זה מה שקרה כשנתנו לתלמידי תיכון לבחור באיזו שעה הם יתחילו ללמוד

בסרטון: עובדות חשובות על שינה

הנתונים מראים שהחברה שלנו נמצאת במשבר רציני של מחסור בשעות שינה. כנראה קצב החיים, הטכנולוגיה והרצון הבלתי פוסק שלנו להישאר מעודכנים גורמים לנו לקצץ עוד ועוד בשינה שלנו, וזה גובה מחיר. ומי שמגדל בני נוער בבית - או זוכר את עצמו בגיל זה, יודע שהם אלה שנפגעים בעיקר מהמחסור הזה.

בדיוק בגלל זה חוקרים בעשורים האחרונים ברחבי העולם את היתרונות הפוטנציאליים של שינוי שעות הלימודים בבתי ספר תיכוניים. בשנת 2014 למשל, פרסם ארגון רופאי הילדים בארה"ב המלצה לדחות את שעת ההתחלה של הלימודים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות ל-8:30 בבוקר. מומחית לרפואת שינה בשם ד"ר ג'ודית אוונס הציגה במאמר תוצאות מחקר שהובילה, שמסקנותיו היו שחוסר בשינה עלול להוביל לחרדה, דכאון, השמנת יתר ותאונות דרכים. "כשמדובר בבני נוער חוסר השינה הוא אף חמור יותר מכיוון שהם חווים לאחר גיל ההתבגרות שינויים ביולוגיים שפוגעים בדפוסי השינה שלהם", הסבירה.

נכון להיום, מרבית המחקרים שנעשו בתחום בדקו את ההשפעות של שינוי קבוע ושרירותי שנעשה על ידי בית הספר, אבל מה קורה אם נותנים לילדים עצמם להחליט ולבחור באיזו שעה הם יתחילו ללמוד בבוקר?

בבית הספר התיכון אלסדורף במערב גרמניה החליטו לאפשר לצוות חוקרים, בראשות הכרונוביולוג טיל רוננברג, לבדוק את השאלה הזו (כרונוביולוגיה זה ענף שעוסק בתופעות תקופתיות בקרב אורגניזמים חיים). תיכון אלסדורף, הידוע בשיטות ההוראה החדשניות שלו, מתרגל מערכת חינוך אמריקאית בשם "תוכנית דלטון", שקוראת לשיטות הוראה גמישות המותאמות אישית לתלמידים, ועוזרות לילדים ללמוד בקצב שלהם.

כך התנהל הניסוי: במשך תשעה שבועות במהלך שנת 2016 ניסו החוקרים למדוד את השפעות שינוי המערכת על התלמידים הבוגרים בבית הספר - כלומר כיתות י', יא' ו-יב'. בעוד שהתלמידים הצעירים יותר עדיין נאלצו להיכנס לבית הספר בשעה 8 בבוקר, כרגיל, לתלמידים המבוגרים ניתנה אפשרות להתחיל את היום כשעה מאוחר מכן, ואז להשלים את השעה שהוחמצה בהמשך השבוע כלימוד עצמי. במשך תשעת השבועות (שלושה לפני שינוי המערכת, ושישה שבועות אחריו), אספו החוקרים יומני שינה יומיים מהתלמידים שהשתתפו בניסוי, ובמקביל אספו נתוני תנועת גוף ממכשירי מוניטור בשורש כף היד שניתנו לחלק מהתלמידים.

החוקרים מצאו שהענקת האפשרות לתלמידים לדחות את זמן ההתחלה של היום שלהם, אפילו בשעה בלבד, הוסיפה להם זמן שינה מועיל. "במחקר שלנו, כמעט כל התלמידים שהשתתפו - 97 אחוזים - נהנו מהבקרים המאוחרים יותר, וישנו בממוצע שעה נוספת באותם ימים", כותבים המחברים במאמרם. "עובדה חשובה היא שהנתון הזה היה משותף לנבדקים בכל הקריטריונים החשובים: כרונוטייפ (הנטייה של האדם לישון בזמן מסוים במהלך תקופה של 24 שעות), מין, כיתה, ומספר הימים שנבחרו להתחלה מאוחרת".

כי מצד אחד נראה לנו ברור שתלמידים שבחרו להתחיל ללמוד בשעה מאוחרת יותר ירוויחו שעת שינה נוספת, מצד שני - מדובר בבני נוער, וסביר להניח שלימודים בשעה מאוחרת יותר יכולים לעודד אותם להישאר ערים עד שעה מאוחרת יותר בלילה לפני הלימודים, ובכך לבטל את יתרונות "ההטבה". אולם כאן זה לא קרה. תוצאות המחקר הראו שהתלמידים ישנו בממוצע 1.1 שעות יותר ממה שנהגו, והגדילו את זמן השינה מ- 6.9 שעות שינה בממוצע ל-8 שעות. במחקר לא נמצאו עדויות לכך ששעות התחלת השינה היו שונות בין לילה לפני בוקר שהתחיל בתשע לבין בוקר שהתחיל בשמונה בבוקר.

החוקרים הופתעו לגלות כמה מעט תלמידים בחרו לנצל את ההתחלה המאוחרת. בסך הכל, הם בחרו להתחיל מאוחר רק ב-39 אחוזים מהזמן, כלומר בערך יומיים מתוך חמישה ימים בשבוע לימודים רגיל. עם זאת, כאשר התלמידים התחילו מאוחר יותר הם דירגו את עצמם כנהנים משינה באיכות גבוהה יותר, ותגובות הסקר בסוף הניסוי העלו שהם הרגישו פחות עייפים, יכלו להתרכז טוב יותר במהלך השיעור וגם הרגישו יכולת משופרת ללמוד בבית אחרי הלימודים.

כמובן שלמחקר הייתה מגבלה, שהחוקרים הכירו בה: כל התוצאות התקבלו בעקבות דיווח של התלמידים על עצמם, ואולי לא דווחו על דברים כמו תנומות במהלך היום ועוד. יחד עם זאת, עולות מהניסוי כמה תובנות חשובות, לפיהן התלמידים אוהבים לקבל את הבחירה מתי הם יתחילו את הלימודים בבוקר. החוקרים סיכמו כי "בימי לימודים שמתחילים מאוחר יותר יש לתלמידים אפשרות לישון זמן רב יותר. זה אמור לצמצם את ההצטברות של המחסור בשינה במהלך השבוע. בנוסף, וזה חשוב במיוחד ליישומים פרקטיים, התלמידים מעדיפים את המערכת הגמישה, וזה גורם למשתנים הסובייקטיביים שלהם להיות משופרים".