וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מה גורם לאחוזי התמותה מקורונה להיות שונים בין מדינה למדינה?

7.4.2020 / 6:30

אנחנו מקבלים את מספרי המתים באירופה ובארה"ב בכל ערב ולא ממש מבינים על מה מדובר. איך הפערים באחוזי התמותה כל כך גדולים בין המדינות, והאם זה באמת רק צעדי הסגר שננקטו שהורידו את מספר המתים?

צילום: רויטרס, עריכה: אסף דרורי

אם אתם גרים בגרמניה, או אפילו פה בישראל, מגפת הקורונה עשויה להראות לכם הרבה פחות גרועה מאשר במדינות כמו איטליה, ספרד וארה"ב. שיעור התמותה מהנגיף נכון להיום בגרמניה הוא מהנמוכים בעולם - 1.58 אחוזים, ובישראל אפילו פחות - כ-0.59 אחוזים. לעומת זאת, באיטליה הוא הגיע לכ-12 אחוזים וארה"ב עומדת על 2.86 אחוזים. ארגון הבריאות העולמי מעריך ששיעור התמותה מהנגיף ינוע בין 2-4 אחוזים בממוצע, אבל מומחים מאמינים כי המספרים האלה מעט גבוהים, וכי יהיה שוני בין אזור לאזור.

מה הסיבה שהנגיף קטלני יותר באופן משמעותי כל כך במקומות מסוימים? התשובה, כמו המגפה עצמה, היא מורכבת. אבל זה קשור לכמה גורמים ברורים: כמה בדיקות בוצעו, הבריאות הכללית של האוכלוסייה, איך הציבור הגיב לאיום, ואיך נראית מערכת הבריאות במדינה.

בדיקות

מחדל הבדיקות, כמו שאוהבים לקרוא לו בישראל, ומספר הבדיקות הנמוך יחסית שעומד בימים אלה על כמה אלפים, הוא משמעותי ובעל השפעה ישירה על נתוני המחלה והתמותה המדויקים שיש לנו.

בראש ובראשונה, ייתכן מאוד שבשל מחסור עולמי בבדיקות ישנם מקרי מוות של COVID-19 שלא נרשמים כמקרי קורונה במקומות רבים בעולם. למעשה, סביר להניח שישנם גם מספר לא מבוטל של אנשים שנדבקים ומתאוששים, אך אינם מתועדים, מכיוון שאין להם תסמינים ברורים או שהם א-סימפטומטים לגמרי.

דוגמה לכך יכולה להגיע מסיפור שנחשף רק לאחרונה באיטליה. בהאפינגטון פוסט דיווחו כי בחודש מרץ מתו שליש מדיריי בית אבות במדינה, אך אף אחד מהם לא נבדק אם הוא נושא את נגיף הקורונה. יש הרבה מקרים כאלה ברחבי איטליה: אנשים שמתו בזמן שהמגפה משתוללת סביבם, אך מכיוון שהם לא נבדקים, סיבת מותם מתועדת כמשהו אחר, כמו דלקת ריאות.

בדיקת קורונה של תינוק, מרץ 2020. גיא פרייבס, GettyImages
עליה במספר הבדיקות כנראה תשנה את התמונה. בדיקת קורונה של תינוק/GettyImages, גיא פרייבס

"ישראל היא אכן באחוזי הקטלניות הנמוכים ביותר מהנגיף, כאשר מדינות כמו ספרד ואיטליה הן השיאניות מבחינת קטלניות הנגיף", מסביר פרופ' דניאל (דני) כהן, אפידימיולוג מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב. "הנתון הזה למעשה אומר כמה מתוך אלה שחולים מתים. מה שצריך לזכור הוא שכמות החולים תלויה באימות מעבדתי. בספרד ואיטליה ידוע שלקחו ובדקו את האוכלוסייה המבוגרת שהם בעלי סימנים קלינים קשים. כמו החולים בצפון איטליה בלומברדיה. ולכן הרבה מהם מתו. כל זה תורם לקטלניות ולאחוזי התמותה שנספרים". הוא מוסיף כי "ככל שאתה בודק רחב יותר באוכלוסייה, גם אנשים עם מחלה קלה וא-סימפטומטיים, אז אתה מקבל שיעורי קטלניות יותר נמוכים, ממש כפי שעושים בישראל".

זמן תגובה

בדרום קוריאה, שרבים נושאים אליה עיניים כמדינה שמתמודדת עם המשבר בצורה הטובה ביותר, התחילו מוקדם עם הבדיקות, אחרי שהתייעצו עם מומחים לבריאות הציבור. מינואר ועד פברואר המדינה ביצעה בדיקות אגרסיביות כדי לזהות מקרים אפילו אצל אנשים שלא הראו תסמינים, מה שאיפשר להיכנס להסגר במהירות ולמגר את הנגיף בצורה יעילה.

לשם השוואה, איטליה, וגם ארה"ב, כפי שאנחנו רואים בימים אלה, הגיבו מאוחר יחסית ונכנסו להסגר מאוחר מדי. בנוסף, האזרחים היו פחות צייתנים בהשוואה למדינות כמו סין ודרום קוריאה. באיטליה למשל התייחסו לחופשה הכפויה מהעבודה בתחילה כמו לחופשת חג, וצעירים רבים גדשו את הרחובות. התוצאה הייתה התפרצות גדולה ומהירה שהכריעה את מערכת הבריאות של המדינות, מה שהוביל ליותר מקרי מוות ממה שאפשר היה לו היו מקדימים את הצעדים ונשמעים להוראות.

