הקורונה באמריקה: שני זנים ממקורות שונים היכו בארה"ב

ארה"ב היא כיום מוקד ההתפרצות הגדול ביותר של נגיף הקורונה. מספר המתים מהמגפה שם עבר את ה-20 אלף והוא הגבוה ביותר מכל מדינות העולם. מחקר עדכני אודות התפשטות הנגיף במדינה מעלה נתונים מעניינים על האופן שבו הוא הגיע לארה"ב ומקורותיו.

רוב האמריקנים נדבקו בנגיף שהגיע מאירופה, אולם בחוף המערבי של ארה"ב נפוץ דווקא הזן ששיתק את ווהאן - מקום ההתפרצות הראשונית של נגיף הקורונה בסין. נגיף הקורונה הגיע לראשונה לארה"ב ככל הנראה מאירופה והדביק בשקט עוד ועוד מתושבי ניו יורק במשך מספר שבועות עד שאובחן רשמית המקרה הראשון של המחלה במדינת ניו יורק. ככל הנראה ההדבקות בניו יורק קדמו גם למה שהתייחסו אליו כמקרה הראשון המאובחן בארה"ב כולה - חולה שאותר במדינת וושינגטון.

הזן האירופי של הנגיף הוא שגרם לרוב מקרי ההדבקה בארה"ב - ששיעורם גבוה ביותר בניו יורק ובכמה מדינות נוספות בחוף המזרחי, ולא הזן שהיה נפוץ ברחבי סין. העובדה הזאת עולה ממחקר של ביה"ס לרפואה ע"ש איקן בבית החולים מאונט סיני, שניתח את הגנום של נגיף הקורונה בחולים בארה"ב. זן מעט שונה תקף את חופה המערבי של ארה"ב, והוא ככל הנראה הגיע לשם מסין.

מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, מצא ששלושה זנים מעט שונים זה מזה של הנגיף הם אלה שאחראים לרוב המוחלט של מקרי התחלואה בעולם. לאחר שעבר לראשונה מבעלי חיים לבני אנוש, הנגיף ששמו הרשמי הוא SARS-CoV-2 עבר מוטציה לשלושה זנים עיקריים (אם כי לא באותה מהירות שווירוסים אחרים עושים זאת). מדענים ברחבי העולם החלו מיד לחקור את הגנום של הנגיף, כדי למפות את "אילן היוחסין" שלו ואת מסלול ההתפשטות של כל אחד מזניו.

החוקרים מקיימברידג' מכנים את הזן הראשון שהדביק בני אדם type A, אולם הזן הזה לא השתהה יותר מדי בסין, כי אם מיהר לתפוס לו אחיזה ביפן, אוסטרליה וגם בארה"ב. לצדו, הופיע זן מעט שונה של הנגיף - type B - והוא זה שהפך לנפוץ ביותר בסין, ובהמשך דילג לאירופה, דרום אמריקה וקנדה.

ואולם, ישנו גם זן שלישי שזוהה באנליזה של החוקרים מקיימברידג', שהתבססה על דגימות שנאספו מחולי קורונה ברחבי העולם - type C - והוא הפך לזן הדומיננטי ביותר בסינגפור, הונג קונג וגם באיטליה, שהוכתה קשות על ידו.

נגיפים בעלי מבנה דומה מקובצים למשפחות, אך כל נגיף ספציפי מפתח לרוב מספר זנים - כמו ענפים של אותו אילן יוחסין. הזנים הללו הם מעין 'גליצ'ים' גנטיים שנוצרים במהלך הניסיונות של הנגיף לשכפל את עצמו במהירות גדולה ככל שניתן. נגיפים הם פרימיטיביים למדי, ביחס לתאים אנושיים. הם נחשבים לקצת יותר מאריזות של חומר גנטי, אבל הם פחות ממה שניתן להחשיב כאורגניזם חי.

