בין מחלות מדבקות למיתוסים תמיד היה קשר הדוק. בימים של מתח וחרדה, אנחנו מחפשים כל בדל מידע שיעזור לנו להרגיש שאנחנו בשליטה על המצב ולהתמודד איתו בצורה טובה יותר. לכן גם בחודשים האחרונים מסתובבות ברחבי העולם כמויות אדירות של מידע שגוי על הנגיף, שלא רק שלא מועילות, אלא עלולות אף לגרום נזק של ממש לבריאות הציבור.
כדי לעזור לכולנו לעשות סדר בהררי האינפורמציה על הנגיף, ארגון הבריאות העולמי (WHO), משרד הבריאות הישראלי וגם גורמים מוסמכים נוספים ברחבי העולם, פרסמו כמה הבהרות חיוניות על האיום שמשפיע על כל אחד מאיתנו. הנה 5 מהדגשים המרכזיים ביותר שחשוב להבין ולהפיץ.
"אין סיבה שמחלה קלה כזאת תשתק את המשק"
בחודשים האחרונים מופצים ברשתות החברתיות פוסטים שמציגים נתונים על גורמי התמותה המשמעותיים בעולם, כאשר נגיף הקורונה נמצא בתחתית הרשימה מתחת לתאונות דרכים, סרטן ואפילו שפעת. שפעת היא אכן מחלה שעלולה להיות מסוכנת ורבים מאיתנו נוטים להתעלם מהאיום שלה. המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית פרסמו כי בחורף האחרון מתו כ-14 אלף אמריקנים מנגיף השפעת, בהם 22 ילדים. בישראל, ההתמודדות עם המחלה הייתה יחסית טובה יותר ומשרד הבריאות שלנו פרסם כי כ-40 ישראלים מתו מהנגיף בין החודשים אוקטובר למרס.
אולם אחד ההבדלים המשמעותיים בין קורונה לשפעת הוא קצב ההדבקה. על פי ארגון הבריאות העולמי, בהיעדר צעדי מניעה נאותים, אדם שנדבק בקורונה צפוי להדביק בממוצע שני אנשים, דבר שיגרום לגידול מעריכי (גדילה אקספוננציאלית), כלומר גידול שמכפיל את עצמו שוב ושוב בזמן קצר. זאת בהשוואה לחולה שפעת שידביק בממוצע אדם אחד בהיעדר צעדי מניעה. גם אם אחוזי התמותה מקורונה בישראל נמוכים מאלו של נגיף השפעת, הסכנה היא בעומס שהמחלה תייצר על מערכת הבריאות.
אל תפספס
אם לצורך העניין המשק לא היה נסגר והיינו ממשיכים להתנהל כרגיל, מהר מאוד היינו מגיעים למצב שבו עשרות ואולי אפילו מאות אלפי אנשים בישראל נושאים בגופם את הנגיף. רובם כמובן יחלימו, אך המעטים שמצבם יסתבך יצרו עומס אדיר על מערכת הבריאות.
במצב כזה, הצוותים הרפואיים לא יוכלו לטפל בכולם ויצטרכו לתעדף טיפול באנשים עם סיכוי טוב יותר לשרוד - כלומר צעירים ללא מחלות רקע. תרחיש האימים הזה, למרבה הצער, כבר הפך למציאות בחלק מהאזורים באיטליה ובספרד, שם חלק מהאזרחים לא לקחו ברצינות את האיום בשלביו הראשונים. גם בישראל חלק מהאנשים בהתחלה לא הבינו את גודל הסכנה ויצאו לחגוג במסיבות פורים המוניות, דבר שהגביר משמעותית את ההתפשטות. מגבלות התנועה נועדו בראש ובראשונה להאט את קצב ההדבקה על מנת לאפשר למערכת הבריאות מרחב נשימה שיבטיח את המשך תפקודה וימנע קריסה שלה.
"עדיף לבודד רק את המבוגרים ואלו שבסיכון"
על פני השטח, יש הרבה היגיון מאחורי התפיסה הזאת - אך חשוב להדגיש שכבר בוצע ניסיון כזה בבריטניה כאשר המחלה החלה להתפרץ באירופה במרס האחרון. בממלכה המאוחדת האמינו שדווקא חשיפה של צעירים רבים לנגיף תייצר חיסון עדר שיפחית את האיום. זאת תוך בידוד של האוכלוסיות שמצויות בסיכון מוגבר לסיבוכים מהמחלה.
מהר מאוד הבינו בבריטניה כמה מסוכן לעשות ניסוי כזה ב-66 מיליוני אזרחים והחליטו אחרי כמה ימים לסגור את המסעדות, הברים והחנויות במדינה, כמו ברוב מדינות אירופה. אולם ההתעוררות המאוחרת הפכה את בריטניה לאחד ממוקדי ההתפרצות המשמעותיים ביותר. נכון לכתיבת שורות אלו, יותר מ-9,800 אנשים בבריטניה מתו מנגיף הקורונה וגם ראש הממשלה בוריס ג'ונסון מתמודד עם סיבוכי המחלה.