מרכז לטיפול בחולי קורונה, קלן, גרמניה, 31 במרץ 2020. AP
הרבה תלוי בספיקה של מערכת הבריאות במדינה. אנשי רפואה בעיר קלן בגרמניה/AP

גיל האזרחים והבריאות הכללית

אם מסתכלים על שתיים מהמדינות שסובלות בצורה הגדולה ביותר מהנגיף - ספרד ואיטליה - ניתן לראות שאחוז המבוגרים בהן גבוה בהשוואה למדינות כמו גרמניה וישראל. כפי שאנחנו כבר יודעים, מחלת ה-COVID-19 הנגרמת מנגיף הקורונה מסוכנת בעיקר עבור חולים מבוגרים מעל גיל שישים ועבור בעלי מחלות רקע.

אחד הנתונים הבולטים ביותר הוא הגיל המבוגר של האוכלוסייה באיטליה, שבה חיים יותר מ-60 מיליון בני אדם. הגיל החציוני שלה בשנה שעברה היה 45.4 - גבוה יותר בהשוואה לכל מקום אחר באירופה. הוא גבוה גם בשבע שנים מהגיל החציוני בסין וקצת יותר גבוה מקוריאה הדרומית. לפי הנתונים האחרונים שפרסמה הממשלה ברומא לאחרונה, הגיל הממוצע של קורבנות הקורונה באיטליה הוא 78.5. וקרוב ל-99 אחוזים מהם סבלו מלפחות בעיה בריאותית אחת נוסף על זה.

רחובות ריקים בניו אורלינס, בעקבות התפרצות הקורונה בארה"ב. 28 במרץ 2020. רויטרס, רויטרס
כשהתושבים לא בריאים - ההתפרצות קשה יותר. רחובות ריקים בניו אורלינס/רויטרס, רויטרס

בגרמניה, לעומת זאת, גורמים רשמיים מאמינים כי רבים מאלו שנדבקו בנגיף לראשונה ונחשפו אליו במהלך חופשות סקי, היו צעירים בריאים. המצב בישראל דומה ככל הנראה, כאשר רבים מהנדבקים הם צעירים שחגגו במסיבות בפורים ובקריאת המגילה בבתי הכנסת.

בניו אורלינס, למשל, דיווח אתר ההפינגטון פוסט כי התושבים מושפעים באופן לא פרופורציונאלי ממספר בעיות בריאותיות - יתר לחץ דם, מחלות כליות והשמנה, וזו אחת הסיבות לכך שלעיר הדרומית יש אחד משיעורי התמותה הגבוהים ביותר מ- COVID-19 בארה"ב.

חוסן מערכת הבריאות

כולם מדברים על שיטוח העקומה, והאמת היא שזה אולי המפתח לעצירת התמותה מהנגיף - האטת קצב ההדבקה כדי שבתי החולים לא יקרסו מעומס, מה שקרה באיטליה וספרד, וקורה בימים אלה בארה"ב.

ארה"ב הולכת להיות אולי אחת הדוגמאות העצובות להבדלים שקיימים בביטוחי הבריאות במדינה. רבים מאזרחי ארה"ב לא מחזיקים בביטוחים כאלה, וקיימים הרבה פערים גזעיים ופערים בהכנסה שמשפיעים על שירותי הבריאות. למעשה, כבר כיום ישנם יותר מקרים של COVID-19 בשכונות עניות בעיר ניו יורק מאשר בשכונות עשירות.

בנוסף, מערכת הבריאות בארה"ב מפוצלת בגלל שכל מדינה בה היא למעשה אדון לעצמה, וניתן לראות זאת בכך שלא כל המדינות הודיעו על הסגר. הפיצול הזה גורם לא רק לבלבול של האזרחים בתקופה זו, ואי שיוויון בקבלת הטיפול, אלא גם מביא את מושלי מדינות להתחרות על ציוד רפואי הכרחי.

בגרמניה, מנגד, "מוניות קורונה" מסתובבות עם צוותים רפואיים כדי לבדוק אנשים עם נגיף קורונה. הם מחפשים את מי שעשוי להזדקק לאשפוז, מכיוון שהגעה של חולים לבית חולים ממש כשהם זקוקים לעזרה, משפיעה משמעותית על סיכויי ההישדרות שלהם. המדינה בודקת באופן נרחב כך שניתן יהיה לבודד חולים חיוביים, והיא הצליחה לפרוס את משאבי הבריאות שלה וייעלה אותם בצורה מירבית.

שיטוח העקומה קורונה. מערכת וואלה, מערכת וואלה
המלחמה האמיתית. שיטוח העקומה/מערכת וואלה, מערכת וואלה

אז איך זה שאין אחוז מתים גבוה בישראל, בה מערכת הבריאות הורעבה במשך שנים? "זה מה שנקרא הצד החיובי של הצד השלילי", אומר פרופסור כהן, "מערכת הבריאות בישראל היא מערכת רזה שרגילה לעבוד באי ספיקה והרופאים רגילים לזה שיש מטופלים מחוץ למסדרון".

לדבריו, המצב בישראל כרגע טוב, חלק מכך בגלל שלמדנו לקח ממדינות כמו ספרד ואיטליה שהציפו את בתי החולים באנשים עם תחלואה קלה וסתמו את המחלקות. "אנחנו כרגע בישראל במצב טוב מבחינת הטיפול בבית החולים בזמן שאנחנו לא בעומס בלתי רגיל. אז כל אחד מקבל התייחסות מעמיקה והנשמה במידת הצורך. הפחד הוא להגיע למצב שאי אפשר לטפל בכל אחד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully