בעידן שבו המסכים משתלטים על החיים של הילדים שלנו, כבר ברור שמעבר לנזקים שהם גורמים להם ברמה הקוגניטיבית והחברתית יש פגיעה גם בכושר הגופני שלהם. כשהם מבלים את רוב זמנם הפנוי בתנוחת רביצה מול המחשב, הטלוויזיה או הטלפון; כשמסיעים אותם ברכב ממקום למקום, כשהמפגשים החברתיים שלהם מתקיימים בעיקר בבתים - הפעילות הגופנית היומית שלהם מצומצמת משמעותית מזו שהייתה לילדים בדורות הקודמים. במציאות כזו קשה מאוד לבסס אצלם את ההרגלים הבריאים הנדרשים לבגרותם. וככל שמתחילים בגיל מאוחר יותר, זה קשה יותר.
גם במערכת החינוך מבינים ששני שיעורי חינוך גופני בשבוע זה פשוט לא מספיק לילדים היום. רבים מבתי הספר היסודיים אימצו פעילויות נוספות כמו הפסקות פעילות, ריקוד מול מסך על פי תנועות מוגדרות (למשל אפליקציית Let's Dance), קיר טיפוס בחצר, שיעורי תל"ן ספורטיביים כמו יוגה וכדורעף ועוד. המטרה שלהם היא לגרום לילדים לזוז יותר ובכך לשפר את הבריאות שלהם, אך מסתבר שפעילות גופנית בבית הספר מובילה גם לביצועים קוגניטיביים טובים יותר, התנהגות רגועה יותר והפחתה במצבי לחץ וחרדה.
כפי שבתי הספר שלנו מלמדים אוריינות בקריאה ובמתמטיקה, יש מודלים גם לפיתוח "אוריינות פיזית-תנועתית-בריאותית", שנוצרו מתוך הבנה של יחסי הגומלין בין גוף ונפש ובמטרה להעצים את התלמידים ולפתח אצלם הרגלים שתומכים בבריאות פיזית, אינטלקטואלית ונפשית.
ד"ר ג'ון רייטי הוא פרופסור קליני לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של הרווארד ומחבר הספר "ספארק: המדע החדש של ההתעמלות והמוח". רייטי סיפר ל-CNN שהפסקות לפעילות במהלך יום לימודים עוזרות לילדים להיות תלמידים טובים יותר הודות להשפעת התנועה על המוח: "כשאתה זז אתה מגרה את כל תאי העצב שאנחנו משתמשים בהם לחשוב, וכשאתה מגרה אותם, ההתעמלות מפעילה את מערכות הקשב, ואז אתה קשוב יותר ומסוגל להתמודד עם תסכול רב יותר. אתה מסוגל לגרום למידע לעבוד טוב יותר על ידי הפעלת החלק הקדמי של המוח".
עוד בוואלה!
מחקרים מראים: פעילות גופנית מיטיבה עם התלמידים
מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Pediatrics סקר 26 מחקרים קודמים שבדקו את השפעת הפעילות הגופנית על הביצועים האקדמיים, ומצא שילדים שמקבלים זמן ממושך לפעילות גופנית בבית הספר מצליחים יותר בקריאה ובמתמטיקה. ממצאי המחקר, שכלל יותר מ-10,000 ילדים בגילאי 4 עד 13, הראו שפעילות גופנית גם משפרת את ההתנהגות בכיתות וגם מהווה דחיפה להישגים אקדמיים, במיוחד כישורים הקשורים למתמטיקה וקריאה. "המחקר מראה שזה מוביל לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר לילדים ולכן הם יגיעו לתוצאות טובות יותר מבחינה אקדמית", הסבירה סוזן קמין, מנהלת הבריאות הראשית של האיגוד הלאומי האמריקאי לאוריינות פיזית. "זה יעזור גם בסוגיות התנהגותיות בכיתה, כי אם ילדים יזוזו הרבה הם לא יגיעו לשיעורים עם כל כך הרבה אנרגיה עודפת ויוכלו להתמקד. זה הולך לפתור הרבה סוגיות בינאישיות שעולות גם אצל ילדים, כיוון שתהיה להם הזדמנות לפרוק את האנרגיה הזו במקום אחר".
"בתי ספר פעילים", שהוקמו בארה"ב כחלק מיוזמת Let's Move של מישל אובמה, מנסים להפוך את החינוך הגופני והפעילות הגופנית לחלק גדול יותר מיום הלימודים. הם ממליצים לילדים ולמתבגרים בגילאי 6 עד 17 שנים לבצע פעילות גופנית בינונית עד נמרצת במשך שעה או יותר מדי יום. זה חיוני כיוון שרוב הילדים כיום לא מקבלים את זמן המשחק שקיבלו ילדים לפני עשרות שנים, לפני שהמכשירים הדיגיטליים השתלטו על חיינו. למרבה הצער, רק 24 אחוז מהילדים והמתבגרים בארה"ב מגיעים למינון המומלץ לפחות חמישה ימים בשבוע. בנוסף, לא מעט בתי ספר מתקשים ליישם את ההמלצות שפורסמו עבורם משיקולים של חוסר יעילות, משאבים, אג'נדה וכמובן תקציב.
מה אפשר לעשות כדי להגביר את הפעילות הגופנית של הילדים?
* לצבור לפחות 60 דקות ביום של פעילות אירובית בעוצמה בינונית ומעלה.
* 3 פעמים בשבוע יש לכלול פעילות גופנית מאומצת יותר ופעילות לפיתוח השרירים וחיזוק העצם (כפיפות, קפיצות, תנועה).
* אם אפשר, לא להסיע את הילדים לביה"ס ולתת להם לרכוב על אופניים או ללכת ברגל.
* להקפיד על השתתפות פעילה בשעורי חינוך גופני בבית הספר ולנסות לנצל את ההפסקות למשחקי כדור, או לפעילות פיזית אחרת.
* להגביר את הפעילות העצמאית של הילדים בשעות אחר הצהריים, כמו משחקי כדור בחוץ ורכיבה על אופנים. אפשר גם לאמץ כלב ולצאת אתו לטיולים ארוכים ולריצות.
* לעודד את הילדים להירשם לחוגי ספורט אחה"צ, כמו כדורגל, טניס, ג'ודו (אפילו אם הם לא מתלהבים מזה בהתחלה).
* להגביל את שעות המסך שלהם לשעתיים ביום. אם אפשר, לשלב בהן אפליקציות משחקים שמפעילות את השחקנים, שכמוהן אפשר למצוא באקסבוקס, בפלייסטיישן ובנינטנדו.
* להשתמש במד צעדים ולצבור לפחות -12,000 צעדים ביום לבנות, ו- 16,000 לבנים.