ייתכן מאוד כי השלב הבא לקראת פתיחת הסגר בישראל יהיה הוצאה של אלו שלא מוגדרים בקבוצת סיכון מהבתים ובחזרה לעבודה, תוך בידוד המבוגרים והאנשים שמצויים בסיכון. אולם הגורמים המוסמכים ימליצו על כך רק כאשר יהיו בידיהם מספיק נתונים שיאפשרו לבצע הערכה מושכלת של תועלת מול סיכון במקום להמר על חיי אדם. עד אז, בידוד וריחוק חברתי הם הכלים החשובים ביותר שיעזרו להאט את קצב ההתפשטות ולהגן על כולנו, בייחוד על החלשים ביותר בחברה שלנו.
"אלכוהול לחיטוי ומסכות הם הנשק הטוב ביותר במלחמה הזאת"
אם אתם חוזרים הביתה מהסופר או מבית המרקחת, הדבר הראשון והחשוב ביותר שאתם צריכים לעשות הוא לשטוף ידיים עם סבון למשך דקה שלמה לפחות - גם אם חיטאתם את הידיים באלכוהול בכל כמה דקות ועטיתם מסכה. המסכות, חשוב להבין, לא הוכחו כגורם שמספק לכם הגנה מלאה מהידבקות. הן כן יכולות למנוע מכם להדביק ולספק הגנה כלשהי מחדירת הנגיף לגופכם - אך כאמור ההגנה הזאת לא מספיקה.
גם חומרי החיטוי הורגים חיידקים ונגיפים, אך מחקרים רבים מצאו כי הם פחות יעילים במשימה הזאת מהחומר הפשוט והזמין ביותר שיש לכולנו בבית - מים וסבון. הדרך הקלה ביותר להידבק בקורונה, כמו גם במחלות נגיפיות אחרות, היא במגע של הידיים בעיניים, בפה או באף, דבר שאנחנו עושים עשרות או אפילו מאות פעמים ביום בלי לשים לב. לכן, מנגנון ההגנה הטוב ביותר נגד הנגיף הוא כאמור שטיפה של הידיים בכל פעם שאתם נכנסים לבית - וכמה פעמים ביום גם אם אתם נשארים בפנים.
"תפריט בריא יחזק את מערכת החיסון וירחיק את המחלה"
אכילת מזונות עשירים בוויטמינים ובמינרלים מומלצת כמובן כדי לשמור על גוף בריא, אך נכון לעכשיו אין עדויות לכך שהפעולה עשויה לחזק את מערכת החיסון ולמנוע חדירת נגיפים וחיידקים לגופנו. ארגון הבריאות העולמי הדגיש בהודעה שפרסם כי אכילת שום או פירות עתירים בוויטמין C לא נמצאו יעילים במניעת ההידבקות בקורונה או בשיפור ההתמודדות עם המחלה.
עם זאת, מומחים ברחבי העולם מעריכים כי אנשים שסובלים ממחסור משמעותי בוויטמינים ומינרלים, מתח נפשי או מחלות כרוניות כמו סוכרת ואי ספיקת כליות - עלולים לסבול גם מהחלשה של מערכת החיסון, אם כי אין לכך הוכחות חותכות בשלב הזה. זה נכון גם לגבי אנשים שמעשנים, שסובלים ממשקל עודף או לא ישנים מספיק.
אולם חשוב להדגיש כי גם אם אין הוכחה חד משמעית ששיפור אורח החיים ימנע את המחלה הספציפית הזאת - המהלך אכן עשוי לעזור לכם להרגיש טוב יותר ואף לשפר את הבריאות הנפשית בתקופה הרגישה הזאת. הימנעות מעישון, הפחתת הלחץ, שיפור התזונה והקפדה על שינה איכותית יותר בהחלט עשויים לשפר את הבריאות בהיבטים נוספים ורבים - וזה חשוב לא פחות מהמאבק בנגיף הקורונה.
"עוד מעט מגיע הקיץ וכל הסיפור הזה ייגמר"
נכון להיום, נגיף הקורונה מתפשט בכל רחבי העולם, למרבה הצער גם באזורים חמים ולחים. כאשר האיום הזה נכנס לחיינו, התפשטה גם השערה שלפיה הנגיף, כמו נגיפים אחרים, יסכן את הציבור בעיקר בעונות הקרות. גם נשיא ארצות הברית דונלד טרמפ הביע בעבר תקווה שעד אפריל, תחילת האביב באמריקה ובישראל, האיום יהיה מאחורינו. אולם מומחים בארגוני הבריאות הזהירו שלא לתלות בכך תקוות גדולות.
עם זאת, ייתכן בהחלט כי עד הקיץ המידע שיצטבר על המחלה ועל ההתמודדות איתה יהיה רחב ומהימן יותר. במצב כזה, אולי ניתן יהיה לשקול פתיחה הדרגתית של המשק והקלה בהגבלות שכולנו מתמודדים איתן, הגבלות אשר מסייעות כיום להציל חיים ולמנוע קריסה של מערכת הבריאות.