור, שהשפעתם המחטאת מתפוגגת מהר יותר.
ד"ר שאדי פרח מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון, שהוביל את המחקר, אמר כי "כרגע אנחנו מייצרים חומרים פוטנציאליים ובודקים אותם, וזאת מתוך כוונה לבחור את החומר האופטימלי ולהתחיל בייצור המוני שלו כבר בחודשים הקרובים". כדי להאיץ את הפיתוח והשיווק של החומרים החכמים החדשים, זכה ד"ר פרח להבעת אמון חשובה בדמות מענק יוקרתי מהמכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה (EIT). זוהי הפעם הראשונה שהמענק הזה ניתן לחוקר יחיד בטכניון.
נגיף הקורונה SARS-CoV-2 שייך למשפחה רחבה של נגיפים, וחלקם יכולים להדביק גם בני אדם (human corona viruses). הנגיף החדש אומנם דומה במידה רבה לאחד מקודמיו - נגיף הסארס (SARS-CoV), אולם האמצעים שננקטו באותה מגיפה אינם יעילים במגיפה הנוכחית. נכון לעכשיו אין טיפול יעיל מאושר ל-SARS-CoV-2 ולא חיסון נגדו. לכן, לחומרי חיטוי יעילים שיכולים לבלום את ההדבקה דרך משטחים, ישנה חשיבות גדולה בשלב זה.
מחקרים הראו שנגיף הקורונה מסוגל לשרוד על משטחים שונים תקופות ממושכות, המשתנות על פי סוג המשטח ותנאים נוספים. לפי הממצאים מ"אוניית הקורונה" Diamond Princess הוא עשוי לשרוד על משטחים אפילו 17 ימים. עובדה זו מגבירה כמובן את הסבירות להידבקות דרך מגע עם משטחים מזוהמים, בנוסף להדבקה הישירה מאדם לאדם.
קבוצת המחקר של ד"ר פרח, העוסקת בפיתוח פולימרים חדשניים לשימושים רפואיים וטכנולוגיות חכמות למתן תרופות, נרתמה לאתגר במהירות והחלה לפתח פולימרים אנטי-ויראליים ייעודיים הפועלים על הנגיף בשני מנגנונים: ראשית, הם משנים את המבנה שלו ופוגעים בתפקודו וכך משביתים את יכולת ההדבקה שלו, ובנוסף הם תוקפים את מעטפת הנגיף וכך מפרקים אותו. לא פחות חשוב, שחרור חומרי החיטוי נעשה באופן מבוקר ומתמשך ומכאן האפקט ארוך הטווח של הטכנולוגיה החדשה.
אל תפספס
מתחילתה של מגיפת הקורונה נעשה כמובן שימוש בחומרי חיטוי כדי למנוע הדבקה דרך משטחים. אמצעי החיטוי העיקרי הוא ריסוס בחומר היפוכלוריט (hypochlorite), שכולנו מכירים יותר בשם אקונומיקה. לשיטה זו כמה מגבלות משמעותיות: זהו נוזל המתאדה במהירות, ותחת קרינת שמש (או קרינת UV ממקור אחר) הוא מתפרק אפילו מהר יותר. לכן, מדובר בחיטוי מוגבל וקצר טווח המצריך חזרה על הריסוס כמה פעמים ביום.
הטכנולוגיה החדשה שפיתחה קבוצת המחקר של ד"ר פרח מאפשרת לייצר חומרי חיטוי ייעודיים המבוססים על חומרי גלם זולים וזמינים. פיתוחה של הטכנולוגיה האמורה התאפשר הודות לשילוב הידע הבין-תחומי בכימיה קומבינטורית, בהנדסת פולימרים ובשחרור מבוקר. לדברי ד"ר פרח, "החומרים שפיתחנו ישנו את כללי המשחק כי הם יבלמו את מעגל ההדבקה הקשור למגע במשטחים מזוהמים. הדבקה דרך משטחים היא בעיה קשה בעיקר במקומות ציבוריים כגון בתי חולים, מפעלים, בתי ספר, קניונים, תחנות מרכזיות ותחבורה ציבורית, והפולימרים שלנו יהפכו אותם למרחבים בטוחים יותר".
ד"ר פרח ציין עוד כי הפיתוח החדש הואץ לטובת ההתמודדות עם המגיפה הנוכחית, אבל הטכנולוגיה תוכל לשמש בעתיד נגד מיקרואורגניזמים אחרים. כך אנו מעשירים את ארסנל הכלים העומד לרשותנו ומוסיפים לו משפחה חדשה של אמצעי חיטוי המשחררים את החומר הפעיל באופן מבוקר. כך הם נשארים אפקטיביים לאורך זמן".