בעוד שלתאים אנושיים, תאי בעלי חיים ותאי צמח יש מנגנונים מורכבים שיודעים לייצר אנרגיה, נגיפים צריכים 'להתלבש' על תאים אחרים ולגרום למנגנונים של התאים הנגועים לייצר העתקים של החומר הגנטי של הנגיף. התהליך המיידי והמאולתר הזה הוא כר נוח להיווצרות מוטציות, ואלה שיש בהן תועלת לנגיף ממשיכות להשתכפל בתוך תאיו של כל נדבק ומשם מתפשטות הלאה, תוך שהן משפרות את הנגיף והופכות אותו יעיל יותר בהערמה על המערכת החיסונית מאשר הגרסאות הקודמות שלו.

החוקרים מביה"ס לרפואה של מאונט סיני באוניברסיטת ניו יורק מצאו דפוס מעט שונה מזה של עמיתיהם בקיימברידג'. בעוד שהחוקרים הבריטים מצאו שהזן הסיני התפשט לארה"ב, המדענים האמריקנים מצאו שרוב מוחלט של מקרי Covid-19 בניו יורק - שבה יותר מ-150 אלף בני אדם נדבקו בנגיף - נדבקו בזן שהגיע מאירופה.

בשבוע שעבר התפרסמו נתוני טיסות שהראו ש-3.4 מיליון בני אדם נכנסו לארה"ב ממדינות אירופיות שבהמשך התבררו כמוקדים חמים ביותר של המגפה, בדיוק בתקופה שבה היא החלה להתפשט באירופה. הנתונים פורסמו על ידי ועדת המסחר של ארה"ב והם מתייחסים לחודשים דצמבר 2019 וינואר-פברואר 2020, שבהם מאות אלפי ואולי מיליוני מקרי מחלה של קורונה נכנסו לארה"ב בזמן שגורמי הרפואה במדינה עדיין היו באפילה בנוגע לנגיף וחומרתו.

העולם שמע לראשונה על נגיף הקורונה בדצמבר 2019, אז הוא עוד נחשב לבעיה מקומית של סין, ובעיקר באזור ההתפרצות בווהאן. השלטונות בבייג'ינג הואשמו מאוחר יותר בניסיונות לטייח את מימדי ההתפשטות של המגפה, שככל הנראה יצא מגבולות סין בעזרתם של חולים ללא תסמינים הרבה לפני שמקרים מאומתים החלו לצוץ ברחבי העולם. מקרים בודדים כאלה החלו לצוץ באירופה בסוף ינואר ובפברואר המגפה כבר התפרצה במימדים גדולים ביבשת.

נתוני הטיסות והנוסעים הנכנסים לארה"ב מראים כי 759,493 בני אדם נכנסו לארה"ב מסין עד לתאריך 31 בינואר, שבו הטיל הנשיא טראמפ איסור על טיסות נכנסות מסין. 343,402 בני אדם נוספים הגיעו מאיטליה, 418,848 מספרד ו-1.9 מיליון בני אדם נחתו בארה"ב מבריטניה - כולן מוקדי מחלה משמעותיים מאוד באירופה.

גורמי בריאות ורפואה אומרים כי לא ניתן לדעת כמה מהנוסעים הנכנסים הללו נשאו את הנגיף, אולם סביר כי חלקם לפחות היו נשאים ללא תסמינים. ומכיוון שטיסות הפכו זמינות ונגישות בשנים האחרונות הרבה יותר מבעבר, מומחים מעריכים שהתפשטות הנגיף החלה הרבה לפני שהגורמים הרשמיים בארה"ב התחילו לשים לב לכך.

נכון להיום ישנם לפחות 8 זנים של הנגיף שנמצאים תחת מעקב וניטור של חוקרים מרחבי העולם, שעושים עבודת בילוש גנטית כדי לגלות ולהדגים כיצד הנגיף התפשט בעולם. קצב המוטציה של הנגיף הוא איטי למדי, וישנם רק הבדלים קלים בין הזנים השונים שלו. אף אחד מהזנים לא נחשב ל'קטלני' יותר מהאחרים, לדברי המומחים. ועל פי הערכות שלהם נראה שהזנים גם לא יהפכו להיות קטלניים יותר עם הזמן.